"פתאום, כשמישהו אמר לי לפרוש כנפיים, עפתי כמו שצריך"

לפני חצי שנה הוא הפך לעורך מוזיקלי ראשי של התחנה הים תיכונית החדשה מבית רדיו צפון והוא לא מפסיק לייצר כותרות. איך חיזבאללה קשורים לזה ולמה איתי לוי כנראה שלא יזמין אותו לחתונה. אסי לביא לא דופק חשבון

דרך ארוכה עבר אסי לביא, או בלשון הרדיו אסי "הג'וקר" לביא, מאז התיישב לראשונה מול המיקרופון ברדיו הפיראטי שהקים אביו. בדיוק בתקופת החגים, שנת 1999, שניה לפני שהתחלף המילניום, לביא פתח את המיקרופון לראשונה והתאהב. האיש שהפך להיות סמל של המוזיקה הים תיכונית ברדיו המקומי, בתיבול היותר מסורתי שלה וניסה להחזיר עטרה ליושנה, חוגג שני עשורים של מוזיקה.

אחרי חמש שנים בהן עבד ברדיו חם אש, מבית היוצר של רדיו חיפה, לפני כשלוש שנים חצה את הקווים ועבר לרדיו צפון המתחרה. "מבחינתי המעבר לרדיו צפון היה ללכת אל הלא נודע", הוא אומר השבוע. "השינוי היה הקן המשפחתי שבניתי, התחתנתי והפכתי לאבא לשני הילדים, מצאתי את עצמי אדם נשוי, ששעתיים רדיו ביום זה כבר לא הספיק לי. הייתה תחושה של מיצוי, לא ראיתי את עצמי מתקדם. אמנם קיבלתי תחושה של כוכב היה ורייטינג מטורף, אבל לא נתנו לי תחושה שזה יכול להתקדם לאיזה מקום והרגשתי שמיציתי את עצמי. הרגשתי גם שיש לי מעצור בחופש הביטוי. המדיניות שם היא לא להגיד מה שיש לך להגיד, תשדר מוזיקה. אבל לי יש אג'נדה, דעות וביקורת וכשאני רוצה להגיד דברים היו שמים עלי מעצורים כדי לשמור שהמערכת תהיה יותר מדי נקייה".

ואז, יום אחד פנה ללביא מנכ"ל רדיו צפון דאז, אייל ליאון וביקש ממנו להיפגש עם היו"ר שי בן מאור. לביא נפגש לקפה עם ליאון ובן מאור, כשהוא לא יודע שחייו עתידים להשתנות. "נפגשנו ושם קיבלתי הצעה להצטרף לשורות רדיו צפון. זו הייתה הצעה ראשונית והייתי צריך לחשוב על זה, אבל התחלנו סוג של משא ומתן, כשבמקביל אני מנסה לשפר את התנאים שלי ברדיו חמש, ללא הצלחה. במהלך המשא ומתן גיליתי שבן מאור מראה לי ויז'ן מסוים, כי אז אף אחד לא ממש ספר את רדיו צפון. הוא צייר לי את החזון, לאן הוא רוצה להביא את הרדיו והרגשתי כאילו הוא נכנס לראש שלי ומדבר את המילים שלי. הוא נתן לי להבין שאם אני עושה מהלך, אני לא הולך לטעות בו. הסברתי לו איך לא יכול לקרות מצב שאחרי כל כך הרבה שנים, לא אישאר קירח. כל אחד יכול לחשוב ככה, אבל צריך הרבה ביצים כדי לעשות את המעבר הזה. עמד לנגד עיני לצאת מאזור הנוחות שלי ולעשות מעבר למקום, בו אני יודע שיש לי לאן להתקדם. הה לי חיבור שאני לא יכול להסביר עם בן מאור בפגישה השלישית לחצנו יד החלטנו שאני עושה  את זה".

הסיכום בין הצדדים היה לשמור על הדברים בשקט עד לתחילת השידורים בנובמבר. "יום אחד אני משדר ברדיו חמש, ורינה בן עיון, שאז שידרה ברדיו צפון במקביל אלי, הודיעה בשידור שאני עובר אליהם. ברדיו צפון חשבו שלא שומעים אותם, אבל כן שמעו ופתאום התחילו לקבל טלפונים למערכת רדיו חיפה ועדיין לא סיפרתי שאני מתכנן לעבור. אריאל נישליס לקח אותי לשיחה ושאל אם זה נכון. אמרתי לו שאני במשא ומתן, אבל שום דבר לא מסוכם באופן סופי. בסוף הפגישה הוא אמר שהדרך שלנו הסתיימה, סיימנו בלחיצת יד ועברתי לצפון".

התגובות על מעברו של לביא היו חלוקות. חלק פרגנו ואמרו לו, שלכל מקום שילך, יצליח וחלקם היו סקפטיים ולא הבינו איך הוא עושה כזה דבר. לביא מצדו, הגיע לפגישת התרשמות לאולפנים של רדיו צפון. "בהתחלה חשבתי שנכנסתי לקופת חולים, כי הקירות היו לבנים וכוח אדם היה מצומצם, הייתה אווירה שרחוקה מאוד ממה שהגעתי ממנו, באתי ממערכת גדולה ותוססת ופה, בגלל שאז רוב התוכניות היו סינדיקציה, לא היו הרבה אנשים. מעלי ריחפה ההבטחה של בן מאור והציור הדמיוני הזה שהוא צייר לי, והפער בין המציאות להבטחה היה עצום. תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי שאני מקווה שלא עשיתי פה טעות. אני זוכר שהתייעצתי עם אישתי והיא נתנה לי להבין שלכל מקום שאלך, אצליח. גם המאזינים נתנו לי להבין כמה אני אהוד ושלכל מקום יבואו אחריי".

בחודש נובמבר, בשנה שעברה, שידר לביא את התוכנית הראשונה ברדיו צפון. "אמרו לי שאף אחד לא יתערב לי בתוכן, בדעות שלי, גם אם יהיו מנוגדות לקברניטי הרדיו, אמרו שאני יכול לעשות הכל, כמובן במסגרת האתיקה המקצועית, אבל יכול להגיד ולעשות מה שאני חושב. אמרו לי: 'אדרבה, תגרום ליותר בלאגן'. הרגשתי כאילו באתי כפרח נבול וכל יום בא מישהו וטפטף עלי מים והתחלתי לפרוח. הייתה בי תחושה שאני חייב להוכיח את עצמי לשי, למאזינים ולכל מי שמסביב, שיבינו שלא טעיתי".

מהר מאוד הוא גילה שהמוזיקה היא אותה מוזיקה, אבל סגנון ההגשה שלו השתנה והפך להיות יותר מעניין והחלו לגרוף עוד ועוד עניין. "הבנתי שהרבה מאזינים עברו מרדיו חם אש אלינו, פתאום התחלתי לקבל תגובות בפייסבוק ובוואטס אפ ומאזינים מאזורים אחרים, מהגליל מערבי, טלפונים של מאזינים שהאזינו לי עוד ברדיו הפיראטי ולא הבינו לאן נעלמתי. הבנתי שהאושר לאו דווקא נמצא בארמונות, הוא יכול להימצא גם בבקתה. הרגשתי שיש פה מקום של אנשים שכמהים לעשייה, פריפריה בה רוצים שמישהו יחיה את המקום. אני אחד כזה, שכל מה שאני עושה בחיים, אני עושה עם נשמה, עם כל הלב, אז התחלתי להביא את האג'נדה שלי, את השימור של המוזיקה הים תיכונית שורשית ובמקביל לתת במה ולחבק את הכישרונות הצעירים מאזור הצפון. זה יצר אהדה מטורפת לכיוון המרכז, אייטמים נכנסו למאקו, למעריב ולאתרים ארציים. אייטם אחד על סכסוך בין סטאטיק ובן אל הגיע לערוץ 2. הבנתי שכשאני נותן חופש לביטוי שלי, זה מגיע למקומות הנכונים והתוכנית התחילה לייצר באז. כל הזמן חסמו אותי ופתאום, כשמישהו אמר לי לפרוש כנפיים, עפתי כמו שצריך".

המעבר של לביא לרדיו צפון הוא רק חלק מארגון חדש של הרדיו, שהחל לייצר תוכניות מקוריות ולאט לאט הפך למוכר יותר. תחנת הרדיו עלתה בסקרים ואפילו נבחרה לתחנה המואזנת ביותר בצפון. בשלוש השנים שחלפו, האולפנים התרחבו, והחלו להגיע יותר תקציבים, כי מישהו למעלה את הפוטנציאל.

"אין יום שלא יוצאת מפה כותרת", אומר לביא בהתלהבות, "דברים שמועברים לחדשות ארציות. הדגל של מה שקורה בתחנה הוא שלכולם יש חופש ביטוי. עו"ד שפטל יכול להיות ימני קיצוני ונתן זהבי שמאלני קיצוני וכל אחד מהם יקבל את חופש הביטוי שלו. לוקחים בחשבון שיש תביעות, אבל המטרה היא ליצור כל מיני דיונים ברחבי הרשת ועדיין, ככה עושים רדיו, ככה עושים תקשורת. מבחינת תוכן, אני לא חושב שיש תחנה היום בישראל שנותנת לוח כזה".

אחרי כמה חודשים ברדיו צפון, סיפר בן מאור ללביא, שקיימת תוכנית להקים תחנה ים תיכונית והוא המועמד להוביל אותה. "היה לי אז משרד הפקות והתעסקתי ביחסי ציבור ואמרתי לו שאם אני צריך לסגור את העסק שלי, הוא צריך לשים הצעה מספיק טובה, כדי שישתלם לי לסגור את המשרד. כשהיו לזה יסודות, נפגשנו והוא הציע לי שאקח משרה ממש משעות הבוקר, להיות עורך מוזיקה ראשי של מוזיקה ולוח התוכניות. לא הייתי רגיל לעבוד במערכת, כשיש לי אנשים על הראש, הייתי רגיל לבוא, לשדר וללכת. היום אני בעל משפחה ויש לי מחויבות הרבה יותר מבעבר, וכשבן מאור הגיע עם רעיון לעשות תחנה ים תיכונית חוקית ושאני אהיה סוג של קברניט שם, לא חשבתי פעמיים והלכתי על זה".

כבר חצי שנה שהתדר 101.5 על הסקאלה שלכם הוא תחנה בהרצה ולדברי לביא, הולך להם מעולה. "בהתחלה, הייתה לנו הפרעה מתחנה של חיזבאללה, שמשדרת את שידורי חמאס באזור לבנון, בתדר צמוד אלינו 101.6. זה לכלך לנו את התדר ועיכב את ההשקה עד שמשרד התקשורת תיקן את זה. התגובות מדהימות, פונים אלינו דרך כל המדיה. אנחנו הולכים הפוך מכולם, על המוזיקאים שגדלנו עליהם, זו האג'נדה שלי, אבל מסתבר שיש גם צעירים שצורכים את המוזיקה הזו והיום אנחנו האלטרנטיבה הכי טובה בצפון. התחנה הזו הולכת לעשות שמות, לעשות בלאגן, אבל בקטע טוב. הכוכבת הראשית של התחנה היא המוזיקה, אנו דוגלים בכמה שפחות דיבורים, כי היום אדם רוצה לשמוע מוזיקה בדרך הביתה, בפקק או בעבודה, הם פותחים את הרדיו ורוצים לשמוע את המוזיקה שלהם".

לא מזמן הסתיימה תחרות הכישרונות "כוכב הצפון", זו השנה השנייה ברציפות שהרדיו מפיק תחרות שכזו, אבל אף אחד לא היה מוכן לטירוף שבא בשנה השנייה. "זה היה מטורף השנה, היו לנו 850 אלף כניסות לדף פייסבוק. הפרס היה מאוד יוקרתי. נרשמו אנשים מכל הארץ, אבל לשלבים היותר מתקדמים הגיעו 20. לגמר הגיעו חמישה אנשים ושחר ממן מנהריה זכתה. הגיעו לא מעט מתמודדים מהמרכז ולגמר הגיע אפילו אחד מאשקלון. הקונספט היה אמנם כוכב הצפון, אבל התחרות הייתה פתוחה לכולם ונרשמו אנשים מכל הארץ, זה באמת נעשה כדי לתת פלטפורמה לאנשים מהפריפריה, שרוצים להגשים את החלום ולעמוד על במה. לזוכה אנו דואגים לכל מה שאומן צריך במקפצה הראשונה שלו לדרך לתעשייה".

לביא מארח את כל גדולי הזמר המזרחי, בדגש על האומנים הוותיקים ולמרות שהוא סמל למוזיקה הזו, הוא לא חושש להגיד את האמת, גם אם היא לא נעימה. "האג'נדה שלי היא לשים את האמת בפרצוף", הוא אומר. "נהיה טרנדי שכמה בכמה שנים, מישהו רוצה לתפוס כותרת ומביא יציאה על המוזיקה המזרחית ואז תופס כותרת לכמה ימים. כשזה בא מכיוון של האליטות, זה בא כדי לפגוע ולהקטין אותנו, אבל כשזה בא ממני, ואני עושה את זה ואומר על שיר מסוים שהטקסט שלו רדוד ושהמוזיקה הים תיכונית שיוצאת ברובה היא טראש, אבל כשזה בא ממני זה בא מאהבה, מתוך רצון שהמוזיקה הים תיכונית לא תיכחד. המוזיקה הזו מורכבת מנשמה ואם זמר מוציא ממנה את הנשמה, מוציא את החית והעין ומפחד לסלסל ועדיין קורא לעצמו זמר ים תיכוני, הוא פוגע בעצמו. משהו שנעשה בלי נשמה, אורך חיי המדף שלו מאוד קצרים. הזמרים הצעירים רוצים כאן ועכשיו, וזה מה שהפך את זה למוזיקת אינסטנט. אני דואג לשמר את המוזיקה הים תיכונית השורשית, גם כשזה עולה לי גם בחברויות עם אומנים שלא ציפו".

יש כמה אומנים מהשורה הראשונה של הפנתאון הים תיכוני שנעלבו מלביא ואולי הבולט בהם הוא הזמר איתי לוי, שהיה חבר טוב שלו ואף הופיע בחתונה שלו. "היינו חברים טובים, אבל הביקורת שלי על המוזיקה החדשה שלו גרמה לסוג של סכסוך בינינו. בשנה שעברה, לפני יום הכיפורים, עשינו שיחה והוא אמר שהכל בסדר, אבל לא חזרנו להיות אותו הדבר ואם לא יזמין אותי לחתונה שלו, לא אתפלא. התחנה הפכה להיות מוקד עלייה לרגל, מגיעים לפה אומנים מכל הארץ והיח"צנים עומדים בתור. היו פה כמעט כולם אבל רק אחד לא אירחתי והוא החלום שלי וזה חיים משה, שעוד לא יצא לו להגיע".