אשת הכדורגלן

סינדי חיימוב לקחה את תפקידה כאשתו של שוער מכבי חיפה ברצינות תהומית. היא מעורבת בכל דבר ומגויסת כולה למטרה. בריאיון אמיתי היא משתפת בהתמודדויות הקשות, לא חוסכת ביקורת על כלי התקשורת, אך מבינה את האוהדים ואומרת: "אנחנו רוצים לעשות את זה ואחרי שמונה שנים, להחזיר את מכבי חיפה למקום שהיא ראויה לו"

אם הייתם שואלים אותי הייתי אומרת לכם שסינדי חיימוב היא זו שעומדת בשער. המילים שיוצאות לה מהפה, הן מילים של שחקן כדורגל מוביל בליגת העל, שאפתן, מוביל, ווינר בנשמה. תמיד אומרים שנשות הכדורגלנים מלוות את השחקנים, אבל אף פעם לא ראיתי ושמעתי נשמה אחת שכזו. תכירו את האישה מאחורי השוער גיא חיימוב: סינדי.

היא אישה חזקה, העוגן הבית של בעלה והילדים, חווה איתו את כל השמחות והמשברים, ותמיד אבל תמיד אופטימית. חיימוב (33) אמא של עמית (8) ואביגיל (6) היא שרת הפנים של המשפחה. לוח הזמנים שלה צפוף וכאשת כדורגלן, היא דואגת להכל.

מישהו נתן לי את מה שרציתי. סינדי חיימוב
צילום: מיכה בריקמן

"עשיתי קורס בהנהלת חשבונות וחשבת שכר, אבל אז בדיוק ילדתי את עמית", היא מספרת השבוע. "בנוסף למדתי גם עיצוב פנים ותכשיטנות. הבנתי שבגלל שלי לא היה לי משהו קונקרטי ביד ולגיא היה מקצוע שיותר קל לפתח אותו, אז הבחירה הייתה בו. היינו בנקודה של, או ללכת בזה או חצי קלאץ'. התמסרתי למקום הזה של הכדורגל והשתלבתי בתוך המסגרת הזו. מצדי החלטתי שאני בונה בית, שהיום הוא מפעל החיים שלי, ואני ממש שם, מגדלת את הילדים. אני מקווה שתהיה לי הזדמנות למצוא את הנישה הפרטית שלי, למרות שהיום הלו"ז צפוף, שני ילדים ולכל אחד המסגרת שלו, בגלל שגיא שחקן פעיל, כל פעילויות הילדים נופלות עלי".

אם היה לה את כל הזמן שבעולם, היא הייתה פותחת בוטיק פרחים, לא משהו גדול, להיפך, משהו אינטימי. "שקט משקף את האופי שלי", היא אומרת. "תמיד הייתי שם בשביל לדחוף את גיא קדימה, אני השקט הזה. לא הפריע לי להשים את הקריירה שלי על הולד, ידעתי שזה ישתלם לנו, כי אם אתה עקבי ונאמן למשהו זה מצמיח את הפירות. אנחנו עושים דרך יפה ביחד, גם מבחינה משפחתית וגם מבחינת עבודה ואנחנו נהנים מאוד מהפירות".

חיימוב נולדה בחולון, כשהייתה בת שש הוריה נפרדו, אביה נישא שוב והיא גדלה אצל סבה וסבתה מצד אמה, שהייתה עסוקה בלימודים ובניית קריירה. "בבית הספר התיכון הכרתי את גיא, בגיל 15 וחצי. אומרים שמכירים את הבנאדם, יודעים שזה זה. גיא זה הבית שלי. היה ביננו חיבור, אהבת ילדות מאוד גדולה. היינו מאוד מאוד מחוברים, היינו נפגשים המון. בשבתות הייתי הולכת לראות משחקים שלו בנוער, הוא וההורים היו אוספים אותי. אנחנו יחד 18 שנה בכדורגל. שנה לפני שהכרתי את גיא, סבא שלי שגידל אותי נפטר. זה פספוס גדול בשבילי, כי הוא מאוד אהב כדורגל וזה היה מאוד משמח אותו. כילדה היו לי חלומות איך לבנות בית, כי ההורים שלי התגרשו. יש מישהו ששמע אותי ונתן לי את מה שרציתי".

חיימוב קרובה לדת ומסתבר שזה התחיל עוד בבית, אבל חוויה משותפת שעברה עם בעלה, חיזקה אותם יותר. "באתי מבית מסורתי. תמיד גיא ואני שמרנו על כלים לבשר ולחלב, כשהתחתנו לא הדלקתי אש בשבת. אבל אז היה לנו נס רפואי. כשהייתי בשבוע 38 עם אביגיל, אמרו שיש לה משהו בראש ואמרו לי שאני חייבת לעשות הפלה. אמרתי לרופאים: 'אתם מיילדים אותי, על גופתי אתם הורגים אותה. עשו לי ניתוח קיסרי ובאמת היו לה שתי ציסטות על הראש, שהפריעו לזרימה של הדם. גיא מגדיר את זה כנס ומאז הוא הולך עם כיפה".

חיימוב מספרת על כך שבכל קבוצה בה בעלה שיחק, היא נאלצה לעקור את הילדים ולהתחיל מחדש בעיר אחרת. "יש הבדלים בין הערים, את שני הילדים שלי אני לוקחת לעזרה מקצועית, כי צריך תמיכה, מישהו שמשתפים אותו בחוויות טובות והפחות טובות, כדי לקבל ארגז כלים. עברנו הרבה פרידות בדרך וזה מקשה ביום יום. כל מעבר למקום חדש אנחנו בודקים את הסביבה, את הבית, את האנשים. לפעמים אנחנו לא רוצים להיקשר לאנשים, כי אנחנו יודעים שעוד רגע נפרדים, אבל יש לנו פלוס גדול, אנחנו לומדים לקחת את הדבר הטוב והחוויות ויוצרים חוויות ביחד, לומדים להיעזר אחד בשני והבית הוא העוגן מבחינתנו".

הבית הוא עוגן. משפחת חיימוב
צילום: עצמי

לחיפה הגיעו אחרי שנתיים בבאר שבע ואחרי שנים של מעבר בכל רחבי הארץ. "תשמעי סיפור. באותה תקופה עשיתי הובלה של כמה רהיטים לאנשים נזקקים למרכז הארץ והתקשורת החליטה

שההובלה היא לכרמל, עוד לפני שאנחנו בעצמנו ידענו. עוד לא קיבלנו הצעה מחיפה, כי רק אחרי שמכבי חיפה הבינו שגיא משתחרר בחינם, הם הציעו. מבחינתנו זו הייתה הפתעה גדולה. ידענו שהמקום הזה מאתגר וקשה, אמרו לנו שלא כדאי בנקודת הזמן הזו להגיע לחיפה, אבל זו לא הייתה שאלה בכלל. גיא בחר לקחת את האתגר בשתי ידיים ולא וויתר. לבוא למכבי חיפה ולהוכיח שאתה כן מסוגל, להצליח במקום שאחרים לא הצליחו. גיא בחר להגיע למכבי חיפה ואנחנו הצטרפנו אליו, כי לא ריאלי שהוא יגור במרכז, אנחנו מקשה אחת. כדי להצליח, אתה צריך את כל הפסיליטי מסביב. אם גיא היה גר בתל אביב ועובד בחיפה, זה היה משפיע. אנחנו נותנים את כל מה שאנחנו יכולים, כדי שהוא יצליח, על הצד הטוב ביותר. מה שלא קשור אלינו, לא בשליטתנו".

חסרה לי הרגישות מבחוץ

חיימוב ימשיך לשנה השנייה בקבוצה, אבל לדבריה, את השנה האחרונה בחייהם ניתן לחלק. "הגענו בהתרגשות מאוד גדולה לחיפה, גיא פתח בצורה מצוינת את העונה, אבל אז הגיעה תקופה מורכבת עם ההולנדים, משבוע לשבוע המצב הלך והסתבך, כמו כדור שלג, אתה לא יודע איפה זה ייעצר. זה השפיע עלינו בבית נשאבנו לזה, זה מאוד קשה מבחינה נפשית ומנטאלית והייתי במצב שלא יכולתי ליפול עם גיא למקום הזה, כי הבית צריך להתנהל כרגיל, אז השתדלתי להיות חזקה. זו משימה לא פשוטה, כי אתה תמיד נמצא במוקד, מדברים עלייך. חיפה היא עיר שנושמת כדורגל, קשה להפריד את זה ממך. כשבלבול הגיע הדברים השתפרו לטובתנו, גיא התייצב והרגשנו קצת יותר ביטחון. כל הזמן אמרנו לעצמנו שאנחנו יכולים לעבור את זה. גיא כל הזמן אומר לעצמו, שאם הוא במקצוע הזה, הוא מסוגל להתמודד. וזה מסר לכל השחקנים, מי שלא מסוגל להתמודד עם הקשיים, שייקח עשרה צעדים אחורה. אם אתה חושב שזה גדול עליך ואתה לא בנוי לכל הביקורת והרעשים, אז אתה לא במקום הנכון".

חיימוב מספרת על סיטואציות לא נעימות, שגם הילדים שלהם נחשפים אליהן. "הילד בן שמונה, מגיע ביום ראשון לבית הספר ושומע דיבורים. לימדנו אותו בבית, שגיא הוא קודם כל אבא ובעל, לפני שהוא שחקן. לימדנו אותו להתמודד, גם אם יש שנה שהיא פחות טובה, אבא חלק מקבוצה, הוא לא שחקן טניס ואנחנו תלויים בהרבה משתנים. גם אם דברים לא תמיד מסתדרים, זה לא סוף העולם, אנחנו ממשיכים להתנהג כרגיל. אנחנו לא יכולים להקשיב לכל אמירה אינטרסנטית כי זה עולם עם הרבה אינטרסים. גיא לא בנה רשת תקשורתית שתשמור עליו, הוא צנוע ושקט, לכן הוא חשוף יותר לביקורות, אז הלב יותר מקשיח. אנחנו מאמינים שבנאדם שעושה טוב פה, יקבל את השכר במוקדם או במאוחר. אני יכולה לומר שהרבה חיזקו אותנו, כשהמצב היה לא יציב בבאר שבע, הוא היה פקטור משמעותי באליפות ודווקא אחרי שנה כזו, אתה לא מצפה לתמורה כזו. פתאום אתה מקבל הפתעה שלא ציפית לה וזה מחזיר למקום של האמונה. אנחנו לא יודעים תמיד למה דברים קורים ולא בדיוק כמו שתכננו, אז לומדים לקבל. השנה הזו חישלה אותנו, כי במכבי חיפה צריך שריון כלפי כל מה שקורה בחוץ. מה שקורה בחוץ מאוד מרעיש וסואן, אתה חייב אפוד מגן. בשביל להיות במקום כמו מכבי חיפה, אתה חייב להיות חסין. זה מחזיר אותי למקום בו קצת חסרה לי הרגישות מבחוץ, שיבינו אותך, גם אתה רוצה לנצח, גם אתה רוצה להצליח. ההצלחה שלך לא תלויה רק בך, תמיד מאשימים את השחקן, אבל גם הוא רוצה להצליח ולהיות בטופ. צריך שהרבה דברים יסתדרו".

מי שמשמשת להם כמשענת היא החברה ימית אבן צור, שהפכה להיות מעין מנטורית עבור השניים. "זה התחיל כשגיא נפצע בכתף בקרית שמונה ושיתפתי את הגננת בפציעה והיא סיפרה לי על ימית. היום, היא יותר מחברה, היא ממש מנטורית. היא לא מגיעה מעולם הכדורגל והיום היא גם עוזרת לעוד שחקנים ששידכנו לה. כל אחד והמצוקות שלו, איתה עושים סרקולציה. היא למדה להבין את העולם הזה ועד היום היא לא מאמינה כמה העולם הזה מטורף. בנוסף, יש לנו את אלעד אשכנזי, פסיכולוג ספורט שמלווה את גיא כבר שבע שנים, הוא חלק מהצוות של רן בן שמעון בקפריסין. מדי שבוע גיא מתחזק את עצמו אצל אלעד בשיחות וזה עוזר לו המון. היום יש מערכת של אינטרסים כל כך גדולה בחוץ, תקשורת זה דבר תובעני בארץ ולדעתי אין משהו מסודר. מי שרוצה, פונה לשחקן ואם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה כדי להעביר מידע, אז הוא מטנף על השחקו. לצערי זה משהו שגיא חווה השנה. גיא תמיד ישמור ויגונן על הקבוצה שלו ובתור המבוגר האחראי, הוא לא ידליף מחדר הלבשה. בגלל זה הוא חטף אש, היה חשוף.

מה שהוא עבר השנה בכלל לא מידתי, אתה לא יכול להשתקם מדבר כזה. שבוע אחרי שבוע בשבת, ולשים את כל הדיבורים עלייך בצד זה לא אפשרי, להיות כל הזמן תחת מיקרוסקופ, זה מחסום פסיכולוגי מאוד גדול".

כמי שחיה עם בעלה תחת זכוכית מגדלת, לחיימוב יש ביקורת מאוד גדולה על כלי התקשורת וההתנהלות שלהם בכל מה שקשור לעולם הכדורגל. "כשאוהדים באים למשחק, הם באים לראות שואו והם צודקים, אבל לפעמים ההצגה לא הולכת כמו שהם רוצים. אני יכולה להבין את האכזבה, אבל לא תמיד הם יודעים את המקום שלהם והדברים מורכבים יותר מאחורי הקלעים. הם ניזונים מהתקשורת שמחממת את האוהדים, מנגד, שחקן לא יכול לספר מה קורה מאחורי הקלעים ואז נוצר בלאגן. לנהל ארגון זה דבר מורכב, לעולם לא אדבר על מקום שמפרנס אותי. עם האנשים הנכונים אתה יכול לארגן את המקום, למדר את מי שפוגע במועדון מי שיש לו אינטרס, להרים חומות".

לדבריה, המצב המורכב בקבוצה הוציא את בעלה מנבחרת ישראל. "הוא כבר היה שם והיה לו משחק טוב, אבל המצב במכבי חיפה השפיע גם על הנבחרת ולצערו הוא הפסיד את המקום שלו שוב וזה משהו שחסר לו, אבל להצלחה יש כל כך הרבה קריטריונים".

רוצים עוד אליפות ותואר בשביל האוהדים. סינדי חיימוב
צילום: מיכה בריקמן

חווינו הכל

אני שואלת שאלה קשה ומכינה את חיימוב לפני שאני שואלת, מה היא אומרת לאותם אוהדים, שלא רוצים שגיא יישאר בקבוצה. היא נושמת עמוק ואומרת: "זו קונספירציה. תמיד יהיה את אלו שפחות יאמינו בו וירצו שיישאר, אבל אני יכולה להגיד שראיתי בכדורגל הכול מהכול. אנחנו לא לוקחים באופן אישי,אנחנו יודעים שגיא כבר הוכיח את עצמו והוא לא צריך להוכיח לאף אחד, הוא רוצה להצליח עבור עצמו ועבור המועדון. אף אחד לא מבין את גודל המורכבויות ששחקן כזה או אחר עובר. עד שאתה לא בנעליים של השחקן, לעולם לא תבין. חד משמעית, אני אומרת, העונה, גיא עומד להיות יותר מראוי לעמוד בשער. תביני, זה תמיד סביבנו. תוך כדי החופש הפרטי שלך, אתה גם מתעסק בעבודה, כי הראש חושב, יש לנו הרבה שיחות. אתה מבין שאתה צריך להיות סופר טוב, כי יש לך את היכולות האלה לתת את מה שאתה יודע. גיא תמיד ייתן את האקסטרות, הוא מצפה מעצמו ומאמין בעצמו, מתפלל שדברים יתחברו. בשנה האחרונה של החוזה שלו, הוא רוצה להשאיר חותם ולטשטש את שנה שעברה. הוא מקווה, רוצה ומאמין, שכל מה שתלוי בו, הוא יעשה על הצד הטוב ביותר".

אבל לא הכל רע, חיימוב מוצאת גם דברים טובים בחיפה, גם במועדון מכבי חיפה וגם בעיר עצמה. "אם אתה כבר במקצוע הזה, אתה רוצה להיות בטופ, אתה רוצה תנאים, מתחם אימונים, להיות שייך למקום טופ, שחקן תמיד רוצה לשחק ברמות הגבוהות ומכבי חיפה הוא ארגון מאוד מסודר. זה שהם לא מצליחים הרבה שנים, לא מעיד על התנאים הכי טובים בארץ, מתפללת למקום שיצליח. בעיר עצמה יש הרבה שמחה, יש ים, אנחנו גרים שכונה מצוינת, הילדים הסתדרו בבית ספר שטוב להם, זה שווה לי את הכול. לי יש את גיל קהת, אישתו של רועי קהת, עוד מימי קרית שמונה, אבל  בגדול, אנחנו לא יוצאים הרבה, אנחנו בפינה שלנו". ומה עם העתיד? חיימוב מתפללת לבריאות, כי לדבריה, אם זה קיים, את השאר אפשר להשיג. "רק אלוהים יודע מה העתיד, אני מתפללת עבור גיא ועבורנו שנהיה כמה שיותר שנים במקומות שראויים לנו. חווינו הכל, שתי אליפויות, גביע המדינה, שלוש אלוף האלופים, שלושה גביעי טוטו. אנחנו מסתכלים על ארון הגביעים בבית ולא שוכחים את כברת הדרך. ברור שכל שחקן רוצה עוד תואר ועוד גביע ואם יגיע, נקבל אותו בשמחה רבה. אנחנו מסופקים מהמקום אליו הגענו, עוד אליפות ותואר אנחנו רוצים בשביל הקבוצה והאוהדים, כי במקום הזה משהו שם מתפספס. כל שחקן אומר שישפיע וישנה וזה לא קורה ואנחנו רוצים לעשות את זה ולהצליח להביא את זה לאוהדים אחרי שמונה שנים, להחזיר את מכבי חיפה למקום שהיא".

אודות מרסל אפרת כהן

אולי יעניין אותך גם?

היום בסמי עופר: מכבי חיפה מכוונת לפלייאוף ליגת האלופות

מכבי חיפה החלה בהכנות שלה לקראת הסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות, כאשר תארח היום את אלופת קפריסין, אפולון לימסול. מכבי חיפה תרצה להבטיח את העפלתה לשלב הפלייאוף, ולמעשה את שלב הבתים של הליגה האירופית וכבר לנסותלהכריע את ההתמודדות בבית החם והמלא שלה ולמנוע הסתבכויות מיותרות בגומלין, שבוע לאחר מכן בניקוסיה. הקהל הירוק בפיראוס. קרדיט, מכבי חיפה האתר הרשמי מכבי חיפה יצאה למשחק חוץ בלי הרבה סיכויים בפיראוס ונתנה את אחד המשחקים הגדולים ביותר בהיסטוריה של קבוצהישראלית במשחק חוץ, בטח במפעל הזה, כאשר הביסה את אולימפיאקוס 0-4 משערים של שרי, צמד של פיירו וקינוח שלאבו פאני. מכבי חיפה לקחה בעקבות הניצחון את הזכות להיות מדורגת וכאמור תפגוש את אפולון לימסול היום בשעה 20:00 באצטדיון סמי עופר. פרנדזי פיירו …

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אשת חייל, מרגשת אותי, מסכימה עם כל מילה שאמרת, מכבי חיפה מועדון גדול , מתוקשר{ יותר מברצלונה } אוהדים רוצים השגים וניצחונות, את עוגן בבית המדהים שלך, התקשורת החיפאית נושכת ורעה לפעמים, הם מדליקים אש בכל ערוץ אפשרי, קבוצות הפייס וכו… תהיי גאה במה שאת, אמא לתפארת ורעייה לגיא , עוגן חזק ותשארי נאמנה לעצמך, מאד מקווה שאנשים יקראו ויפנימו, וכן גם למועדון מכבי חיפה יש מה לתרום בנושא, משחקים כקבוצה, מנצחים או חלילה מפסידים כקבוצה, מאחלת לגיא לך לילדים ולנו הירוקים בדם, עונה חזקה מנצחת וירוקה מתמיד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *