"חיכית המון זמן לסימן ממנה, ביקשת שאגיד לך הכל"
צילום: דורון גולן
אמרתי לך כמעט הכל לגבי חייך ובריאותך שלא תקינה, שאתה חייב לעשות שינוי. ביקשתי תמונה שלה, הנחת אותה על השולחן ומיד היא הגיעה. שאלתי אותך אם היא נפטרה מזמן וענית שהי נפטרה לפני 20 שנה.
היא באה בריצה, מלאת התרגשות לספר לי מי אתה וכמה אהבה הרעפת עליה, כמה חיזרת אחריה וכמה נשארת "דון ז'ואן", היא צועקת ואתה בוכה ומחייך. היא מספרת לי שנהגת להביא לה פרחים והיא מדגישה אדומים (אתה לא מאמין).
היא משתפת, שלפני שנפטרה קנית לה צמיד יקר. אתה מאשר ומשתף, שהצמיד עדיין בארון.
היא מספרת כמה שמרה עלייך ועכשיו היא כבר לא יכולה, שאתה רגיש בבטן ויש לך כיב בקיבה, בו אתה לא מטפל. היא לא באמת כועסת או נוזפת, היא דואגת לך גם כשהיא לא כאן פיזית.
"מה היא יכולה לספר על הילדים?", אותה שואל, אבל היא לא הייתה מוכנה עדיין לדבר על הילדים והתאכזבת. אמרתי לך שתחכה, כי היא לא סיימה להעביר מסרים.
היא סיפרה על הבישולים במטבח, שהייתה מעמידה סירים על הגז ועצוב לה שאין לך את זה. היא מספרת על הטיולים ועל האומנות שכל כך אהבה, משתפת שכל שנה הייתם נוסעים לאמסטרדם לתערוכה.. אתה בהלם, אני יודעת.
אחרי שלוש דקות היא מחליטה לדבר על הילדים, יש לכם שלושה. היא הצטערה לדעת שהכלב נפטר והציעה שתיקח כלב כדי שלא תהיה לבד.
היא דיברה על הילדה שלומדת והראתה לי סביבת עבודה ממוחשבת, שאלתי מה פשר המחשבים וענית, שהיא לומדת הנדסת תוכנה. היא מבקשת למסור לה שהיא אוהבת אותה וגאה בה. "ילדה אהובה שלי", היא אומרת ואתה מוחה את הדמעות ומלמלמל: "ככה היא הייתה מדברת אליה".
היא עוברת לדבר על הבת האמצעית ומבקשת למסור, שאסור לה להישבר, שהיא יודעת הכל ונכון שקשה לה מאוד, אבל שלא תפחד, כי היא איתה כל הזמן. היא הראתה לי המון בעלי חיים והבנתי נכון, שהיא וטרינרית.
לבן הבכור היא ביקשה לומר שהיא גאה
בו מאוד, שהיא יודעת על כל מה שעבר ועובר, הראתה לי גירושים קשים, אבל חשוב היה לה
להגיד איזה נכדים מדהימים היא קיבלה.
היא העבירה עוד המון מידע שאני לא יכולה לפרט, אבל רציתי שתדעו
שהיא הכתיבה לי שלושה עמודים, בהם מסרים עבור כל ילד.
לחצנו ידיים, חיזקתי אותך, אתה אבא מדהים ולא פשוט לעשות הכל לבד, אבל
נראה לי שהצלחת לא רע בכלל, ואני פה תמיד, מקשיבה ומחבקת.