בחרה בחיים

כשבנה של אתי לוי מחיפה החלים מפציעות קשות בעקבות תאונת דרכים קטלנית, היא אובחנה כחולה בסרטן השד. עם המון אופטימיות וכוח מחשבה היא נלחמה וניצחה את המחלה והיום, היא מספרת את סיפורה כחלק מעמותת אחת מתשע: "ידעתי שרק במצב של שמחה אצליח להירפא"

אתי לוי לא תשכח את אותו הערב לפני ארבע שנים בדיוק, במהלך חג סוכות, כשחזרה מבילוי עם בעלה יעקב והרגישה גוש בחזה. "אמרתי לבעלי שהגוש בגודל של ביצה קשה, שאני מרגישה שזה סרטני", היא אומרת השבוע. לוי דווקא מהנשים שדואגות לעצמן ולאורך השנים הקפידה על בדיקות אצל כירורג שד, אולטרסאונד וממוגרפיה. רק כחצי שנה לפני האבחון ביצעה בדיקות שהיו תקינות.  "את הבדיקה שהכול תקין ביצעתי יום לפני שהבן שלי עבר תאונת דרכים קשה מאוד, תאונה שגבתה את חייו של החבר הטוב ביותר שלו והוא יצא ממנה שבור, פיזית ונפשית".

לוי (55) מחיפה, נשואה ואמא לשני ילדים, שני נכדים והשלישי בדרך. לוי עובדת כבר 31 שנים בטכניון, ומאז שחלתה עברה למחלקת הנדסה אזרחית וסביבתית. היא מעידה על עצמה אישה אופטימית ורואה את הטוב בכל דבר. בראיון שקיימנו ניתן לשמוע את האנרגטיות שלה ואת הכרת הטוב, לאורך כל מסע ההחלמה שלה כפי שהיא קוראת למחלה שעברה.

"באמצע הלילה בעלי העיר אותי ואמר שהתקשרו מרמב"ם והבן שלנו עבר תאונה", היא מתחילה לספר את סיפורה. "הוא נכנס לאינטרנט וקרא שהייתה תאונה קשה מאוד, בה אחד הנוסעים נפצע אנוש והנוסע השני פצוע קשה מאוד. לאורך כל הנסיעה לבית החולים הייתי לחוצה מאוד, וכמה שאני אופטימית, צרחתי לבעלי שאני מפחדת".
רגע לפני שבנה הוכנס לחדר הניתוח עם פציעות קשות בכל האיברים הפנימיים, חיכה להם מנהל חדר טראומה יחד עם עובדת סוציאלית. "אמרתי להם שאני חייבת לראות אותו לפני הניתוח. אמרו לנו שמצבו קשה מאוד ומנהל חדר טראומה חזר על המילה 'מאוד' כמה פעמים. נאמר לנו שהם לא יודעים באיזה מצב הוא יצא מהניתוח, שרק לאחריו יוכלו להבין מה מצבו. התעקשתי לראות אותו והעובדת הסוציאלית אפשרה לי, למרות שלא מכניסים לחדר ניתוח. ראיתי אותו שוכב מחוסר הכרה על מיטת הניתוחים, כשכל הבטן שלו בהתפוצצות אחת גדולה. האמנתי שיהיה טוב והוא ייצא מזה".
לאחר חודשיים השתחרר בנה מבית החולים, אבל רק אז הבינה שכעת מתחילה ההחלמה האמיתית. "קיבלתי את הבומבה של החיים שלי, הבנתי באיזה מצב נפשי הבן שלי נמצא. הוא היה בפוסט טראומה מאוד קשה, מבחינה נפשית ופיזית, ממש שבר כלי. לא היה יוצא מהמיטה, מבקר בקבר של החבר שנהרג באופן יומיומי. לא יכולתי לראות אותו ככה. בדיעבד, אני מבינה שהמצב הנפשי שהייתי נתונה בו אחרי התאונה, גרם להתפרצות המחלה".
גילוי הגוש בחזה, הגיע ממש בסמוך. לאחר הגילוי והאבחון המוקדם שעברה, עם סדרת בדיקות מקיפה שעשתה, התגלה אצלה סרטן שד אלים בדרגה שלוש, שכלל גידול של ארבעה סנטימטרים. "המשכתי בחיים שלי כרגיל במהלך כל סדרת הבדיקות, למרות שידעתי שהגידול סרטני, הלכתי לעבודה והמשכתי בשגרת החיים שלי כרגיל, מחויכת ושמחה. כשהגעתי לעשות את הביופסיה, הגעתי מאופרת ושמחה, ידעתי שרק עם אופטימיות אחלים וארפא".
במהלך הטיפול בנה לאחר התאונה הקשה ובעקבות הגידול שהתגלה אצלה, ירדה לוי במשקל בצורה דרסטית והגיע למשקל של 46 קילוגרמים בלבד. "הכירורגית שהציגה בפני את אפשרויות הטיפול, אמרה לי שאהיה חייבת לעלות במשקל, לפני שאתחיל את הטיפול הכימותרפי ולפני הניתוח שהייתי צריכה לעבור להוצאת הגידול וכריתת השדיים".
 לאורך כל מסע ההחלמה, מספרת לוי, שהאופטימיות עזרה לה להתמודד והיה לה חשוב להעביר אותה גם לבני משפחתה. זו הסיבה שסיפרה להם על המחלה רק כחודש לאחר הגילוי וגם אז, לא תיארה את כל המצב לאמיתו. "לבעלי היה קשה לקבל את המצב שלי וכשחזרתי יום אחד הביתה מבדיקה, מצאתי אותו שוכב על הספה מכוסה כולו ובעצב. אמרתי לו "קום קום, אני לא מוותרת לכלב הזה', ככה קראתי לסרטן, הפתעתי את עצמי כמה אני חזקה".

היה לו קשה לקבל את המחלה שלי. לוי ובעלה
צילום: עצמי

במקביל להתמודדות עם המחלה, עדיין התמודדה עם בנה ומצבו הבריאותי. "הוא עבר את התאונה בגיל 23, תכנן לצאת לטיול שאחרי צבא עם החבר שלו שנהרג, התכוון להתחיל ללמוד, אבל הכל נקטע בעקבות התאונה. היה שוכב במיטה, אומנם מוקף חברים, אך הם היו מספרים לי שהם יוצאים ומבלים, אבל הוא לא באמת איתם. יום אחד נכנסתי אליו לחדר ואמרתי לו: 'תגיד לי שאתה בוחר בחיים'. בלי אנרגיות הוא אמר לי פעמיים, בחוסר רגש, 'אני בוחר בחיים'. לא ויתרתי לו וצרחתי: 'קום ותגיד לי מהלב שלך שאתה בוחר בחיים, תעשה משהו עם החיים שלך', לא הסכמתי להמשיך לראות אותו ככה במיטה, ידעתי שלא אוכל להחלים, אם גם הוא לא יבחר בחיים".

וזה עזר. לוי מספרת בהתרגשות שלמחרת קם בנה מהמיטה, נרשם ללימודי עיצוב שיער ולימים אף פתח מספרה לילדים ולגברים. "אני יודעת שלולא המחלה שלי, הבן שלי לא היה קם על הרגליים אז אני מודה למחלה", היא אומרת.

לוי מעידה על עצמה שהיא מזמנת דברים בכוח המחשבה, מחנייה ועד ההחלמה שלה. "ערב לפני שהלכתי למספרה לגלח את הראש, אמרתי לעצמי שאני לא בוכה וממש ראיתי את הדברים במו עיני. את הגילוח עשיתי אצל הספר אבי אפללו, מחיפה שיש לו מספרה שנקראת 'אור לשיער', הוא עושה פאות משהו מדהים".

את השיער שהיה לה תרמה לפאה ולאחר הגילוח יצאה מהמספרה עם פאה חדשה לראשה. "בזמן הגילוח שמעתי את השיר 'מעגלים' של עידן רייכל, אמרתי לבעלי שלא יבכה ליידי, הבן שלי צילם אותי בווידאו. לפאה הזו קראתי אסתר המלכה. היה חשוב לי לתת לכל דבר שם ולעבור את זה בהומור ורוח טובה, ידעתי שהחיים היפים שלי יחזרו, ושרק במצב של שמחה אני אצליח להירפא".

לעבור את זה בהומור. לוי בכימותרפיה
צילום: עצמי

לטיפול הראשון בכימותרפיה הגיעה לוי בשמחה, כאילו היא מגיעה לטיפול בספא. "הגעתי למחלקה באסותא שנקראת בוטיק, יש שם צוות מדהים, שעד היום אני בקשר איתם. קראתי לחומר של הכימותרפיה פטל, למרות שידעתי שזה רעל, הבנתי שזה ירפא אותי והטיפולים היו גם פשוטים בעבורי, כי קיבלתי אותם בהבנה ואהבה. במהלך הטיפול הכנתי לעצמי את רשימת הפלוסים של אתי. תמיד ידעתי להגיד תודה, גם כשחליתי אמרתי תודה, על שזה לא יותר גרוע, על זה שלא היו לי גרורות, מזל שיש לי בעל תומך ומשפחה וחברים אוהבים, וכך הלאה".
במהלך חצי שנה היא עברה טיפולי כימותרפיה והייתה מאושפזת, פעמיים, בעקבות מערכת חיסון נמוכה. "למרות מה שעברתי כל הזמן חייכתי, לא הייתי עצובה בלב אף פעם. אנרגטית הבנתי שהבכי והעצב מחליש את הגוף. זה המסר שאני מעבירה לנשים שאני מלווה בהתנדבות בעמותת אחת מתשע".

לאחר טיפולי הכימותרפיה עברה לוי ניתוח לכריתת השדיים, לדבריה, הניתוח היה קשה יותר מטיפולי הכימותרפיה. "נכנסתי לניתוח מחויכת עם קרחת ומכוערת בעיני, אבל היה לי חשוב לדעת שהבלוטות בבית השחי לא נגועות בסרטן, אז ביקשתי מבעלי שכשהניתוח יסתיים יאמר לי את זה. במהלך כל המחלה שידרתי לעצמי שהבלוטות נקיות. כשהסתיים הניתוח, הצוות פנה אלי, אבל רציתי שבעלי ייכנס, ורק אז, כשהוא לחש לי באוזן שהבלוטות נקיות, אז נפתחו לי העיניים. למרות שהכניסו לי שתלים ואסור היה לי להזיז את הידיים, יצאתי מחויכת ומוחאת כפיים, הרופאה כעסה עלי, אבל כל מה שעניין אותי היה שהבלוטות נקיות".

בתהליך ההחלמה הייתה מוקפת לוי אהבה גדולה ממקום העבודה, מחברים ומשפחה, כולם תמכו ודאגו לה. "ביום הולדת 52, שחגגתי אחרי הניתוח, קיבלתי ים זרי פרחים, את הזר התשיעי כבר לא היה לי איפה לשים. אני זוכרת שבכיתי ואמרתי לבעלי שיבוא הביתה. לא יכולתי להכיל את האהבה שקיבלתי, לא האמנתי כמה אוהבים אותי, התרגשתי, דבר לא השתווה ליום ההולדת הזה. לא אשכח לעולם את חגיגות יום הולדת 52 שלי".
עוד דבר שעזר ללוי לשמור על אופטימיות ולהיאחז ברצון להחלים, הייתה הידיעה שבסוף הטיפולים היא תקבל מתנה בדמות של נכדה. "חודש וחצי אחרי הניתוח הבת שלי ילדה. הגעתי לחדר לידה מחויכת, עם שיער שמתחיל לצמוח ובשמלה ורודה ואמרתי לצוות חדר לידה שאני לובשת שמלה ורודה כי היום אני מקבלת את המתנה שלי. קיבלתי את יולי שהיא המתנה למחלה".

המתנה למחלה. לוי ונכדתה יולי
צילום: עצמי

חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד, בו נקראות הנשים ללכת לבדוק עצמן, כי גילוי מוקדם מציל חיים. עמותת אחת מתשע עוסקת כל השנה בפעילות הסברה להעלאת המודעות לסרטן השד. לוי, המתנדבת כיום בעמותת אחת מתשע, מקיימת הרצאות בהם היא מעבירה את סיפורה, והמסר שלה מתמקד באופטימיות. "ידוע שגילוי מוקדם מציל חיים. חשוב לי להוות דוגמה גם למשפחה שלי, וגם לנשים שאני מתנדבת איתן, שידעו שאין משהו שלא ניתן להתגבר עליו ולהילחם עבורו, ועם הרבה אמונה ואופטימיות מנצחים".

אודות בת-אל הרמן

אולי יעניין אותך גם?

מירי צור- לעצב את החלום שלך

מעצבת הפנים מירי צור, היא דוגמא מוחשית לרפורמה והחדשנות המובאת בימים אלו בעולם עיצוב הפנים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *