הכל מלמעלה / ליאת ירון

"תסלחי, תשחררי, תמשיכי בחייך כמו שאת, אישה חזקה בזכות עצמך"

מה בסך הכל ביקשת? ביקשת אהבה שאמא אמורה להעניק, להכיל, לפרגן, לחבק ולא זכית לזה כשאמא שלך הייתה בחיים.
צריך לעשות סגירת מעגל כשדברים נשארים לא פתורים ולצערך, לא זכית לשמוע את הדברים שאמא שלך שיתפה אותי.
שמנו את התמונה שלה על השולחן וכשביקשתי לזמן אותה, היא הגיעה מיד.
אמא שלך באה כעוסה מאוד, בעיקר על העולם, מה שהשתמע ממנה היה, שגם היא עזבה מבלי לעשות סגירת מעגל, נשמה מיוסרת שעל הדרך ייסרה את עצמה ואת הסובבים שלה.
מה שבטוח זה לא היה בשליטתה או בשליטתך. היא הגיעה ושיתפה שהחיים שלה היו ממש לא פשוטים, בתור ילדה היא חוותה ילדות קשה ואת החבילה הקשה הזו, היא סחבה לתוך המשפחה שבנתה.

"לא ידעתי אחרת", אמרה. "לא ידעתי מה זה אומר להיות אמא נורמלית, הייתי מרשעת ואני יודעת את זה".
היא לא ביקשה סליחה, אבל ההתנצלות שלה הגיעה דרך המילים. "היא אף פעם לא ביקשה סליחה", אני אומרת לך ואת מאשרת.
אמא שלך משתפת אותי וחשוב לה להגיד שהיו גם זמנים טובים לפני שנפטרה. את מאשרת שבאמת היה שינוי קל לפני שנפטרה.
אמא שלך ביקשה להודות לך על כל המתנות שנתת לה ואת מופתעת ומספרת לי שהבאת לה מתנה, בכל פעם שיצאת מהבית. עובדה שזה נחקק לה בזיכרון, אחרת היא לא הייתה מדברת על זה בתקשור.
פתאום אבא שלך הגיע, על הדרך, ומסר לך, שלא חשוב מה יקרה ולאן תלכי, הוא יודע בוודאות שתצליחי ותסתדרי. הדמעות מציפות את עינייך.
היית צריכה לקבל את המסר של אבא שלך, ולו רק כדי להבין שהוא מאוד האמין בך ומסתבר שעדיין.
כל מה שאבקש ממך, הוא לשחרר את אמא שלך, היא עזבה את עולמנו והסבירה לך דברים שלא יכלה להסביר כשהייתה כאן.
הדבר היחידי שנשאר לך, הוא לסלוח לה.
תסלחי, תשחררי, תמשיכי בחייך כמו שאת, אישה חזקה בזכות עצמך.
מחבקת אותך חזק ויודעת שאת מסוגלת להכל