שוב לא שקט / דניאל זוהר

"צורת הניהול של יואב כץ, אולי טובה לעולם העסקים, אך בעולם הכדורגל היא מיושנת ולא יעילה"

לקבוצה אין זכות קיום ללא קהל. דניאל זוהר
צילום: עצמי

ביולי 2017 חתם החלוץ אלון תורג'מן בהפועל חיפה, בסוג של מהלך בזק די מפתיע. זה היה סיום של קיץ די מושלם מבחינת אוהדי הפועל חיפה, ולא רק בחוכמה שבדיעבד.

אכן, אותו קיץ הוביל לאחת העונות הטובות של הפועל חיפה ב-20 השנים האחרונות (לא, לא טובה יותר מעונת האליפות) ולזכייה מרגשת בגביע המדינה, אבל כבר באותו יום של החתמת תורג'מן ואפילו לפני כן במהלך כל הפגרה, כבר ניתן היה להרגיש שמדובר בקיץ מוצלח.

הסיבה לכך היא פשוטה. לראשונה מזה זמן רב, אנחנו האוהדים, לא היינו צריכים לקרוא על השחקן שסיכם בעל פה, ההוא שנמצא במשא ומתן מתקדם, זה שהקבוצה שלו לא משחררת אותו בלי פיצוי ואחר שהעלה דרישות ברגע האחרון של המשא ומתן. הפועל חיפה של אותה פגרה פשוט עבדה בלהחתים שחקנים ולבנות קבוצה, דבר שנראה טריוויאלי, אבל למעשה הפך נדיר בעולם הכדורגל של היום, לא רק בהפועל חיפה אלא בקבוצות רבות.

בעולם שאנחנו חיים בו היום, ולא רק בכדורגל, פחות משנה מה קורה במציאות ויותר חשוב מה כתוב או מדווח. עולם הכדורגל למעשה נשלט על ידי דוברים, יחצ"נים, סוכנים ומקורבים. בעולם הזה, כל ידיעה על משא ומתן, שחקן מועמד, מאמן שהגיע לסיכום בעל פה וכיוצא באלה, צריכה להיקרא בעין מאד ביקורתית ולהעלות את השאלה מי מרוויח מפרסום הידיעה, השחקן, הסוכן? הקבוצה בה נמצא השחקן? הקבוצה שרוצה את השחקן? אולי בכלל גורם אחר. האינטרסים רבים והחשיבות של קרבת הידיעה למציאות, פחותה.

בהפועל חיפה, שבה הניהול בשנים האחרונות, למעט אותה עונה יוצאת דופן, לא ידוע באיכותו ומתרחש רובו בשלט רחוק ובפערי שעות, המציאות הזו מתבטאת אולי בשיא עוצמתה. צורת הניהול של יואב כץ, אולי טובה לעולם העסקים (נראה ששם הוא די מצליח), אך בעולם הכדורגל היא מיושנת ולא יעילה. על אף המרחק הרב שלו, הוא חש צורך להיות בשליטה על הכול ולא מאפשר ניהול עצמאי של הקבוצה מהארץ על ידי בעלי מקצוע. הוא גם לא מאמין במתן דין וחשבון על מה שמתרחש בקבוצה ובתגובה על כל מה שמתפרסם כאן. השילוב הזה יוצר מצב, לפיו ידיעות שונות מתפרסמות על הפועל חיפה, חדשות לבקרים, ואין מי שרוצה או יכול לנהל את תגובות המועדון לכך, מול התקשורת ובעיקר מול הקהל.

רוב קהל האוהדים רוצה שקט. הפועל חיפה
צילום: חגית אברהם

ידיעות אלה מתבררות לרוב כלא נכונות, או לפחות מאד מוקדמות ויוצרות אצל הקהל תחושה (גם אם לא תמיד נכונה) שאין באמת מדיניות רכש, שכולם מועמדים לקבוצה בשלב כזה או אחר, ושאולי אפילו הקבוצה עצמה מייצרת כותרות על מנת לרצות את הקהל ובסוף אף אחד מהשמות שעולים לא באמת יגיע.

התסכול הזה שנוצר אצל הקהל, התחיל בקטן והתעצם עם השנים לתסיסה של ממש ותחושות שנחלקות פחות או יותר לשתיים. יש את אלה שפשוט חושבים שהמועדון מנוהל לא טוב. הם רואים את הידיעות על המועמדויות הבלתי פוסקות, משאים ומתנים עצלים ושחקנים שרק כמעט מגיעים ומסיקים מכך שהניהול הרע הוא זה שמביא לכישלונות בפגרה שנה אחר שנה, וכתוצאה מכך לכישלונות במהלך העונה. אבל יש גם את אלה, והם הולכים ומתרבים לאור ההתנהלות, שחושבים שלא רק שהמועדון מנוהל לא טוב, אלא שלעומדים בראשו פשוט לא אכפת מהקהל, או גרוע מכך, לועגים ומזלזלים בו. התחושה הזו נוצרת, כיוון שחרף כל הפרסומים השונים אף אחד מראשי המועדון לא טורח להתייצב ולהסביר לקהל מה נכון ומה לא, מי מועמד ומי מועמד בעיני עצמו, מהי מדיניות הרכש ועוד.

כדורגל, כאמור, אינו דומה לעולם העסקים. עסק הוא עניין כלכלי נטו, לעומת זאת לקבוצת כדורגל, גם מצליחה כלכלית, אין זכות קיום ללא קהל. בכלל, ענף הכדורגל מצליח כל כך כלכלית רק בזעות העניין הציבורי בו. ואת זה צריך לזכור כל מי שמנהל קבוצת כדורגל.

כי מה בסך הכול הקהל של הפועל חיפה רוצה? רוב הקהל ריאלי, לא מורגל בהצלחות כל שנה וגם לא מבקש אותן. הוא פשוט לא רוצה לשמוע כל כך הרבה רעש סביב הקבוצה. הוא רוצה לשמוע שקט, כאן עובדים.

הכותב הוא בעל תואר בתקשורת ועיתונות, אוהד הפועל חיפה  מעל 30 שנה

אודות כתב מקומי

אולי יעניין אותך גם?

ברק בכר: "למדנו אותם טוב ואנחנו מוכנים"

מסיבת עיתונאים מכבי חיפה – אולימפיאקוס הודעת מועדון: קהל הקוראים שלנו שמתכוון להגיע למשחק מחר, …

3 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כתבה יפה!
    תודה

  2. כתבה יפה ומענינת.
    תודה

  3. אוהדת צעירה

    יפה כתבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *