"תושבי קרית חיים אומרים די"

סופי נקש עצבנית. אחרי שתקציב עיריית חיפה הראה אפס שקלים לקרית חיים, הכעס פעפע בקרבה, אבל ריאיון של ראש העיר ד"ר עינת קליש גרם לה לכעס בלתי נשלט, ולא רק לה. מהר מאוד קמה קבוצה שכוללת את כל גווני הקשת הפוליטית, שעומדת להוציא את תושבי קרית חיים לרחובות

בתחילת השבוע נפתחה קבוצת וואטס אפ בקרית חיים, שכללה כ- 200 פעילים ופוליטיקאים המתגוררים בשכונה, מתוך מטרה לארגן הפגנה. מי שעומדת מאחורי הקמת הקבוצה היא חברת המועצה סופי נקש, שהחליטה שהגיעו מים עד נפש.

"התקציב הטריף אותי", היא אומרת השבוע בכעס, כאילו רק חיכתה שמישהו ישאל, "אחרי הבחירות אמרתי לעצמי שאולי עוד יש זיק של תקוה, ציפיתי שיתנו לי לאכול את הכובע, שקליש תיתן פוש מטורף על כל ההבטחות שהבטיחה בסרטונים, לפני הבחירות, כי בכל זאת אנשים מצפים. היא באה עם הבטחות מפה עד שם ואני כבר בתוך המלטשה, אני רוצה להיות היהלום. אבל לא רק שאני לא מקבלת כלום, המצב נהיה יותר גרוע".

יאמר לזכותה של נקש, המשמשת כחברת מועצה בעיריית חיפה זו הקדנציה השניה, שהיא חיה את השטח ונמצאת בקשר הדוק עם תושבי קרית חיים. "אני רואה את התברואה בקריה קורסת, והם מתעסקים עם פיקוח של חניות כשאי אפשר לדרוך על מדרכה מרוב שהיא מלאה בצואת כלבים. יש לזה פתרון. נקבעו ימי שני ורביעי לפינוי הגזם אז שיאכפו, אבל הם לא יכולים לאכוף, כי אין מספיק כוח אדם, כי אותם אנשים צריכים לפקח על כל חיפה, על הצ'ק פוסט ואי אפשר לחלק אנשים לעשר. היו פה אנשים, שבעדינות גנבו דעת קהל ועשו שטיפות מוח ועכשיו קולם נדם, הם נהיו אילמים. חוץ מלהגיע לאירועים ולהרגיש חשובים, לא עושים כלום. נוצר מצב בו חברי המועצה שנשארו, צריכים להיות שופר ולהילחם, וזו מלחמה כי אתה יודע שאתה צריך להילחם כשהתקציב הוא אפס".

אנחנו לא עיר מוכה ולא אנסו אותנו

אין לה בקשות מוגזמות מדי, גם לתושבי קרית חיים אין, אבל בוחרי קליש, שהלכו אחריה בעיניים עצומות לרווחה, מצפים היום שהיא תקיים את מה שהבטיחה, במהלך קמפיין הבחירות. "אנחנו לא חזירים", אומרת נקש. "אנחנו רוצים ריבודים ולא בכל הקריה, שיסיימו את מה שהתחילו, את רחובות חומה ומגדל ושבטי ישראל שהשופלים עמדו בכניסה וביטלו אותם. שידאגו לתאורה נורמלית, לפינוי אשפה בתדירות גבוהה יותר. הם הבטיחו גני שעשועים, שדרוג הפארק הצירי והצללות ואז פותחים את ספר התקציב ומקבלים סטירה. את הארנונה אני ממשיכה לשלם כרגיל, אבל היא לא עושה. היא אמרה שהיא רוצה להביא לפה אוכלוסיה, מי ירצה לבוא לפה, כשבראיון היא ממסכנת אותנו וקוראת לנו 'אזור מוכה אסון'. הרי היא זו שהתחילה מלחמה עם הממשלה, תלחמי, אבל לא על הגב שלנו".

סופי מתייחסת לראיון שקליש נתנה במהלך חול המועד בידיעות אחרונות, לדבריה, ראש עיר שמתבטאת בביטויים אלימים, מעידים על התנהגותה. "עם הריאיון הזה, היא קברה אותנו. ראש עיר לא צריך לקחת עמדה, הוא צריך להיות טוב עם כולם. אל תמסכני אותי, אנחנו לא עיר מוכה ולא אנסו אותנו, איזה דימויים היא מצאה לתת בריאיון הזה, אמרה: 'אני לא מוכנה שיהרסו אותי ולא את חיפה ואם צריך אבעט בחזרה'. כל ראיון איתה זו קונוטציה אלימה, תמיד יש בעיטת קראטה או חגורה שחורה, או פינוי תושבים לירושלים. אני באמת מנסה להבין מה עומד מאחורי הדברים האלה ולא מצליחה. האמירות האלה של 'באתי לחנך', הרי ראש עיר לא בא לחנך, הוא בא לשרת. אנחנו צריכים מישהו שיקשיב לנו, שימלא את ההבטחות שהבטיח, אין לנו שאיפות גדולות".

הכעס פעפע אצל נקש, אבל לא רק אצלה. מהר מאוד התגבשה קבוצת וואטס אפ שכוללת פעילים וחברי מועצה מקרית חיים, ללא קשר לזהות הפוליטית שלהם וביחד החליטו לעשות מעשה.

"לאט לאט חלחלה ההבנה שאין ברירה, אנחנו מנותקים גיאוגרפית מחיפה וכנראה שמהרי הכרמל לא רואים את קרית חיים, כי אנחנו חבויים בין הקריות, שהתקדמו אלפי שנות קדימה ואנחנו מדשדשים בתקופת האבן. אומרים למה לנו להיות בת חורגת כשאנחנו יכולים להיות שווה בין שווים"

עשו עלינו סיבוב

"מה שחשוב לקבוצה זו קרית חיים, זה הבית שלנו. אף אחד לא רוצה לעבור מפה, גם אם קליש מאוד רוצה לשים אותנו על האוטובוסים. אנחנו פה, גרים, עובדים ולא הולכים לשום מקום, תקועים לה. הכעס נבנה, זה התחיל מהסטירה שחטפנו עם התקציב ואז אני רואה מה קורה בקריה, רואה הצעות לסדר ושאילתות שעולות ומתעלמים מהן ובסוף קראתי את הריאיון והבנתי, שאם עוד היה שביב תקווה לקבל כספים מבחוץ, שאולי ינותבו לקרית חיים, לא יהיה כלום. התחושה שלי היא שעשו עלינו סיבוב. קרית חיים היא לא מרבץ קולות, ואני לא אומרת את זה, כי אני מזוהה עם יונה יהב, אבל לפחות בתקופתו קיבלנו משהו. הכל התפרץ בבת אחת אצל כולם והבנו, שכדי שישמעו אותנו, אולי צריך לעשות מעשה לצאת החוצה ולהגיד שתושבי קרית חיים אומרים די".

הרעיון ההתחלתי היה הפגנה, אבל מהר מאוד התחילו לדבר בקבוצה על התנתקות מחיפה. הרעיון הזה עלה לאורך השנים, בניסיון לתקן את הטעות ההיסטורית שנעשתה אי שם בשנות ה-50, אך לא היה סיכוי. כיום קרית חיים מונה מעל 40 אלף תושבים, שאולי יצליחו לשכנע את משרד הפנים לצרף אותם לקריה אחרת, הקרובה יותר מבחינה גיאוגרפית.

"אנחנו באים עם נדוניה מכובדת ואני מאמינה שאם נאסוף מספיק חתימות ונפנה במכתב למשרד הפנים, שמסביר שאנחנו מנותקים גיאוגרפית, מקבלים אפס תקציבים ומבקשים שיחברו אותנו לרשות קיימת שצמודה אלינו גיאוגרפית, זה יצליח"

"לאט לאט חלחלה ההבנה שאין ברירה, אנחנו מנותקים גיאוגרפית מחיפה וכנראה שמהרי הכרמל לא רואים את קרית חיים, כי אנחנו חבויים בין הקריות, שהתקדמו אלפי שנות קדימה ואנחנו מדשדשים בתקופת האבן. אומרים למה לנו להיות בת חורגת כשאנחנו יכולים להיות שווה בין שווים. אנחנו מבינים שהמדינה לא ששה לפתוח עוד רשויות, אבל אנחנו כן יכולים לחבור לעיר שכנה, אם זו קרית מוצקין או קרית ים, כי אנו רואים איך שם מתקדמים. היום אנשים רוצים לעבור לגור בקרית ים ואנחנו רוצים גם, מישהו שיאמץ אותנו, ראש עיר שיהיה זמין ולא כמו קליש, שהלשכה בקומה שניה סגורה ומסוגרת, שחלילה לא יבוא תושב ויטריד, כי התושבים הפכו להיות למטרידים, אנחנו חצופים כי יש לנו טענות לפינוי אשפה".

נקש מזכירה, שעם כל הכבוד לעיר חיפה, לקרית חיים יש משאבים שכוללים אזור תעשייה, חוף ים, שני מתחמים גדולים המיועדים לפינוי בינוי, משאבים שכל רשות מקומית תרצה לקבל. "אנחנו באים עם נדוניה מכובדת", אומרת נקש, ואני מאמינה שאם נאסוף מספיק חתימות ונפנה במכתב למשרד הפנים, שמסביר שאנחנו מנותקים גיאוגרפית, מקבלים אפס תקציבים ומבקשים שיחברו אותנו לרשות קיימת שצמודה אלינו גיאוגרפית, זה יצליח. זה אולי נשמע כעס, אבל זה יותר מתוך כאב, כי מגיע לנו כל כך הרבה יותר".