להתחיל מחדש

גלי שטיינר גולדגרבר הייתה ראש תחום חקיקה ופקודות בצה"ל, כשפרשה מצה"ל ולראשונה בחייה שחררה שליטה. מהר מאוד קרסה ואיבדה את הרצון לחיות. אחרי הקריסה באו התובנות ואיתן דרך חיים שונה. "התרוממתי משם למקום בו אני לא מכירה את עצמי היום"

כשגלי שטיינר גולדגרבר הייתה בת עשר, אמה נפטרה ממחלת הסרטן, אבל לצד כאב האובדן היא צמחה להיות אישה פרפקציוניסטית, החזיקה הכל בפנים. הייתה התלמידה המצטיינת, למדה לעתודה במשפטים והתברגה בפרקליטות הצבאית, מה שהפך לקריירה של מעל שני עשורים. רק אחרי שפרשה, העזה לשחרר את המשא הכבד, הגיעה לשפל ומצאה את האור בחזרה. היום, היא יועצת פנג שואי, שלמה ומודעת יותר לעצמה.

שטיינר גולדגרבר (45) נולדה בחיפה כבת בכורה, יש לה אח צעיר. בגיל 33 נפטרה אמה מסרטן. "זה האירוע המכונן של חיי", היא מספרת השבוע, "אני זוכרת הכל. אני ואמא שלי היינו מחוברות ומאוד דומות, גם פיזית וגם באישיות שלנו. כשהיא הייתה קטנה ושאלו אותה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה, היא אמרה שהיא רוצה להיות אמא להמון ילדים. הייתה אישה אוהבת אדם, מדהימה ורבות מהתכונות שלה עברו אלי ועכשיו אל הבת שלי. היא חלתה כשנה לפני שנפטרה וכילדה ראיתי שהיא חולה, אבל חיכיתי שתבריא. עד שהפסיקה לעבוד ואז הרגשתי שמשהו לא בסדר".

כילדה בת עשר, בימים שקדמו לפטירת אמה היה חג הפסח והיא התרגשה, כי משפחתה הייתה אמורה לארח את ליל הסדר. "אבא קרא לי ואמר שאמא לא מרגישה טוב ויהיה לה מאוד קשה לארח את ליל הסדר וכנראה שנוותר. מבחינתי בהצהרה הזו הבנתי שמשהו ממש לא בסדר והתחלתי להגיד שאני אעזור ואכין, והם הסכימו. אני מניחה שהסבתות והדודות בישלו, אני לא ממש זוכרת, אבל במהלך ליל הסדר אמא שלי ישבה בצד על כיסא נמוך וכמה ימים אחרי היא נפטרה. פסח עבורי זו הפרידה מאמא, אני זוכרת שאבא שלי נשבר כשהודיע לי. אני זוכרת שהלכתי לחדר ושאלתי למה וצעקתי, ואני זוכרת גם שתוך כדי אני יודעת שיהיה טוב, שבחיים שלי הכל יהיה בסדר. לא במקרה גדלתי להיות ילדה פרפקציוניסטית ברמות קיצוניות, הייתי חייבת שהכל יהיה בסדר. זה אומר להיות בסדר עם כולם, תמיד עם גוד ווייבס, לא להרגיז, אבל יחד עם זה הייתי ממש קואוצ'רית ביחס לאבא שלי".

תמיד עם גוד ווייבס, לא להרגיז. שטיינר גולדגרבר
צילום: שמרית הילל

כמה שנים אחר כך היא תתנהג כקואוצ'רית כלפי אביה, שהיה שמן, קירח ומעשן, שהוא צריך לחבוש פאה, לעשות ספורט ולרדת במשקל ולמצוא אישה. במקרה או לא, הוא הקשיב ועשה את זה, ואחרי שלוש שנים התחתן.

"נכנסתי לתפקיד הורי, הרגשתי שאני צריכה למלא את תפקיד האמא, לא ניקיונות ובישולים, כי עד היום יש לי את התירוץ שאני לא יודעת כי לא הייתה לי אמא שתלמד אותי, אבל ברמה רגשית, הייתי מכינה עם אחי שיעורי בית והיו לי שיחות אינסופיות עם אבא שלי".

אחרי שאביה התחתן, עברה המשפחה להתגורר בבוסתן הגליל. זו הייתה בדיוק התקופה בה הסדרה פרקליטי אל איי הייתה להיט ושטיינר גולדגרבר החליטה להיות שופטת. לפני הצבא, כשהייתה אמורה למלא בטופס העתודה, שלוש אפשרויות, כתבה רק משפטים.

"התקבלתי למשפטים בחיפה ועברתי לגור אצל ההורים של אמי המדהימים, ניצולי שואה, דמויות שלמדתי מהם הרבה ממה שאני היום. הם פינקו אותי, הרגשתי שם כמו מלכה, הייתה להם דירה מהממת על הכרמל והיה לי חדר משלי בו הייתי לומדת. סיימתי משפטים, התקבלתי לפרקליטות הצבאית ורוב השנים הייתי סניגורית, ייצגתי חיילים וזה היה מדהים, האתגר המשפטי היה גדול, הסיפוק, אבל זה התיש אותי אנרגטית. הייתה עלי אחריות ענקית, כי בתור ילדה בת 22, שמגיעה בבוקר ורואה את הורי החיילים מחכים לי בחוץ, וכל חייל עם סיפור חיים מאוד קשה, כל נאשם מגיע עם שק על כתפיו, סיפורי חיים קורעי לב וכל כך רציתי לעזור, אבל זה היה קשה נפשית".

כפרפקציוניסטית אמיתית, גם אחרי השירות הסדיר המשיכה להצליח והגיעה עד לתפקיד סגנית הסניגור הצבאי הראשי וראש תחום חקיקה ופקודות בצבא. למרות זאת היא אומרת: "תמיד ידעתי שאני לא במקום שלי. הדיכאונות התחילו בשנים שאבא שלי היה נשוי, הוא היה נשוי לאישתו השנייה 16 שנים עד שנפטר והיו שם קשיים. בתקופה ההיא הגעתי לפסיכולוגית מהממת פה בקרית חיים שעזרה לי. באמת במהלך השירות הצבאי הייתה לי תקופה שהרגשתי שאני לא מתפקדת, לא הייתי במקום שלי. בשלב מסוים היא המליצה לי על נטילת כדורים והתחלתי לקחת מאז ועד היום. במהלך השנים היו לי מחשבות על שחרור מהצבא, אבל החברים שלי אמרו שאחזיק מעמד ואני מאושרת שהצלחתי. זה הזוי, כי הורידו את גיל הפרישה בדיוק כשהייתי בת 42, פרשתי וחשבתי שכל הצרות שלי נגמרו, אז הפסקתי לקחת את הכדורים והתרסקתי, הגעתי לשפל של חיי".

רק אחרי שחברה טובה הגיעה לבקר מחו"ל, ראתה אותה והזדעזעה מספיק כדי לזעזע אותה להתאפס על עצמה. "לא הכרתי את עצמי, שנה לא תפקדתי. זו הייתה הפעם הראשונה שלא היה לי רצון לחיות ומאוד נבהלתי מעצמי, אבל לא היה לי כוח לעזור לעצמי. אחר כך הבנתי, שמגיל עשר כל השנים החזקתי, ובפעם הראשונה כשפרשתי מצה"ל, הרפיתי ושחררתי. זה היה חלק מהמסע שלי, כי התרוממתי משם למקום בו אני לא מכירה את עצמי היום, גם בדרך הביטוי שלי וגם במה שאני עושה".

מודדים עם מצפן
צילום: שמרית הילל

את שהם וייסמן שהקימה את המכללה הישראלית לפנג שואי הכירה לפני שנים בנסיבות של חיים אחרים לחלוטין, אבל השתיים שמרו על קשר. "חברה עברה לבית חדש ורצתה מעצבת, אבל אמרתי לה שתעזוב מעצבת ותיקח פנג שואי. צלצלתי לשהם והיא לא האמינה, אמרה שבעוד יומיים היא פותחת קורס ערב והיה לה בראש, שיש מישהי שצריכה להצטרף לקורס ואז צלצלתי. כמובן שנרשמתי, למדתי במשך שנה ואחר כך שנה סטאז', התחלתי ללמוד במקביל אסטרולוגיה סינית והיום אני עושה סטאז' בזה. אני לא יכולה להפסיק ללמוד אצלה, כי זה מרתק ברמות שאי אפשר להסביר. אני כל הזמן לומדת ומקבלת הדרכות ושוהם היא סוג של מכשפה טובה. ידעתי שאתעסק בזה מאוד, רציתי לתת לאנשים את התמיכה האנרגטית שהם יכולים לקבל מהבית שלהם. אבל אז קלטתי שלהיות עצמאי, 80 אחוזים מהעבודה זה שיווק. באותו הרגע חשבתי שאני לא בנויה לזה. לא רוצה להבטיח הבטחות ובטח לא מתאים לי להגיד כל היום שאני הכי טובה. זה ידע עדין, צריך להתייחס אליו בכבוד, אני מתעסקת עם אנרגיות מאוד עדינות. הייתי בטוחה שאני לא יכולה להיות עצמאית".

הפנג שואי הוא ידע סיני קדום בן כמעט 5000 שנים שבמקור היה ידע סודי רק של הקיסרים. "הם לקחו מאות יועצים שעשו תצפיות שעות על גבי שעות במשך שנים, כדי לבדוק את חוקיות הטבע, הם רצו לדעת מה צפוי לקרות. היועצים אספו מידע במשך שנים, הקיסרים רצו שהשושלת שלהם תימשך והידע הזה שימש אותם בסין העתיקה ובשנים האחרונות הידע מתחיל להגיע למערב. זה ידע כל כך מורכב, שמה שבינתיים הגיע למערב, בהרבה מקרים זה גימיקים. בפנג שואי יש הרבה מאוד טכניקות כי הוא מתייחס להרבה רבדים. יש את בית הספר של הצורה, שמדבר על המיקום של הבית בנוף, ואיך זה משפיע על האנרגיות שלו. כל הסימבוליקה מאוד חזקה, כי אם יש תמונות קודרות, זה יהדהד, אם תהיה תמונה עצובה, היא תמשוך עצב לחיים שלי. יש את המינג גואה, שזה טריאוגרמת המזל, שזה כיוונים מבורכים. לכל אדם על סמך תאריך הלידה והמגדר יש לו ארבעה כיוונים תומכים וארבעה שלא תומכים ויכולים להחליש אותו או להזיק אותו. הבא-גואה עובד על סימבוליקה, תדר שדברים מהדהדים, אנו מודדים עם מצפן את הכיוון המדויק של המבנה ועושים מפה על תוכנית הדירה, מחלקים אותו לשמונה חלקים של 45 מעלות ובכל אחד מהפלחים יש איכויות אנרגיות מסוימות שמקושרות לתחום מסוים בחיים וגם למישהו במשפחה".

היא החלה לעבוד וראתה שהשד לא כל כך נורא. היום מגיעים אליה לקוחות, מעשירי המדינה. "הכל נפתח לי, אני עובדת בסך הכל שנה. זה תחום מאוד מעניין ופחות מכירים, אבל לדעתי בעשור הבא אנשים יבינו את החשיבות ויתחילו לבנות על פי הפנג שואי, וזה מדהים. זה הכי מרגש אותי לעשות בית שהוא בבנייה, כי בדירה קיימת אי אפשר לשנות כמעט, אז החלטתי ללכת יותר לכיוון של בתים חדשים ושיפוץ".

אודות הילה מלמד

אולי יעניין אותך גם?

מירי צור- לעצב את החלום שלך

מעצבת הפנים מירי צור, היא דוגמא מוחשית לרפורמה והחדשנות המובאת בימים אלו בעולם עיצוב הפנים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *