דף הבית / לייף סטייל / אופנה / הלוחשת לנעליים / טל אהרונסון

הלוחשת לנעליים / טל אהרונסון

הדבר השני שאני עושה כשאני נפגשת עם מישהו, לאחר הנימוסים המקובלים, הוא לבדוק את הנעליים שלו. נעליים עבורי הם מראה, מראה לחלק קטן מנפשו של האדם שמולי.

נעליים זה החיים. טל אהרונסון
צילום: עצמי

אני זוכרת כמעט את כל זוגות הנעליים שהיו לי, בערך מגיל אפס, והיו לי לא מעט, במאות, עד היום. בסביבות גיל ארבע, אני זוכרת שהיו לי נעלי בובה לכה שחורות. סבתא שלי המושלמת (מתגעגעת סבתוש), תפרה לי שמלות, ובשבת, היינו הולכים עם סבא שלי לבית הכנסת הגדול בחיפה. אני בסטיילינג מלא, שמלה מצוייצת, סרט תואם בשיער, נעלי לכה שחורות וגרביים לבנות.

סבתא גם לקחה אותי לחנות נעליים בהדר, התעקשתי שאני רוצה נעלי גולדה אדומות! (כן, מי שיודע מה זה נעלי גולדה, יכול לנחש את השנתון הקדום). לפני בת המצווה, אבא הביא לי מפריז שני זוגות נעליים (זה מה שביקשתי, תמיד).

אז זוג ראשון – סניקרס דיופ של אולסטאר מסאטן ירוק צפרדע מזעזע והזוג השני, היו נעלי אוקספורד מהממות מעור אדום, אני זוכרת את הריח שלהן עד היום! הלכתי לישון איתן, כל לילה, מחבקת אותן במיטה.

אני יכולה לראות זוג מהמם, שאני יודעת שהסיכוי שאנעל אותם, קלוש ביותר, כי לרוב העקב גבוה מדי, או שהן לא מאוד נוחות, אבל הלב, הוא רוצה לאמא. והן באות איתי הביתה ומדי פעם אני מוציאה אותן מהקופסא, (רוב הזוגות אצלי נשמרים בקופסאות, על כל קופסא רשום איזו נעל זו, למען אתמצא במרחב הקיים), מסתכלת עליהן, מודדת, הולכת איתן קצת בבית, מול המראה ומחזירה אותן לקופסא, עד הפעם הבאה.

נעליים הם סטייט אוף מיינד. אם קמתי בבוקר בהרגשה מעורערת, חסרת ביטחון, אין כדור יותר טוב מזוג סטילטו היסטריות להעלאת המוד לצד הטוב של החיים.

זוכרת את כל הנעליים
צילום: עצמי

ברגע שנעלתי אותם, התרוממה רוחי.

אולי אני צריכה להיות shoe therapist ?! לא משנה מה אלבש, הנעל היא החותמת הסופית לאאוטפיט, לעולם. היא תרומם אותו או תוריד אותו. בקיצור האשטאג #נעלייםזההחיים.

כשאני משוטטת לי באתרים, או חנויות ורואה נעל שמרגשת אותי (בערך כל דקה וחצי), אני עפה לי לארץ הפלאות, מדמיינת את כל האאוטפיטים שאלבש איתה ולמה היא תגרום לי להרגיש. אם אני בחנות, ברור שיהיה סיבוב מול המראה ולצערו של מנהל הבנק שלי, לרוב, הנעל חוזרת איתי הביתה.

אז זהו, רציתי שתכירו אותי באמת, לפני שאציג את עצמי וזה הזמן: אני טל, בת 48 (אין לי מושג איך הגעתי לכאן), החלטתי סוף סוף מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, סיימתי לימודי סטיילינג פרו בשנקר ומסתבר שעל הדרך מצאתי את ייעודי האמיתי, shoe therapist. אתם מוזמנים לטיפול.

אודות כתב מקומי

אולי יעניין אותך גם?

כל הסיבות לרדת לאילת לחופשה הבאה שלכם

אילת היא שם נרדף לחופשה אין הרבה ערים בישראל שהן ערי תיירות במלוא מובן המילה. …

תגובה אחת

  1. תאווה לכל חובבי הנעלים !
    יופי של כתיבה ??????

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.