"למדתי לאהוב את עצמי מחדש"

מחלת הסרטן של בנה ליעוז הביאה את איילת וילדר להפסיק לעשן, מה שגרם לה להשמין מאוד. כשהחליטה שהיא רוצה לצלם באופן מקצועי, החלה לתעד את תהליך ההרזיה שלה. היום היא מתמקדת בצילומי נשיות ועוזרת לנשים להשלים עם הגוף שלהן

איילת וילדר אחזה במצלמה מגיל תשע, אבל רק כשבנה ליעוז נאבק במחלת הסרטן היא החלה לתעד את התהליך שעבר והבינה שהיא אוהבת לצלם אנשים. מאז, היא הפכה לצלמת במשרה מלאה המתמקדת בצילומי נשיות ומעצבת גרפית, המתמחה במיתוג עסקי למטפלות הוליסטיות.

לקבל את עצמי. איילת וילדר
צילום: אורלי הלוי

וילדר (44) נישאה בגיל 21 ובגיל 22 כבר הפכה לאמא של ליעוז (22). כשבנה הבכור היה בן ארבע וחצי, התגרשה. "המצלמה עזרה לי בתקופות חשוכות בחיים שלי", היא מספרת, "הייתי ביישנית ברמות אקוטיות. היו תקופות שעברתי חרם, והסתרתי מאחורי המצלמה".
בפרויקט הגמר שלה בצילום, הייתה צריכה וילדר להראות איזשהו תהליך אישי ובהמלצת ידיד שלה, החליטה לבסס את הפרויקט על עצמה. "לא הייתי מרוצה מהעלייה במשקל, כי לא יכולתי ללבוש את סגנון הלבוש שאהבתי כשהייתי רזה, לא יכולתי ללבוש בגדים צמודים ובזמנו, לא מצאתי בגדים שהחמיאו לנשים מלאות".

ההתמקדות שלה בצילומי נשיות באופן מקצועי, קרתה במהלך תקופה מאוד מאתגרת בחייה, בה עלתה 40 קילוגרמים במשקלה, שקרו בעקבות הפסקת עישון. זה קרה כשבנה ליעוז התמודד עם מחלת הסרטן בגיל תשע. "אחרי שעישנתי שלוש קופסאות ביום, ביום אחד הפסקתי לעשן וזה גרם לי לבעיות בבלוטת התריס", היא מספרת, "כשהבן שלי סיים את הטיפולים הכימותרפיים שקלתי 49 קילוגרמים, אבל בסוף אותה שנה שקלתי 90 קילוגרמים. הבטחתי לבן שלי שאפסיק לעשן, אני מאמינה בדוגמה אישית, והבטחות צריך לקיים".
בגיל תשע אובחן בנה בסרטן אגרסיבי. הוא חלה פעמיים ועבר עשרות ניתוחים, ביניהם גם השתלת מח עצם. כשהתקבלה האבחנה, החליטה וילדר לתעד את הגידול ברמה דוקומנטרית. "צילמתי את הגידול כפי שנראה בתוך הבטן, וגם לאחר שהוצא צילמתי", היא מספרת. הייתי לוקחת איתי מחשב נייד והתחלתי להתעסק עם פוטושופ, אהבתי את תחום העיצוב והבנתי שאני גם טובה בזה. החלטתי ללמוד עיצוב גרפי ותקשורת חזותית בויצ"ו ובשנה השנייה הוספתי גם צילום דוקומנטרי. הבנתי שאני אוהבת לצלם אנשים, זה מאוד אותנטי בעיניי לתפוס את האדם מהצד ולראות את המהות הבסיסית שלו".

היא החליטה להיכנס לתהליך של דיאטה, למרות שלא אהבה את המגבלות של מה ומתי לאכול, אבל הוסיפה אלמנט נוסף לפרויקט, צילומי עירום בסטודיו. "נעזרתי בסטודנטיות שלמדו איתי ועשיתי את הסט הראשון, כי הבטחתי לעצמי, אך לא העזתי לפתוח את התמונות. כשכבר הגיע זמן הגשת העבודה, פתחתי את התמונות והופתעתי לגלות שאני נראית טוב גם כשאני שוקלת 90 קילוגרמים".

אובחן בסרטן אגרסיבי. וילדר ובנה ליעוז בבית החולים
צילום: עצמי

 בסיום הפרויקט שקלה 20 קילוגרמים פחות. "הערך המוסף שקיבלתי מהפרויקט היה לקבל את הגוף שלי, למדתי לאהוב מחדש את עצמי וזה היה פיק משמעותי בחיים שלי. היום אני אוהבת את עצמי יותר מאשר כשהייתי רזה. דרך הפרויקט האישי שלי הבנתי, שנשים לא רואות את עצמן כמו שהן בעצמן".

הגיל שנשים מפסיקות להתנצל
בשנת 2013 החליטה וילדר לצאת לדרך עצמאית, היא עסקה בצילום ובעיצוב גרפי ומעט בצילום נשיות. "נתקלתי בקירות בתחום, מכיוון שהנישה הזו של צילום נשיות, פחות מוכר באזור חיפה והצפון לעומת מרכז הארץ, שם זה נראה כאילו צילומים כאלו יותר נפוצים", היא מספרת. "בשיחה עם חברה לפני כשנתיים, הבנתי שזה דווקא כן הכיוון, שזו נישה שכדאי לי להתמקד בה. הייתי צריכה לעצמי את עצמי מחדש. הבנתי שהסרטן זה הדבר הכי טוב שקרה לנו, בחרתי לשים לב לדברים הטובים בחיים, שליעוז הלך ללמוד אומנויות וחולם להיות שחקן, הוא התנדב בעמותת 'גדולים מהחיים', אני יודעת לעשות מהלימון לימונדה. חברה אומרת שאני אופטימית חסרת תקנה ואני מעדיפה את זה, במקום להיות אומללה חסרת תקנה".


כשהייתה בת 39 החליטה להביא לעולם ילד נוסף מתרומת זרע ואחרי תהליך שעברה, נולד גיל (4). "גילי הכניס לחיים שלי המון שמחה, כשמו הוא – גילי, הוא מלמד אותי להיות שטותניקית, לעומת איילת הרצינית שאני".
היא מצלמת נשים מלאות ורזות סביב גיל 35 ומעלה ומסבירה למה: "זה בערך הגיל שנשים מפסיקות להתנצל ומגלות את עצמן, למרות שאני עדיין שומעת מנשים משפטים כמו 'אל תצלמי אותי מהצד הזה', או 'את בטוחה שכך אני נראית'. תמיד יש משהו שהאישה בוחרת לשים לפניה ובסטודיו היא מרשה לעצמה לקחת מקום לעצמה. הנשים שמגיעות לסטודיו שלי עוברות תהליכים עם עצמן, אך עדיין הן בוחרות להגדיר עצמן בכל מיני הגדרות שנכונות להן באופן אישי".

אופטימית חסרת תקנה. וילדר
צילום: ריבי לביא

כל סשן צילום אורך כארבע שעות, במהלכן המצולמת מגיעה לסטודיו והסשן נפתח בשיחת היכרות. "אני רוצה שהצילום יבוא להן טבעי, מבררת איתן איפה זה פוגש אותן. יש לי גישה לעולם הרוח, אני עוסקת בטיפול בתטא הילינג, תחום אליו הגעתי אחרי שטופלתי בעצמי בשיטה הזו. אני מאמינה שהכל בחיים זה סימנים. לקראת סוף הלימודים שלי, סבלתי מפריצת דיסק קשה, הלכתי עם קביים במשך שנה ובמקום ניתוח, מה שעזר לי להחלים היה התטא הילינג. בהמשך הבנתי שגב תחתון מוגדר כבסיס קיומי, כלכלי ובאותה תקופה התמודדתי עם חובות רבים שהצטברו מתקופת המחלה של בני".
כשראתה שהשיטה הזו עזרה לה להחלים, החליטה ללמוד תטא הילינג אצל המטפלת שטיפלה בה אורלי הלוי, שמלווה אותה עד היום כחברה. חשוב לוילדר שהצילומים יהיו באווירה  נינוחה וכיפית, תוך שילוב עבודה עצמית דרך קלפי מסרים וטיפול בתטא הילינג.

"בסטודיו יש גם בקבוק יין לנשים, שמאפשר להן להשתחרר. החלק הראשון הוא קליל וכיפי עם בגדים, וכשהמצלמה מפסיקה להיות מאיימת, אנחנו עוברות לעבודה אינטימית, חלק מהנשים מצטלמות בעירום מרומז, חלקן עם צעיפים וחלקן בעירום מלא, כל אחת ומה שהיא מרגישה. יש נשים שאומרות בתחילת הצילומים שהן רוצות להצטלם בעירום, אך בסוף מוותרות וכאלה בדיוק להיפך. הצילום מבחינתי אמור להראות לנשים כמה הן נהדרות ואיך הן נראות באמת, אני חושבת שאנחנו מסתכלות על עצמנו בשיפוטיות יתר. הצילום מאפשר לנשים לקבל את עצמן ואם הן רוצות לעשות שינוי בחייהן, יוכלו לעשות אותו מתוך מקום של קבלה ואהבה ולא מתוך שנאה עצמית".

בימים אלה שוקדת וילדר על פרויקט שיכלול מסע נשי של טיולים, מעגלי העצמה לנשים וסשנים טיפוליים שונים, בין השאר גם דרך המצלמה. "אני חולמת להוציא קבוצת נשים לטיול ברומניה, מדינה שהתאהבתי בה, לאחר שבשנה האחרונה ביקרתי בה מספר פעמים בביקור אצל חברה. לטייל בנופים שיש בהם משהו מאוד ראשוני, יש  לי את האפשרות להעביר לנשים משהו דרך הכלי הטיפולי שלי תטא הילינג וגם דרך הצילום, המסע יכלול עבודה תודעתית, טיולים וכיף".

אודות בת-אל הרמן

אולי יעניין אותך גם?

מירי צור- לעצב את החלום שלך

מעצבת הפנים מירי צור, היא דוגמא מוחשית לרפורמה והחדשנות המובאת בימים אלו בעולם עיצוב הפנים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *