בוקר טוב זה כאן

עוד בוקר בוער עובר על כוחותינו? אמא עצבנית, אבא רוגז, הילדים על אש גבוהה, כולם נוהמים אחד על השני: "צא כבר מהמקלחת!", "כמה זמן לוקח לנעול נעליים?", "תלבשו מעילים והחוצה!" – מוכר לכם? הנה כמה עצות ליציאה מהשגרה רותחת לשגרה נעימה

רוני לנגרמן-זיו

לתכנן קדימה. כל הדברים שאפשר לעשות בערב שלפני – עשו זאת. למשל, להכין בגדים ותיקים – גם שלנו ההורים, כולל הנעליים ליד הדלת. חשוב שהילדים ייקחו חלק בהכנת הדברים שלהם: בחירת הבגדים למחר, סידור התיק – כך שלא ירגישו שהחליטו בשבילם, עילה מספקת לפתיחת חזית חדשה בבוקר.

לשתף בהתארגנות. נכון שהכי קל לנו לעשות בשבילם – להלביש אותם, להנעיל אותם, להאכיל אותם כשהבוקר לחוץ וצריך לתקתק דברים, וברור שאנחנו עושים הכל מהר יותר. אבל תחשבו רגע איך זה גורם לילדים להרגיש?קטנים וחסרי יכולת. ואז הם מתחילים למשוך תשומת לב בדרכים מפריעות, וזה כולל שעה לגריבת גרב ימין… תנו להם לפחות תפקיד אחד בבוקר שבו ירגישו שהם תורמים ומועילים, לוקחים חלק בהתארגנות, ולא רק ננזפים ומזורזים. תפקיד שמתאים גם לכם מבחינת הזמנים, כמו להביא את החיתול או הבקבוק לתינוק. וכמובן אל תשכחו להתפעל כמה הם עזרו לכם, ושבזכותם כל המשפחה יוצאת מהבית בזמן.

לתרגם לילדים את מושג הזמן. "יש לכם עוד עשר דקות!", "עוד חמש דקות ליציאה" – גם אם אנחנו כבר מנסים לתווך את המציאות הלחוצה לילדים – לא תמיד להם יש מושג למה אנחנו מתכוונים. תפיסת מושג הזמן היא מורכבת, ולכן כדאי לפשט אותה. אם הילד רואה תוכנית בטלוויזיה, אפשר לומר "כשיסתיים הפרק נלך לאכול", אפשר גם להשתמש בעזרים כגון שעון חול המסמן שתי דקות לצחצח שיניים, חמש דקות להתלבש וכן הלאה, ואפשר גם להיעזר בשעון עצמו ("כשהמחוג הגדול יגיע לחמש ננעל נעליים"). הציפייה שילדים צעירים יבינו את מושג הזמן אינה ריאלית.

לבדוק רגישויות. לפני שמתחילים להאשים את הילדים שהם עושים לנו דווקא, במיוחד אם יש משהו קבוע שתמיד מפריע, כדאי לבדוק אם הם רגישים למשהו. הפתק בחולצה? הצמר של הסוודר? התיפורים בגרביים? יש ילדים (ואנשים) בעלי רגישות יתר. כמו שניתן תרופה לילד חולה, גם לבעיה תחושתית כדאי לתת מענה מתאים לפני שכועסים. אולי יש לילד קשיים בהתארגנות? או קשיי קשב וריכוז שדורשים התייחסות מקצועית מתואמת אישית לילד? למשל, פירוק ה"תזוז כבר!" למשימות קטנות ומתן משימה אחת ברורה בכל פעם.

לקום חמש דקות קודם. כן, זו העצה הכי לעוסה בספר וזו שהכי קשה ליישם. אבל אם אתם קמים כל בוקר בתחושה שחמש דקות נוספות היו עושות את הבוקר פחות לחוץ, קומו לפני שכל הבית מתעורר, תשתו את הקפה שלכם בנחת, ותספיקו לקחת נשימה לפי האטרף. זה שווה הרבה יותר מעוד חמש דקות שינה (ואם הן יחסרו לכם מאוד, לכו לישון חמש דקות קודם). 

להפסיק לצעוק. אם הצעקות בבוקר מפריעות לכם להתחיל את היום בטוב, אפשר לשתף בכך את הילדים בשיחה משפחתית רגועה (שתתקיים אחר הצהריים ולא בלחץ הבוקר עצמו כמובן). להסביר: "הצעקות בבוקר לא עושות לנו טוב. חשבנו על זה והיינו רוצים שהבוקר שלנו יהיה יותר רגוע". לשאול את הילדים מה הם חושבים ומה הם מציעים – ותתפלאו לשמוע אילו רעיונות הם יעלו. אפשר להחליט, למשל, שבמקום לצעוק – לוחשים; או כשרוצים לצאת – מצלצלים בפעמון קטן.

לקום עם שיר חדש בלב. להחליף את הפסקול של הבוקר בשירים. אם הטלוויזיה דלוקה אצלכם על חדשות או על אחד מערוצי הילדים – לחצו על כפתור הכיבוי. הקליטו שירים שכולכם אוהבים, ועם השעון המעורר שימו פסקול של שעה מוזיקלית נעימה. זה כבר יעלה את מצב הרוח של כולם ויוציא אתכם החוצה עם חיוך.

רוני לנגרמן זיו היא מדריכת הורים, מנחת קבוצות הורים וצוותי חינוך ומאמנת אישית להורים ולמתבגרים. תוכלו למצוא אותה גם בפייסבוק כאן.

אודות כתב מקומי

אולי יעניין אותך גם?

כל ההתחלות

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *