"אהיה יותר שמח אם אוכל למכור את הפועל חיפה"

יואב כץ התעייף. בסך הכל 15 שנים עברו מאז לקח את הפועל חיפה, שנקלעה לקשיים ואולי הוא כבר מותש. מהטיסות, מהישראלים, מהביקורת. אולי הוא רק רוצה ליהנות מהנכדים שלו טיילור ואלינור. יואב כץ הכי אמיתי שיש

כץ (75) נולד בסמוך לעיר העתיקה בירושלים, לפני קום המדינה. "אני זוכר את החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ואת המצור על ירושלים", הוא נזכר. "במשך תשעה חודשים עמדנו בתור לקבל מים, היינו צריכים לאכול צמחיה מהרצפה, הייתי בן ארבע. "זו הייתה תקופה מאוד קשה ליישוב היהודי , 80-90 אלף איש יהודים, שתקועים תחת תנאים לא תנאים. היו מפציצים יום ולילה והיינו בבונקר, אני זוכר את זה כמו היום".

כץ הוא ילד אמצעי בין שני אחים, ילד סנדוויץ', אם תרצו. כשהיה בן שבע, רכש אביו, ביחד עם אחיו את בית החרושת 'קצף' והמשפחה עברה להתגורר חיפה. "תראי, זו הייתה תקופה מאוד מאוד קשה, שאין אבא ואמא. אמא טיפלה בילדים ואבא עבד במפעל גדול, בית חרושת 'קצף', איפה שהמתקן של מכבי חיפה היום, זה היה בבעלות אבא שלי והדודים שלי. אז להשיג פרנסה לא היה קל, היה מאוד קשה, אבי עבד יום ולילה".

בצל תקופת הקמת המדינה וקשיי ההישרדות הכלכלית הבסיסית של כל תושבי המדינה הצעירה, כץ הנער התעסק בעיקר בלימודים ובספורט. "הייתי תלמיד טוב מצד אחד, ספורטאי טוב מצד שני", הוא אומר. "בחיפה לא היו מוזיאונים וכשהייתי בן שבע או שמונה, אמא לקחה אותי לתערוכה בבניין העירייה ומאוד התרשמתי, התחלתי לחפש אומנות. אחר כך לקחתי קורסים באומנות, במיוחד בארה"ב ואני מבקר הרבה במוזיאונים, בגיל מסוים גם התחלתי לאסוף".

בחיפה לא היו מוזיאונים. יואב כץ
צילום: חגית אברהם

כנער, לדבריו, מעבר לעובדה שהתחרה בתחרויות אתלטיקה, הוא שיחק כדורגל, אבל בכדורסל עדיין יש לו שיא שאף אחד לא שבר. "בגיל 15 וחצי שיחקתי בחמישייה הראשונה בליגת העל, במכבי חיפה. היה שחקן אחד שהתקרב לשיא הזה, גיא גודס. פעם נפגשנו ודיברנו על זה, הוא גם היה בערך 15 וחצי או 16. הייתי במכבי חיפה שנה ואז עברתי להפועל חיפה לשש השנים, הכי טובות של הפועל חיפה בכל הזמנים, עד היום אני חושב, בהיסטוריה של הפועל חיפה".

הוא התגייס לצבא בזמן מלחמת ששת הימים ואומר שלא שחררו ספורטאים מצטיינים באותה הקלות כמו היום. "בשביל להשתחרר למשחקים זה היה מאוד קשה. לא אשכח שרלף קליין היה שחקן במכבי תל אביב והיינו בידידות והוא שיחרר אותי פעמיים, כי הוא היה בדרגה גבוהה. אחד המשחקים שהוא שיחרר אותי, היה משחק ששיחקתי נגדו, הוא היה ג'נטלמן".

כדורגל הוא תמיד שיחק, אבל התחרה רק בכדורסל, רק כשהגיע לקןלג' בארה"ב, הפך לשחקן תחרותי. "כשחקן בישראל, כששיחקתי לא תחרותי, במשחקי ידידות, אבל דרבי של חיפה היה המאורע המרכזי בעיר, כל ישראל הייתה מדינה קטנה. השחקנים של חיפה שיחקו בחיפה, השחקנים של תל אביב שיחקו בתל אביב,

לא היו מעברים של שחקנים מקבוצה לקבוצה בכזו קלות. אצלי בבית ספר, היו הרבה שחקנים ששיחקו כדורגל במכבי חיפה ובהפועל חיפה ובשכונה היינו משחקים יחד. שחקני מכבי חיפה תמכו בהפועל, כשהם שיחקו נגד קבוצות אחרות ולהיפך. הייתה יותר תמיכה בעיר, פחות באגודה. היום זה השתנה".

להיות בעלים של הפועל חיפה התגלגל לאחר שפנו אלי בבקשה להציל את הקבוצה, שטבעה בקשיים, לאחר שהבעלים רובי שפירא ז"ל, נטל את חייו. "פנו אלי ראש העיר ועוד הרבה אנשים אחרים, הקבוצה הייתה בפירוק, שנתיים וחצי. אני לא יודע למה פנו דווקא אלי, אני בטוח שפנו להרבה אנשים אחרים, כי אותי לא הכירו טוב, כבר לא הייתי בארץ. בשנת 2004 כבר לא הייתי בישראל 39 שנים".

יותר ישראלי ממך

רוצה למכור. כץ
צילום: חגית אברהם

הוא לא יודע להסביר בדיוק למה החליט להצטרף להרפתקה הזו, אבל הוא החליט לקחת על עצמו להוציא את הפועל חיפה מהתקופה הרעה שלה. "הסכמתי, אולי כי לא ידעתי מה מחכה לי, לא ידעתי לקראת מה אני הולך, לא עשיתי שיעורי בית טוב, לא בטוח שהייתי לוקח את זה. אבי, שהיה בחיים והתנגד לצעד הזה אמר לי: 'הישראליים הרמאים ינסו לרמות אותך מימין ומשמאל', לצערי הוא צדק. בראש שלי המדינה עוד הייתה בשנות החמישים והשישים, אז במדינה היו פחות קומבינות. כמו שאמר לי אחד האנשים עכשיו, "אני יותר ישראלי ממך, מתחמן, משקר, אני אמריקאי ישר ונאיבי, אבל בסדר, מתמודדים גם עם זה".

15 שנים של עבודה קשה, כישלונות לצד הצלחות, וכץ לא יודע להגיד איזה רגע משמעותי יותר, אבל יודע להגיד שהמועדון הצליח. "הצלחנו, זה פשוט. במשך 25 שנים האחרונות הפועל חיפה הייתה בליגה השנייה. ב- 15 שנים האחרונות הפועל הייתה בליגת העל כמעט שני שליש מהזמן, 11 שנים אחרונות אנחנו בליגת העל. שיגידו מה שרוצים, אבל בתקופה הזו הפועל תל אביב, בני יהודה, מכבי פתח תקווה, סכנין, רעננה, כולם נפלו ליגה. אנחנו הקבוצה הקטנה היחידה בליגת העל. ההישג הזה שייך רק למכבי חיפה, מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע. זכינו באליפות הארץ לנוער, בגביע המדינה, בגביע הטוטו. בשלוש השנים האחרונות ניצחנו את מכבי חיפה בדרבי כל שנה, לא הפסדנו שלוש שנים. באירופה הגענו למחזור שלישי, זכינו באלוף האלופים, יש לנו הישגים מאוד גדולים".

הוא מתגורר בארה"ב יותר שנים ממה שחי בישראל ויש לו הרבה מאוד ביקורת על הישראלים. "בישראל להגיד תודה זה נגד החוק", הוא אומר. "יש הרבה עיתונות צהובה והיא מכפישה יום ולילה יום ולילה, היא ב-95 אחוזים נגטיב, בישראל לצערי, רוב העיתונות היא צהובה. לעיתונות יש חלק במה שקורה היום, זה מאוד משפיע, יותר מדי גם על השחקנים. זו אחת הסיבות שאני לא רואה את עצמי חוזר אי פעם לישראל. להגיד משהו טוב על מישהו זה נגד החוק, ללכלך בא טבעי. גם העיתונים שואלים שאלות כדי לקבל תשובות נגטיביות על בנאדם, יותר מאשר פוזיטיב. "אין משהו ספציפי, אבל זה קורה כל יום וחברה שלילית יוצרת אנשים רעים. זה נכון שאם תקראי עיתון בקהילה של ההיימיש, הוא יהיה משעמם מאוד אבל מאוד חיובי. עיתונות טובה לא נמכרת, עיתונות רעה יוצרת אנשים רעים. תראי את הפוליטיקה, אנשים טובים לא מעוניינים ללכת לפוליטיקה, המדינה מפסידה וזה גורם לא לחברה טובה. אף פעם לא לקחתי ללב, אני הולך מיד. זו חברה מכוערת, לא בריאה. מצד אחד, מבחינה כלכלית המדינה מאוד התקדמה, ישראל אחת המדינות הכי חזקות בעולם , משהו לא רגיל. מבחינה חברתית היא בתחתית".

ימים טובים. כץ
צילום: חגית אברהם

מה שמאכזב אותו בעיקר זו ההתנהלות בעסקים. הוא זוכר ישראל אחרת, של כבוד בעולם העסקים, של עסקאות שנסגרו בלחיצת יד. והיום הדברים שונים. "יש הרבה אכזבות, אבל זה חלק מהעסקים. מה שהכי הרבה מפריע לי, זה שמסכמים דברים עם אנשים בעל פה ונעשה ההפך, גם כשזה בכתב. חוסר היושר בחברה, אני לא נהנה מזה".

יש שמסתכלים על כץ נטו כאיש עסקים ושוכחים לרגע שמדובר באדם עם רגשות, עם משפחה, ילדה ונכדים. "רגע משמעותי בחיים שלי היה כשההורים נפטרו. זו הייתה פרידה מדור אחר, אנשים ששרדו את השואה והקימו את המדינה והדור הזה איננו כבר. יש דור אחר שהוא פחות טוב מהדור הישן. היום אני שמח במקום שאני נמצא, ואין לי שום דבר שאני מתחרט עליו. אולי אהיה יותר שמח, אם אוכל למכור את הפועל חיפה. הנסיעות לארץ, 12 פעמים בשנה הלוך חזור, זה קצת יותר מדי בשבילי. בגיל שלי זה לא עושה טוב לבריאות,  הרופא אומר שאם אסע פחות, זה יתרום לבריאות. אני חושב שאני רוצה למכור אחרי 15 שנים, אני מחפש, לא מוצא אף אחד להעביר לו את הקבוצה. אני מחפש בנאדם ישר, בעל אמצעים, עם ניסיון ויכולות פיננסיות, זה לא פשוט להכניס כל שנה בין 10 ל-15 מיליון שקלים, זה לא קל. לא לכל אחד יש את האפשרות".

מחפש מישהו שיקנה

יש לו ילדה אחת והנכדים שלו צעירים מדי, אבל כץ ישמח אם יתעסקו בספורט, לדעתו ספורט יכול לתרום המון לפיתוח בני אדם. כשאני שואלת אותו באיזה ספורט ימליץ להם, הוא פונה לנכד שלו טיילור ושואל אם ירצה לשחק כדורגל והוא משיב בשלילה. כשהוא שואל את אלה (אלינור, מא"כ) היא אומרת: "לא, אני שונאת כדורגל".

אז בואו נדבר על כדורגל. לכץ העונה האחרונה שהסתיימה לפני כמה רגעים הייתה לא לגמרי רעה. "בסך הכל העונה התחילה טוב מאוד, שני שליש מהעונה, אלוף האלופים. הגענו לסיבוב שלישי באירופה, ניצחנו את מכבי חיפה, הבאנו את מספר הצופים הכי גדול, 25 אלף איש, היינו הקהל החמישי בארץ מבחינת קהל. העונה התחילה מאוד טוב והיות שהחמצנו את הפליאוף העליון בגול אחד,  ואז לא הגענו לפלייאוף ובתחתון התדרדרנו".

לדבריו, יוצא לו לדבר עם שחקנים והם שותפים לרגשותיו בנוגע לעונה האחרונה. "בודקים אנשים, לא כשהם חזקים, אלא כשהם עם הגב לקיר. כשהיינו עם הגב לקיר, רוב השחקנים היו אולי בזיכרונות, זה נגטיבי. אתה צריך להילחם, אנחנו נכשלנו לגמרי. מזל שהבאנו את חיים סילבס לחלץ ניצחון בסכנין ולהישאר בליגה, ולשחקנים יש חלק גדול במה שקרה. אני חושב שהשיעור הכי גדול הוא שצריך להסתכל יותר על שחקנים שיש להם אופי חזק, שלא נשברים תחת לחץ".

השאלה הבלתי נמנעת היא מה השינויים הארגוניים הצפויים בעונה הבאה, לאחר הפרידה מהתורמים. "את אומרת תורמים, זה משהו שהפיצו שהוא לא נכון. אמיר קיבל משכורת מאוד גבוהה, זה שהוא עשה מעצמו תורם, זה פשוט לא נכון, וזו לצערי ישראל. הם נהגו בתחכום. בהתחלה היה מדובר על מכירה של קבוצה ואחר כך הפכו את זה רק מכירה לתמיכה, ואחר כך מתמיכה של 5-7 אחוזים מהתקציב, אבל הם שולטים בקבוצה. מה שהם עשו לא היה הדבר הכי יפה בעולם. מה זה אומר, שבא מישהו מבחוץ בשביל 7 אחוזים מהעלות של הפעלת קבוצה ורוצה שליטה בקבוצה? זה אבסורד. נוסף על זה שלא הסכמנו איתם, הם השמיצו בעיתונות. למכור את הקבוצה, אין לי בעיה, אני מחפש מישהו שיקנה, הם לא רוצים לקנות. הם רוצים שאני אשלם מעלות ההפעלה, אבל הם ישתלטו על הקבוצה. אני לא יודע מה זה נציג בעלים, זה סתם תואר, אני לא נתתי אותו. אני מחפש אנשים שעובדים בלי תארים".

מאמין באורן. כץ ושטרלינג
צילום: חגית אברהם

הוא עדיין לא יודע מה יעלה בגורלה של מחלקת הנוער, אם ייקח עליהם חסות מלאה, או שישחרר אותם לכיוון של מיקי קופל. בינתיים, השבוע נחתם הסכם הלבשה עם דיאדורה, ממש שניות אחרי המשחק האחרון. הוא זה שחתום על העסקה.
את מחאת האוהדים הוא לוקח בשוויון נפש ועל השאלה אם מנכ"ל המועדון אורן שטרלינג יישאר במועדון או לא, הוא אומר: "תראי, אחת הדרישות של קבוצת המשקיעים הייתה שאורן לא יהיה הגנרל מנג'ר, למעשה הם רצו לשים בנאדם שלהם שישלוט בקבוצה. אני מאמין באורן, הוא עושה עבודה מצוינת, הוא הדף ניסיונות לא כשרים להשתלט על המועדון".

"לשמחתי או לצערי, אני מנהל את רוב הדברים מארה"ב, אבל בשמחה אעביר את הכבוד הזה למישהו אחר. הבעלות הזאת בשלט רחוק זה שיא ששברתי, אני לא חושב, שלא בכדורגל ולא בכדורסל, היה מישהו שניהל קבוצה מרחוק. מיטש גולדהאר, מקום שני, עושה את זה בצורה לגמרי שונה ממני, יש לו מנגנון ענק בארץ, גם מכבי חיפה עושה את זה עם מנגנון גדול. אין לנו את האפשרות למנגנון כזה, את הכסף שלנו אנחנו משקיעים יותר בשחקנים".

לא יכולתי לסיים בלי לתת תשובה לשאלה הכי כמהה של האוהדים בזמן הזה, גבריאל תמאש ועתידו-

"תראי הוא דמות גם שחקן מאוד טוב גם בנאדם מאוד טוב והוא 'סרח' יותר מפעם אחת. נדבר איתו ונראה לאיזה כיוון זה הולך"

ג'נטלמן כבר אמרתי?

אודות מרסל אפרת כהן

אולי יעניין אותך גם?

ברק בכר: "למדנו אותם טוב ואנחנו מוכנים"

מסיבת עיתונאים מכבי חיפה – אולימפיאקוס הודעת מועדון: קהל הקוראים שלנו שמתכוון להגיע למשחק מחר, …

תגובה אחת

  1. יואב רק בריאות ושיהיה לך כוחות להיות איתנו עוד הרבה שנים בלעדיך היינו מתפרקים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *