צומת חייו

החלוץ שון וייסמן סיים את העונה במכבי חיפה ועדיין לא יודע היכן ישחק בשנה הבאה, אבל בריאיון גלוי, הוא מספר על הדרך שעשה, על הקשיים וההתמודדויות ואומר: "אני נמצא בצומת דרכים ואני רוצה לראות מה הכי נכון לי לעתיד"

אני מלווה אותו כבר כמה שנים. בעונות 2013-2014 במכבי חיפה, אבל גם בעכו, בנתניה, בקרית שמונה ושוב במכבי חיפה. בעיניי הוא תמיד היה כוכב, גם כשלא נתנו לו, גם כשהיה פצוע על קביים ועכשיו יותר מתמיד. ווינריות מזהים בעיניים, ושל שון וייסמן הן נוצצות טבעי.

אנחנו קובעים במסעדת סושי, לא לפני שוייסמן מוודא שהמקום כשר ועושה לי חשק להתקרב עוד לאלוהים. "אני בא עם הנהגת שלי", הוא מודיע לי וצוחק, "אשתי היקרה". ואני חושבת לעצמי, שריאיון זוגי זה בדיוק מה שרציתי.

וייסמן נולד לפני 23 שנים בקרית חיים, כבן בכור למשפחה בת שני בנים. הוריו התגרשו כשהיה ילד. נכון, הוא עדיין ילד והוא גם מעיד על עצמו: "אני אותו ילד עד היום, ילד שקט עד היום, גם במשחקים אני בזון משלי, רק אחרי המשחק חוזרים לי פלאשבקים של סאן מנחם אומר לי משהו, ונטע לביא מסמן משהו", ואשתו עדן מוסיפה: "שובב אבל תמיד היה בוגר, ביישן מופנם מחזיק את המשפחה ילד צנוע".

כדורגל התחיל לשחק בגיל חמש, לאחר שאמו רשמה אותו לחוג ודחפה אותו להמשיך, לדבריו, היא זו שנתנה לו את הכוח והמוטיבציה להמשיך לשחק. "גדלתי בעולם הכדורגל כשמכבי חיפה הייתה בטופ שלה, אז הכול היה תמיד בטופ, כל אנשי המקצוע מסביב, הכול תמיד בזמן", הוא אומר.

צבא הוא עשה אמנם כספורטאי מצטיין, את הצבא אצלו זכור כאחת החוויות הטובות בחייו. "לא הייתי הולך הרבה לצבא, אבל היו לי מפקד ומפקדת, אתמול הייתי בחתונה של המפקדת ולא מזמן הייתי בעל האש עם ההורים של המפקד שלי, היא מנשר והוא מנהריה, כך שנשארנו בקשר".

הכל זרם אצלו בטוב, עד שנפצע בברך ועבר תקופה לא פשוטה בכלל. "עברתי ניתוח וחצי שנה הייתי מחוץ למגרש. בחודש הראשון אמרתי לעצמי, שהפציעה הזו באה בזמן ומפה אני נותן פול גז, הרגשתי שהפציעה באה כדי לעורר אותי. היו לי שנתיים שלוש שלא מצאתי את עצמי, שם הבנתי שאני רוצה להיות שחקן כדורגל, שזה לא רק מה שהורגלתי אליו, אלא שאני באמת רוצה את זה ומשם זה עלה".

אשתו הטרייה עדן, איתה הוא מגיל 15, יושבת לצדו ומוסיפה: "זו התקופה שאתה רואה מי החברים שלך ומי לא. גם באותה תקופה חזרנו אחרי פרידה".

אני שואלת אותו אם הרגע המשמעותי הוא העובדה שחזר למי שהפכה להיות אשתו והוא אומר: "מגיל 15 אמרתי לה שאנחנו הולכים להתחתן, כשחזרנו, כבר ידענו שזו חתונה, רק השאלה הייתה מתי".

מבחינת וייסמן ציון דרך ראוי לשבח הוא העלייה לאירופה עם מכבי חיפה, אבל יש שלב אחד בדרך, שהוא חייב להזכיר. "כשקיבלתי את הזימון לנבחרת, רעדנו בבית, זה היה חלום שהתגשם. בנבחרת פגשתי את השחקנים הכי טובים בארץ, ושם אפשר לפגוש גם את השחקנים שלא משחקים בישראל, זו חוויה. פגשתי אנשים חזקים, שעשו את זה בכל אספקט וזה נותן דרייב".

 כדורגל הוא עולם של ניצחונות וכישלונות ולאורך כל הדרך יש עליות ומורדות. אחת התקופות הקשות של וייסמן, בהחלט קרתה כשנפצע בנבחרת, אבל הוא לא מתלונן.

"בקרית שמונה עברתי תקופה של עליות וירידות, בנתניה עזבתי למרות שרציתי להמשיך לשחק שם, אבל בדיעבד, אני שמח שככה דברים התגלגלו. בעונה אחרי זה שיחקו דיא סבע וערן לוי והייתי יכול לעשות עונה לפנתאטון".

העונה הסתיימה והחוזה של וייסמן הסתיים, מה שמציב אותו כרגע כשחקן חופשי. "הייתה עונה מוזרה", הוא אומר. "תחשבי שעם ההולנדים הייתי שחקן הרכב ספסל, אצל אלי גוטמן הייתי אוויר, אבל זה היה רק שני משחקים, כי אז בא מרקו, שאני צריך להגיד לו תודה והעיף אותי לשמיים. נכון שהיו כמה משחקים שלא הייתי בסגל, אני לא יודע למה, אבל  אז הגיע הטופ בחודשיים אחרונים. זה שמרקו הגיע מהקבוצה הצעירה, נתן לי תחושת ביטחון. כל השנים ידעתי מה אני שווה ומרקו נתן לי קרדיט מלא, תשעה משחקים בהרכב בצעירה. במשך שנתיים וחצי ששיחקתי, משחק אחד פספסתי בגלל הצהובים. כשהוא עבר לבוגרת, ידעתי שיש בנאדם שמאמין בי, רק הייתי צריך להחזיר לו על המגרש. במשחק הראשון במכבי חיפה ניצחנו וכבשתי שער. מול אשדוד החמצתי המון, למרות שבישלתי, אבל מרקו המשיך לגבות אותי".

אני מנסה להבין מה מונע ממנו לחתום לעונה נוספת במכבי חיפה ווייסמן אומר בגילוי לב: "אני נמצא בצומת דרכים ואני רוצה לראות מה הכי נכון לי לעתיד לשנה הקרובה והלאה. ההחלטה תתקבל בשבועות קרובים. לכל מי שמטיל בי ספק אני יכול להגיד, שימים יגידו. כרגע עוד לא עשיתי כלום ומה שעשיתי, זה על קצה המזלג. אני מאמין בעצמי".

אני שואלת אם פניו מועדים לכיוון חו"ל ואם לא מפחיד אותו לעזוב את ישראל ואולי להתרסק באירופה, כמו שקורה לשחקנים ישראלים רבים.

"אני בשל לכל סיטואציה שתהיה לי, אם זה חו"ל או בארץ", אומר וייסמן, "הייתי נשאר באזור הנוחות שלי וחותם במכבי חיפה, אבל אני באמת בודק מה יהיה הכי טוב לי לקריירה, לחיים. יש לי פה הזדמנות לקחת, לא בכל מחיר, אבל כן לחשוב. אני מתייעץ עם עדן, גם עם הסוכן אנחנו מתייעצים, אבל יש לו את האינטרס שלו וזה בסדר. כבעל ואישה אנחנו יותר מחברים הכי טובים".

לפני פחות מחודש נישא לעדן בחתונה מלאת כוכבים באולמי ההינומה. היא מבחינתה, נותנת את כל כולה עבור ההצלחה שלו, גם אם זה אומר לוותר על קריירה משלה. "הוא כל חיי, הצלחה שלו יותר חשובה לי מעצמי", היא אומרת. "אנחנו מכירים מכיתה א', בכיתה ט' חזרתי לתיכון ונשביתי בקסם שלו. למרות שהתחתנו בסוף העונה, רצינו לסגור ירח דבש ולבסוף החלטנו לחכות ולראות מה קורה עם הקריירה שלו. שון תמיד מאמין בעצמו, אני נשברת ברגעים קשים. הוא חדור מטרה, גם שהוא צנוע, הוא נותן בראש בשקט, עושה עבודה קשה".

וייסמן מספרת ששון הוא זה שהצליח להכניס אותה לדת. "אנחנו הולכים לבית כנסת ביום שישי, זה הכי מרגיע אותי. כל הנושא הזה היה רחוק ממני שנות אור ועכשיו, אני מחכה לזה. אני עושה את שיא ההשתדלות ששון ימשיך את השבת איך שהוא יכול וזה לא מובן מאליו".

הם מתכוונים להקים משפחה, היא מתפללת שהוא יגיע הכי רחוק שאפשר והוא סימן לעצמו מטרה להגיע לבונדסליגה או לליגה האיטלקית. "המטרה ברורה, להיות במקום בו אני בטוח בהצלחה שלי". בינתיים, הוא אומר, שלילדים שלו הוא יעניק הכל, חוץ מכדורגל.

אין ספק שוייסמן נמצא בצומת חייו, מנסה להחליט מה נכון עבור הקריירה שלו בשלב זה. בינתיים, הוא מדמיין את המשחק של מכבי חיפה בתאריך 11.7 וזה מצמרר אותו. "ידוע שהאוהדים של מכבי חיפה הם הקהל הכי טוב בארץ, רק בזכותם הקבוצה תגיע רחוק. אני רק מדמיין את המשחק ביולי, חושב על 30 אלף אוהדים שיגיעו וזה מרגש אותי".