"לא ציפיתי לפרחים ובלונים, אבל גם לא להתנגדות כזו"

סערה במשכנות אומנים בקרית מוצקין: רוכשי פרויקט "מחיר למשתכן" גילו שחלק מהדיירים העתידיים משתייכים למגזר הערבי. התגובות געשו: "אנחנו לא קונים דירות בכפרים שלהם, למה הם באים לשכונות שלנו"

דיירי פרויקט "האומנים" בשכונת משכנות אומנים בקרית מוצקין, הופתעו לגלות שבבניין שרכשו דירה, דרך פרויקט "מחיר למשתכן", עתידים להתגורר דיירים מהמגזר הערבי.

התגובות לא איחרו להגיע, מהר מאוד נפתחה קבוצת וואטס אפ שנקראת "האומנים מדברים חופשי", שם הדיירים הרשו לעצמם לכתוב את אשר על ליבם. השיח היה סוער וחלקם אף הביעו את התנגדותם, בקבוצת הוואטס אפ הראשית של הבניין, עד שאחד הדיירים מהמגזר הערבי נעלב ועזב את הקבוצה. בתגובה צירפו הדיירים תמונה של מחבל שנהרס לו הבית.

לדברי הדיירים, כשיסתיים שלב האכלוס, יתגוררו בשכונה 12 משפחות מהמגזר. הדיירים העלו חשש שהילדים לשני המגזרים ילמדו באותם מוסדות חינוך, מה שיוביל להתבוללות. "אנחנו לא קונים דירות בכפרים שלהם, למה הם באים לשכונות שלנו", נכתב בקבוצה, "רק שלא יבנו לנו מסגד ונשמע מואזין כל בוקר", כתב מישהו אחר. בהמשך עלתה הטענה: "הם מורידים את ערך הדירות", מה שגרר האשמות לכיוון הקבלן המבצע. בסופו של דבר כיוונו הדיירים אצבע מאשימה לכיוון העירייה בטענה שלא מנעה את העניין.

כמובן שהיו גם אלו שלא הבינו על מה המהומה ותהו, אם במידה והיו אלו חרדים, התגובה הייתה זהה. "הן ממליטות פי 15 מכל אם יהודייה", הייתה התשובה,  הגזענות הרימה את ראשה גבוה ככל האפשר והדיירים הודיעו, שיעשו כל שביכולתם כדי שהשכנים החדשים ירגישו לא רצויים ויעזבו בסופו של דבר.

א', ערבי נוצרי המתגורר בשכונה עם אישתו וילדיו, סיפר השבוע: "לפני הזכייה במחיר למשתכן והמעבר לקרית מוצקין, התגוררנו בעפולה, שם הורגשה הגזענות, אמנם לא כלפינו באופן אישי, אבל הייתה גזענות באזורים היהודים. לא ציפיתי לפרחים ובלונים, אבל גם לא להתנגדות כזו. אני ואשתי שנינו אקדמאים, ילדינו לומדים במסגרות יהודיות בקרית מוצקין, ובאופן אישי לא רק שלא חווינו אפליות או תחושה של אי שייכות, אפילו התחברנו לשכנים ולחברים במסגרות החינוך".

א' שמע על ההתנגדות שקמה בפרויקטים החדשים ויש לו מה להגיד. "כל המהומה הזו, לשלול מישהו על רקע אתני, זו גזענות לשמה. אני מבין את הפחדים כי מדובר באוכלוסיות שהיו שונות בעבר, אבל היום הפערים הצטמצמו. מה גם שהחברה הערבית בעצמה שונה, אי אפשר להכליל, ישנה שכבה שמופיעה בכותרות והיא בולטת לשלילה, אך יש אוכלוסייה שלמה של אקדמאים, הייטקיסטים ורופאים שמחפשים מקום טוב לחיות בו. באופן אישי ברחתי מהערים הערביות, מהצפיפות, ההזנחה והאלימות. חיפשתי מקום שקט לחיות בו ולגדל ילדים, מקום עם תשתיות חזקות ומערכת חינוך מפותחת. לא רוצה כאב ראש, רוצה מקום בטוח לילדים שלי. יש לי שכנים מקסימים, זה כור היתוך, יש בבניין דתיים וחילוניים, יש לנו מעלית שבת, אני מכבד את כולם וזה הדדי. המחיר למשתכן הוא פרויקט פתוח לכולם, אי אפשר להחליט מי נכנס, שיגידו תודה על הזכייה ויחיו אחד עם השני בשכנות טובה".