על קו ירושלים-קרית מוצקין

אם תשאלו את יובל אלגד הוא יגיד שהוא ירושלמי בכל רמ"ח אבריו, אבל כידוע המשפחה לפני הכל ולפני כשנה עבר עם אשתו למשכנות אמנים בקרית מוצקין. מאז הספיק להקים ועד שכונה ודף פייסבוק שכונתי וזוהי רק ההתחלה. "אעשה הכל, בכל פוזיציה שלא אהיה, למען העיר ותושביה"

רק לפני כשנה עבר יובל אלגד, אוטוטו בן 30, ירושלמי אסלי, פעיל פוליטי וחברתי ואוהד בית"ר שרוף, למשכנות האמנים בקרית מוצקין וכבר הספיק להקים ועד שכונתי ודף פייסבוק פופולרי, הפך לאבא לכרמי תמר ואפילו הצטרף לקבוצת כדורגל שכונתית שמשחקת בימי שישי בצהריים.

המעבר למוצקין היה בעקבות חמותו. בתקופת הלימודים באוניברסיטה העברית הוא הכיר את אשתו זר מיארה, ובני הזוג נישאו לפני כשנה וחצי. "לאחר החתונה החלטנו שאנחנו מקימים את ביתנו כאן. זה לא היה פשוט. אני ירושלמי אסלי, כמו שאומרים. ירושלים מחוברת אלי לוורידים".

ירושלמי אסלי. אלגד
צילום: עצמי

אלגד גדל בשכונת רמת בית הכרם, למד בגמנסיה העברית רחביה ושיחק בקבוצות הילדים והנוער של בית"ר ירושלים. "תכל'ס, אני מקווה שזה לא יעשה לי בעיות כאן בצפון למרות שאוהדי בית"ר פרוסים מדן ועד אילת".

בצבא שירת ביחידת עוקץ, יחידת הכלבנים של צה"ל, והיה חלק מכמה מבצעים מפורסמים: "הייתי לוחם בצוות שאמון על מציאת אמצעי לחימה ומטענים, עשיתי אין ספור פעילויות ומבצעים, אחד המפורסמים שבהם הוא המבצע לתפיסת המחבלים שרצחו את חמשת בני משפחת פוגל ביישוב איתמר. גם השירות כלוחם בכלל ובעוקץ בפרט השפיע עליי רבות ועיצב את דמותי, הרצון לעשות ולעזור לזולת, להשפיע על הסביבה שלך ולהפוך אותה לטובה יותר. בסוף יש משהו מיוחד בלהיות לוחם שחייהם של 30 חיילים ולפעמים יותר תחת אחריותך, תחושת השליחות כמעט איננה ניתנת לתיאור במילים".

עם שחרורו מצה"ל החל ללמוד תואר ראשון במדע המדינה ומזרח באוניברסיטה העברית בירושלים, ושם החלה באופן רשמי הפעילות הפוליטית שלו. "הצטרפתי לתא 'לביא', תא ברוח ערכי הליכוד, ולאחר שנה הפכתי ליו"ר התא, בשנה הכי מורכבת של צוק איתן ובחירות 2015. המציאות באוניברסיטה העברית, במיוחד לסטודנט מהצד הימני של המפה, הייתה לא פשוטה בכלל, הסיפורים שאתם שומעים בתקשורת על אפליה בשיעורים, בציונים על רקע עמדות פוליטיות הם לא אגדות, אני ראיתי וחוויתי את זה על בשרי. עם הזמן הלכתי והתבססתי בסניף הירושלמי של הליכוד, ריכזתי את מטה הבחירות של מחוז ירושלים ב-2015 והתחלתי להתברג במפלגה. ייעצתי למספר ח"כים ושרים ושימשתי כיועץ הפוליטי של ח"כ שרן השכל".

השירות עיצב את דמותי. אלגד ביחידת עוקץ
צילום: עצמי

בחיידק המעורבות החברתית הוא נדבק בגיל צעיר ולדבריו מאז לא יכול להפסיק: "אני הייתי מהילדים האלה שמגיל קטן היו מעורבים במועצת תלמידים ובהתארגנויות חברתיות, תמיד מתנדב כשהמורה מבקשת. מאוד מעורה בכל מה שקורה במערכת הפוליטית, ידעתי לדקלם את שמות חברי הכנסת והשרים כבר בגיל צעיר, הייתי רואה חדשות, בזמן שכל החברים שלי היו רואים סרטים מצוירים או דברים כאלה. ואז קרה אחד מהאירועים הדרמטיים ביותר אני חושב מאז קום המדינה, תוכנית ההתנתקות, זה בעצם השלב שהחלטתי לצאת מהבית ולהצטרף למחאה, ילד בכיתה ח', כן? יוצא לבד לצמתים בירושלים מצטרף להפגנות ולמחאות שהיו באותה העת. משהו בעקירת יהודים מבתיהם עשה לי צמרמורת, למרות שאני רק ילד קטן משהו בזה הרגיש לי לא נכון, לא דמיינתי שבמדינת ישראל, אחרי כל מה שהעם הזה עבר ב-3000 שנות היסטוריה יעקרו יהודים מבתיהם. אני חושב שאנחנו משלמים ועוד נשלם את מחיר ההתנתקות, הפגיעה בחוסן הלאומי שלנו היא כמעט בלתי הפיכה"

מה גורם לבחור צעיר, עוד לא בן  30 להקדיש את חייו לעשייה מסביב לשעון, להיות חשוף לביקורת, לפרסום ולרוב לתלונות. 

"כל הזמן שואלים אותי מה יוצא לי מכל הפעילות הזו, שהיא אינטנסיבית מאוד, לא פשוטה בכלל, אתה חשוף לביקורת, אין לך פרטיות, כל דבר שאתה אומר אתה צריך לחשוב פעמיים. אז זה נכון שזה נותן המון השפעה, אבל אני חושב, בלי ציניות, שבסוף בסוף אני שם כדי לראות את הילדים מעוטף עזה מחייכים שארגנו להם יום כיף במהלך צוק איתן, כשלקחנו 200 משפחות מיישובי הדרום לקאנטרי בקרית אונו, עם הפעלות, מתנפחים, מתנות, אוכל, קוסמים, זמרים והכל בתרומה של אנשים נפלאים שפגשתי בדרך. או שאתה יורד לנקודות ההיערכות של הצבא בגבול עזה ואתה מביא לחייל שכנראה שאיזה חודש הוא לא היה בבית איזה שוקולד או קופסת סיגריות ולראות את האושר שלהם בעיניים שאתה אומר להם תודה, תחושת הסיפוק מאירועים כאלה אי אפשר להסביר במילים ואלו התחושות שילוו אותי כל החיים".

היום הוא עובד בחברה שנותנת ייעוץ אסטרטגי לחברות, עמותות ורשויות מקומיות מול הכנסת והממשלה ונמצא על קו ירושלים מוצקין.

הכרת את קרית מוצקין בכלל?

"סביר להניח שלולא אשתי, זר, לא הייתי עוזב את ירושלים, לכולם אני אומר ש'חמתי גררה אותי לפה', אני צוחק. בסוף כל אישה רוצה להיות קרובה לאמא שלה. אז היום אנחנו גרים בשכונת משכנות אמנים ומגדלים באהבה את כרמי תמר המתוקה שלנו שחגגה לא מזמן שנה. האמת, מוצקין נראית כמו אחלה מקום לחיות בו".

לולא אישתי לא הייתי עוזב את ירושלים. יובל וזר אלגד
צילום: עצמי

המנטליות פה שונה מירושלים?

"וואו, ירושלים זה משהו אחר לגמרי, אני לא חושב שיש עוד עיר בעולם שדומה לירושלים, ירושלים נורא מתוחה, סואנת ומצד שני יש בה קסם שאין בשום מקום בעולם. ממה שאני רואה בינתיים, מוצקין היא בדיוק ההיפך, הכל רגוע, חיי קהילה מאוד מפותחים, מוצקין היא עיר מטופחת. אני חושב שבגלל שהיא יותר קטנה מירושלים אז המקום של כל תושב בעיר הוא הרבה יותר משמעותי. אני בעיקר אוהב את הקהילתיות, זה שכולם מכירים את כולם, אנשים נורא חמים, תמיד נכונים לעזור, מפרגנים. זה לא פשוט לעשות מעבר כמו שאני עשיתי, יש קצת רגעים קשים אבל אני בינתיים מודה לתושבי מוצקין שהם מקבלים אותי ועושים לי נחיתה רכה בעיר".

המעבר לא תמיד קל אבל הירושלמי לא נח לרגע, הוא כבר עונה לטלפונים ועוזר לתושבים, הקים קבוצת פייסבוק ייעודית לשכונה ומשתדל להכיר את מוצקין מקרוב. "בכל מקום שאני נמצא אני אוהב להשפיע על הסביבה שלי, אני אוהב לפעול למען החברה והקהילה שאני נמצא בה, וזו הכוונה שלי גם במוצקין. אני מתכוון לעזור ולתמוך בכל מקום שיידרש בין אם זה ברמת השכונה או ברמת העיר. היכולות והידע שלי היום, ההבנה שלי את המערכת הפוליטית והמוניציפאלית גורמים להביא לשולחן ערך מוסף שיכול להועיל ולעזור ברוב הבעיות. זה לא מהפה אל החוץ, אני מתכוון לעזור בכל בקשה או בעיה שתגיע אלי, אין יום שאני לא מקבל טלפון ממישהו שמבקש שאעזור לו במשהו, אני תמיד מנסה לפעמים מצליחים ולפעמים לא אבל מי שלא מנסה בטוח לא מצליח. פניתי גם לראש העיר והצוות שלו בעירייה, אמרתי להם שאני לרשותם, בכל דבר שיצטרכו למען תושבי קרית מוצקין. הייתי רוצה לראות את מוצקין מתפתחת עוד, שומרת על הסטטוס שלה כקריה הכי מצליחה באזור. להגביר את חיי התרבות, חיי הקהילה ולהוות קרקע יציבה ומוצקה לזוגות צעירים".

הרעיון לוועד שכונתי הגיע מירושלים: "שם יש מנהלים קהילתיים, שאמנם הם לא וולנטרים כמו שאנחנו הקמנו כאן, אבל הרעיון הוא אותו רעיון. גוף שיידע לתכלל את הצרכים של תושבי השכונה שהולכת ונבנית ומשנה לחלוטין את התמהיל של קרית מוצקין, לקבל מהתושבים פניות, המלצות, הערות ולנסות להגשים את רצונות התושבים. אנחנו לא תחליף לעירייה, תושב שרוצה לפעול מול העירייה ישירות כמובן מוזמן. אנחנו חושבים שאם נדע לרכז את הפניות והבקשות השונות נוכל להפיק יותר ולהגיע ליותר הישגים למען תושבי השכונה. זה במובן של צרכים של השכונה, מעבר לזה ולא פחות חשוב זה החיים עצמם, השכונה מאוכלסת בהמון זוגות צעירים, אחת המטרות המרכזיות שלנו היא לתת מענה לצרכיו של הורה צעיר, המטרה שלנו היא לקיים פעם בחודש אירוע כזה או אחר, בין אם זה סיור סליחות כמו שאנחנו מוציאים מיד לאחר החג או סדנאות הורות, הרצאות או הפנינג לילדים בפארקים השונים.

"אנחנו מזמינים, אפילו מבקשים מתושבי השכונה להצטרף אלינו, אנחנו יכולים יחד להפוך את השכונה הזו לבית החם של כולנו, זה המקום שבחרנו לחיות בו, להקים את ביתנו אז בואו נהפוך אותו יחד למקום טוב יותר לחיות בו. ההבדל בין עוד שכונה לשכונה שנעים לחיות בה זה בדיוק הדברים האלו".

אתה רוצה להיות ראש עיר?

"וואי וואי, ראיון ראשון ואת כבר רוצה לסבך אותי. כמו שאמרתי, תמיד הייתי פעיל חברתי ופוליטי, השליחות הציבורית בוערת בי. אני לא יודע לאן זה ייקח אותי, מה שבטוח זה שאעשה הכל, בכל פוזיציה שלא אהיה, למען העיר ותושביה. כרגע אני לא חושב על תפקידים".

אודות אורטל איבגי

אולי יעניין אותך גם?

מירי צור- לעצב את החלום שלך

מעצבת הפנים מירי צור, היא דוגמא מוחשית לרפורמה והחדשנות המובאת בימים אלו בעולם עיצוב הפנים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *