עו"ד תומר גונן מחיפה, מי שהוביל את המאבק במצלמות המהירות והביא להשבתתן, אומר, שלמרות שהמשטרה הודיעה השבוע על החזרת פעילות המצלמות, פסק הדין היחידי בעניין קובע כי הן לא אמינות
בתחילת השבוע נחתה על ציבור הנהגים בישראל ההודעה, לפיה, משטרת התנועה מחדשת את פעילותן של מצלמות המהירות, המוכרות בשם המקצועי פרויקט א3. ההודעה הגיעה די במפתיע, מאחר ופסק הדין היחיד שדן באמינותן של מצלמות המהירות, קבע שהן אינן אמינות והמשטרה אף לא טרחה לערער על כך. עם זאת, ניתן להבין מדוע המדינה אינה מוכנה לוותר עליהן, גם במחיר של חוסר אמון הציבור, שכן אין לה כוונה לוותר על הכנסה פסיבית של מאות מיליוני שקלים, גם כשאין שום מחקר המוכיח קשר בין מצלמות המהירות למניעת תאונות דרכים.
(צילום: פריפיק)
שורשיו של פרויקט א3 נעוצים באמצע שנות התשעים של המאה שעברה, למרות שנכנס ליישום כעשור לאחר מכן. עד כה הוצבו כמאה מצלמות מהירות, אותן ניתן למצוא בכבישים חדשים, בטוחים ומהירים, בהם כמות התאונות זניחה או לא קיימת כלל, כמו כביש עוקף קריות (כביש 22 ד"ג). מאז נכנס מערך המצלמות לפעילות זרמו לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים. החוזה שנחתם בין המדינה לחברת המפעילה את מערך א3 עומד על כ-350 מיליון שקלים, כך שניתן להבין מדוע המדינה מעוניינת להחזיר את מלמות המהירות לפעילות מידית.
בעוד המיליונים זורמים בנחת לקופת המדינה, התנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו משפט סביב שאלת אמינותן של מצלמות המהירות. צוות שכלל את עורכי הדין תומר גונן, יוסי יעקובי, ערן בר אור וכפיר דור, יצגו קבוצת נהגים שצולמו במצלמות המהירות. בקיץ שעבר פסק בית המשפט, שהמשטרה לא הצליחה להוכיח את אמינות המצלמות. מ"מ מנכ"ל מכון התקנים דאז, אילן כרמית, שטען כי נכח בניסויים של המצלמות נמצא כמי שלא אמר אמת ונחקר בחשד למתן עדות שקר. מכון התקנים הוא זה שנתן בעבר את החותמת הרשמית שהמצלמות אמינות ומדויקות.
המדינה לא ערערה על פסק הדין והפסיקה לשלוח דוחות מהירות לנהגים, אלא רק לתעד אותם. במקביל פעלה המשטרה לקבל חותמת כשרות לאמינות המערכת. השבוע הפתיעה המשטרה את ציבור הנהגים, כשהודיעה שמערך המצלמות חוזר לפעילות מידית ולמרות, שפסק הדין של בית המשפט לתעבורה בעכו עדיין עומד בעינו, ציבור הנהגים ישלם את הדוחות שנשלחים אליו.
נקודת האור נמצאת בעובדה, שהמשטרה הודיעה כי עשרות אלפי הנהגים, שנתפסו במהלך התקופה בה מערך המצלמות לא פעל מאז יוני 2018, לא יצטרכו לשלם את הדוחות. הדבר לא נעשה מתוך התחשבות בציבור, אלא מתוך הבנה, שנהגים רבים יבקשו להישפט ולהישען על פסק הדין של בית המשפט לתעבורה, דבר שיצור עומס רב על המשטרה ומערכת המשפט ועלול להביא לקריסתם.
( צילום: דורון גולן)
ראש מחלקת מחקר ופיתוח באגף התנועה נצ"מ אלברט אסרף, אמר, כי אין שינוי במצלמות עצמן, אך בידי המשטרה יש חוות דעת מקצועיות של הטכניון, מכון התקנים, הזכיין, החברה שמייצרת את המצלמות ושל המשטרה עצמה, שערכה בדיקות למצלמות, כי הן אמינות. בכבישי ישראל יש 166 עמדות מצלמות א'3 מתוכן 100 מצלמות פעילות. ציבור הנהגים מזרים לקופת המדינה מדי שנה כ-40 מיליארד שקלים באגרות ומיסים.
לפי משטרת ישראל, "בחודשים האחרונים פעלה המשטרה בתאום מלא עם פרקליטות המדינה לקבלת חוות דעת מקצועיות מכלל הגורמים הרלוונטיים, על מנת לבסס את אמינות ודיוק מערכת א-3 במישור המשפטי. לאחר קבלת כל חוות הדעת הנדרשות נמצא כי מערכת א-3 אמינה ומדויקת, וניתן אישור מפרקליטות המדינה לחדש את האכיפה ובהתאם לחזור ולהנפיק דוחות".
"מאוד מוזר מה שקורה פה", אומר מי שעמד בראש צוות עורכי הדין שניהל את המשפט מול המשטרה, עו"ד תומר גונן. "מי שנתן את חוות הדעת זה היצרן, הזכיין ומכון התקנים. מדובר בשלושת הגופים שנהנים מהמצלמות מבחינה כלכלית". לדבריו, בכדי להכשיר את המערכת, צריך לנהל משפט שיבחן לעומק את המערכת. "במקרה הזה, הפרקליטות והתביעה עושים מה שבא להם, קודם מאשרים את המערכת ואחרי זה אומרים 'נתמודד'. לדעתנו דבר לא השתנה. הנהגים צריכים כרגע לכפור באשמה. אני אומר לכל הנהגים שיקבלו עכשיו דוחות: 'תבקשו להישפט מיד'. פסק הדין היחיד שיש כרגע, זה פסק הדין שאומר, שהמצלמות לא אמינות. הסיבה היחידה להחזרת המצלמות לפעילות היא כסף".
עו"ד גונן מחכה עדיין לקבל את החומרים שטוענים לאמינות המערכת, ונראה כי בתי המשפט ימשיכו לדוש בשאלת מצלמות המהירות, בעוד ציבור הנהגים ימשיך בתפקידו המסורתי לשמש כפרה חולבת לקופת המדינה.