אמיתי מהחיים / הדס לוי

יש ערך – אין ערך

ואם בא לי. הדס לוי

אני רוצה המון דברים, בא לי מלא דברים והכי הייתי רוצה כזה וכזה וכזה וגם כזה.

אני שופעת רצונות, אבל הרצונות האלה לא תמיד מגיעים אלי, או לא בהכרח ברי השגה באותו הרגע שאני מעוניינת. יש מלא סיבות למה אני רוצה את מה שאני רוצה ואשכנע גם את עצמי, שאני לא סתם רוצה, אלא חייבת. ממש. עכשיו.

הרצונות האלה מנהלים אותי וגם אותך. זה מנהל אותנו עד שהרצונות הופכות למטרות ומבלי לשים לב המטרות האמיתיות, שיש לומר המשמעותיות לנו, זזות הצידה לטובת הרצונות החדשים – שאני חייבת.

זה לא סוד, אנחנו מושפעים מהסביבה, מהתקשורת , מאנשים, מכל מה שהעיניים שלנו רואות או שהאוזניים שלנו שומעות. כן, רוב הרצונות החדשים והדברים שאני רוצה וצריכה הם כי ראיתי אותם אצל אחרים. לכן, אלה הם לא רצונות שיצרתי בעצמי, או שקמתי בבוקר עם צורך משלי אליהם. הם ניקרו בדרכי, אל מול עיניי, אל מול ליבי, לפעמים גם בעיני ילדי- הם נגעו במקום הכי רגיש שבי, או בעצם הכי ילדי שלי – אני רוצה כמו שלו! אני רוצה כמו שלה! זה לא הוגן! למה רק לה יש? ולמה הוא השיג כזה ואני לא? במה היא או הוא יותר טובים ממני שיש להם את מה שאני רוצה, אני צריכה כזה גם!
הם נגעו במקור ההשוואה שלי אל הסביבה, הם נגעו בפחדים שלי ובביקורתיות שחיה בתוכי.
ההבנה שהמוח שלי לפעמים מתנהג כמו ילד מעצבן, או שאני מתנהלת כמו מי שכלום לא מספק אותה לעיתים, הפילה לי שתי תובנות חשובות מאוד:

יש מצב שמה שאני רוצה, אני לא באמת צריכה.
יש מצב שמה שאני רוצה, אני צריכה, אבל עלי לעבור תהליך עם עצמי, על מנת שיגיע לי ואעריך את זה.

בחיי הבנתי דבר מאוד חשוב עבורי, בלי התפתחות, חסר ערך. המחשבה הזאת שאני לא באמת צריכה את מה שאני באמת רוצה היא נפלאה בעיני, היא מלמדת אותי עד כמה אני באמת יודעת מה אני צריכה, מעמידה אותי אל מול המציאות שלי, ממנה אני שואבת את כל מה שיש לי ומה שיש לי הוא לגמרי שלי. תכל'ס, אם חופרים לעומק יש לי את כל הנדרש כדי לחיות כאן על הפלנטה.
מה שלא שלי ואני רוצה, אני תמיד יכולה להשיג. מה שלא שלי ואני רוצה, אולי יכול לעזור לי או להקל על חיי, אבל השאלה היא מה אני מוכנה לעשות, או איזו פעולה או פעולות עלי לעשות על מנת שאוכל לקבל אותו. השאלה הזאת בהחלט מצליחה לכוון אותי אל האמת. שם ברגע שיש לעשות פעולות מסתתרת הילדה הקטנה שחיה בתוכי שמתפנקת או שחושבת שזה לא הוגן, כי היא כועסת שעליה להשקיע מאמץ.
לעיתים נדמה לי שהילדה הזאת, סומכת על כולם חוץ מעצמה. וברגע שהיא מתעוררת לחיות בתוכי, אני רוצה את כל מה שלא שלי.

כשהילדה הזאת מתעוררת בתוכי , אני מחבקת אותה חזק, מסבירה לה שהחיבוק הזה הוא כל מה שדרוש לה.

אודות הילה מלמד

אולי יעניין אותך גם?

החיים נמשכים / בקי מעוז

בקי מעוז (צילום: דורון גולן) שחור ולבן חלומות של בני האדם נרקמים בשנתנו, או לפחות …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *