אופטימיות היא שם המשחק

"הם מזכירים לי אותי, כי הם לא יכולים לצעוק", אומרת רונה סאלם, שכנגד כל הסיכויים הצליחה לשלב את אהבתה לכדורגל עם העולם הטיפולי ופתחה קבוצת כדורגל לבעלי צרכים מיוחדים. היא הצליחה להוכיח שהשמיים הם רק גבול ובימים אלה תתחיל הקבוצה את העונה השישית

בימים אלה פותחת רונה סאלם את העונה השישית של קבוצת הכדורגל לבעלי צרכים מיוחדים ניצן יונייטד. מי שמכיר את סאלם (50), יודע שמדובר באחת הנשמות הגדולות שיש בעולם הכדורגל, בטח לבעלי צרכים מיוחדים. סאלם, שהגיעה אל קרית חיים לפני כעשר שנים, מתוך צורך לעשות מהפך בחייה האישיים, הצליחה להפוך גם את חייהם של רבים אחרים. היום היא נחשבת לסיפור הצלחה במגרש הכדורגל, ורק כי הרגישות המדהימה שלה הביאה אותה להקים קבוצת כדורגל לבעלי צרכים מיוחדים ולשלב אותם במשחקים.

נשמה ענקית. סאלם
צילום: אופיר גביש

ביום שישי היא תיסע לראשון לציון, כדי להשתתף באזכרת אימה, האישה המשמעותית בחייה, שמותה הוביל אותה לשנות את חייה מקצה לקצה. סאלם נולדה כבת זקונים, לאחר חמש בנות ושני בנים והייתה ילדה מפונקת, כזו שלא השתחררה מחבל הטבור. כילדה שיחקה הרבה כדורגל, גם בשנים כשהיה נחשב לספורט גברי במיוחד, אבל לסאלם, טום בוי אמיתית, לא היה אכפת.

את השירות הצבאי שלה עשתה בחיל רפואה ראשי, שם הבינה את הזהות המינית שלה, אבל לספר למשפחה לא עמד בכלל על הפרק והיא למדה איך להסתיר.

בגיל 20 ניהלה קונדיטוריה ידועה בראשון לציון ואחרי שאביה נפטר, היא נותרה להתגורר עם אמה, אבל עדיין בתוך הארון. דרך האינטרנט הכירה מישהי מקרית חיים והרגישה שמשהו בוער בה. היא הרגישה שהיא לא מסוגלת יותר להסתיר את הסוד שלה, את החיים שלה. היא התחילה להגיע לשבתות בקרית חיים ואמא שלה חשבה שהכירה מישהו והחלה להציק לה שתביא אותו לשבת.

היא רצתה לחיות את החיים שלה, אבל אחרי שהודיעה שהיא עוזבת את העבודה, לאמה אבחנו סרטן ריאות. היא עצרה את חייה וסעדה את אמה, עד שנפטרה, אז עברה להתגורר בקרית חיים עם בת זוגה.

 "הייתי רוצה לדעת מה אימא שלי חושבת על זה", היא אומרת השבוע, "היא בטח רואה מה אני עושה, היה לי קשר מאוד מיוחד איתה. שאלו אותי פעם את מי הייתי רוצה לפגוש ועניתי עם אמא שלי, רק כדי לספר לה מה איתי היום וכמה הייתה גאה בי. חיכיתי שהחגים ייגמרו הרגשתי את החוסר שלה בכל התקופה הזו, ועכשיו מגיע יום האזכרה שלה".

היא עברה לקרית חיים והרגישה מוזר. היא לא מצאה את עצמה בחצי השנה הראשונה, הרגישה פער, לא הכירה אף אחד והייתה לה רק את בת זוגה. "הבנתי שהתפקיד שלי בראשון הסתיים, אחרי שעבדתי 17 שנים בקונדיטוריה, עזבתי והחלטתי להתחיל מחדש, הרגשתי שאני חייבת לעשות שינוי עם עצמי", היא אומרת.

יוצאים מהם דברים מקסימים. ניצן יונייטד
צילום: אופיר גביש

סאלם התחילה ללמוד הדרכה לנוער בסיכון, דרך עמותת 'בית חם' בתל אביב ובמקביל התחילה לשלוח קורות חיים, עד שנקלטה בעמותת ניצן ומאז היא שם, עובדת עם אוכלוסיית צרכים מיוחדים. "הרגשתי שאני מתחברת אליהם תוך כדי, כי כל אחד מהם הוא עולם, כל אחד עם הכאב שלו, החיוך שלו, את רואה את הקושי, הם מזכירים לי אותי כי הם לא יכולים לצעוק. אני עושה את זה בשבילם וזה משרת גם אותי, כי זה משהו שאני אוהבת לעשות. יוצאים מהם דברים מקסימים אז למה להשאיר אותם מאחור? זה מרגש אותי".

בקריות ראתה כתבה על קבוצת כדורגל נשים והחליטה להצטרף כדי לחזור אל אהבתה מילדות. אחרי שבת הזוג שלה דחפה אותה לצאת לקורס מאמנות כדורגל, הבינה שהיא רוצה לשלב את הכדורגל עם טיפול. "תוך כדי הקורס, כל אחד אמר את מי הוא רוצה לאמן ותוך כדי שאני מתאמנת, עולים לי כל הזמן הדיירים שלי בניצן. החלטתי לשלב את האהבה שלי למשחק הכדורגל ולקחת את האימון למקום טיפולי, פתחתי קבוצת כדורגל לאנשים עם צרכים מיוחדים".

בימים אלה מתחילה העונה השישית של קבוצת הכדורגל, שמונה שחקנים בגילאי 18 עד 50 עם צרכים מיוחדים ומגוונים. השחקנים מתאמנים בקרית חיים ובקרית ים והקבוצה שייכת לעמותת ניצן. אחד העקרונות החשובים לה ביותר, הוא להטמיע את קבלת האחר והשונה, "הרעיון לתת לכל אחד מהשחקנים מקום, קבלת השונה והאחר. כולנו חולמים ובמגרש יש לשחקנים אפשרות להביא  לידי ביטוי את עצמם, דרך התרפיה. חלק מצאו עולם חברתי שהיה חסר להם לפני ההשתתפות בקבוצת הכדורגל".
בשנים האחרונות הקבוצה הפכה להיות מוכרת, דבר המאפשר לה לחשוף את הקבוצה לפרויקטים שונים "אנחנו מקיימים שיתוף פעולה עם קבוצת הנוער של מכבי חיפה. הקבוצה לקחה חלק במשחק של נבחרת ישראל עם צ'לסי. קיבלתי הזמנה ושתי שחקניות שלי ליוו את השחקנים של הנבחרת למגרש. אני יודעת שמגיע להם, ולכן אני משלבת אותם במקומות שהם ירגישו שווים ושיקבלו אותם".

קבלו אותם. ניצן יונייטד
צילום: אופיר גביש

כיום מונה הקבוצה 21 שחקנים, שמצליחים לעמוד בכללים של סאלם לעבודה קבוצתית. "הכל אני עושה איתם ביחד, יש את הכללים של הקבוצה שהחבר'ה מקבלים עליהם בשמחה, ודרך הכללים של הכדור מצליחים ליצור חברויות ועבודה קבוצתית ואישית".
החלום שלה הוא לדחוף את הקבוצה עד שתגיע למשחקים מול קבוצות דומות בחו"ל, "אני יודעת שזה יקרה ואני עושה כל מה שביכולתי לשפר את החברה שלנו. להראות שגם אוכלוסיית צרכים מיוחדים יכולים ליהנות ממשחק כדורגל ולהשתתף בו, אני מאמינה שאני פה כדי לעשות טוב ולחזק ולאהוב את החברה שלנו".

אודות בת-אל הרמן

אולי יעניין אותך גם?

מכבי חיפה תתמודד הערב בקרב על תואר. הופעת בכורה לפיירו

לאחר כחודש וחצי מסיום העונה הקודמת, שהסתיימה בטעם חמוץ עם אובדן הגביע, ולאחר ששבה ממחנה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *