"הייתי חוזר על הכל מחדש"

באופן מצמרר, רק ימים בודדים לאחר שיצא לאור ספר השירים "תמיד תישאר תמונה", נפטר אל"מ במיל. יוסי מורג מחיפה. מורג שחלה לפני מספר שנים, מצא נחמה בכתיבה וזה ספר השירים השני שהוציא בטרם נפטר

ימים בודדים לאחר שספרו השני ראה אור, נפטר אל"מ במיל. יוסי מורג ממחלה קשה. מורג (67), חיפאי ידוע ומוכר, בחר להניח קריירה עסקית בולטת מאחוריו, שכללה גם את ניהול ופיתוח מרכז הקניות חוצות המפרץ, קריירה צבאית מפוארת כמח"ט בחיל השריון ובחר להגשים אהבה נושנה והיא כתיבת שירה.

מורג, שחלה בשנים האחרונות מצא בכתיבת השירה מזור והטבעת חותם וכתב ספר שירה ראשון. בימים אלה, אשתו חנה מורג, מוציאה ספר ילדים ראשון פרי עטה, ובמקביל אליה הוציא מורג ז"ל ספר שירה שני, שהושק לאחרונה בבית יד לבנים בחיפה.

בבית הקברות בו נקבר מורג ביום רביעי שעבר, הושמעו הספדים רבים מחבריו, קציני צה"ל לשעבר. ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב, שספד לו, הקריא משיריו.

"גדלתי בבית פלורליסטי, מעודד יצירה ומחשבה, מכוון לציונות לשמירה על המדינה ובכל מחיר", אמר מורג ימים לפני שנפטר. "נשמע אולי קלישאה, אבל זו האמת. היום זה נחשב אולי מלא פאתוס, אבל בתקופה ההיא זו הייתה שגרת חיינו. לא ידענו אחרת".

מורג נולד בראשון לציון למשפחה ציונית רביזיוניסטית יוצאי מחתרת האצ"ל, ממקימי תנועת החירות, כשספריו של זבוטינסקי ושיריו היוו חלק מערש ילדותו. הבית היה עני אך מלא אהבה ונתינה ויצאו ממנו שני אלופי משנה בצה"ל ועובדת סוציאלית בכירה, אחיו הגדול ואחותו הקטנה של מורג.

"היה לנו בבית רדיו ענק וכל זמן שהותנו בבית שמענו את כל התוכניות בעברית", סיפר מורג. "להכנת שיעורים נעזרנו באנציקלופדיה מכלול ובאטלס ענק שקיבלתי מתנה מדוד ליום הולדתי. קראנו את כל ספרי קרל מאי, ז'ול ורן, דיקנס וכל מה שתורגם לעברית. היה להורי חבר מרומניה, שהייתה לו הוצאה לאור קטנה בתל אביב והוא היה מקבל מרומניה את הספרים ברומנית ומתרגם אותם לעברית וכך בכל יום הולדת קיבלתי ספרים מתנה ובכלל נהוג היה אז להביא ספר במתנה לא היו מתנות אחרות. בבית למדנו לשיר את שירי ז'בוטינסקי ובבית הספר את לוין קיפניס ושאר שירי חלוצים"

למרות שקיבל צו גיוס לקורס טיס, הוא סירב והמתין שבוע בבקו"ם לגיוס שריון. "רציתי שריון גם כי היו לי בעיות ברגלים מטיול שנתיים קודמים בכרמל, וידעתי שחי"רניק לא אהיה. רציתי שריון בעיקר בגלל ספרו של שבתאי טבת 'חשופים בצריח', בו תיאר את גיבורי חטיבה 7 ברגעי גבורתם במלחמת ששת הימים. אחי הגדול ממני בארבע וחצי שנים היה בצבא קצין מודיעין בפיקוד הדרום. הוא המשיך בתפקידים בכירים בחיל המודיעין ופרשנו יחד מצהל באותו יום. הצבא אצלי מאז ומעולם, חלק ממני, חלק מחיי, מקורותיו של אבי ומתבנית נוף ילדותי".

מורג עשה מסלול מלא בחיל השריון, לאחר טירונות ברפיח שובץ לטנק המגח וירד לסיני, בה נשאר שמונה שנים רצופות כחייל וכמפקד טנק. ממלחמת יום הכיפורים שירת כקצין בצה"ל, עד לשחרורו בשנת 1992 בדרגת אל"מ. "מאז ומעולם לא ידעתי לעצור, לא ידעתי לנוח, תמיד המשכתי הלאה, תמיד סימנתי מטרות. מיד עם השחרור, חיפשתי פרויקטים בתחום העסקי, להמציא עצמי מחדש".

הוא הקים את אתר הקרוואנים נווה כרמל במבואות חיפה וניהל אותו במשך שנה, השתחרר סופית מהצבא ועבר מעבודה לעבודה, עד שהגעתי לניהול קניון בנצרת עילית, 'העמדתי אותו על הרגליים' והפך אותו מקניון כושל לקניון העומד בשורה אחת עם קניונים אחרים. משם הגיע לדיזיין סנטר וניהל אותו כשנה. אחר כך הגיע למתחם חוצות המפרץ, שהפסיד הרבה כסף. "'ביליתי' בחוצות המפרץ 12 שנים והרגשתי שאנחנו ממציאים שם את ניהול הקניונים מחדש".

 בתקופתו נבנתה בחוצות המפרץ תחנת רכבת, גשר להולכי רגל ועוד חמישה פרויקטים שהכפילו את השטח להשכרה. "בתקופת חוצות המפרץ עברתי התקף לב ומאוחר יותר ניתוח מעקפים והפסקתי לעשן. אירועים אלה לא הפסיקו את עבודתי, המשכתי אחריהם עוד שבע שנים לבנות ולנהל את חוצות המפרץ שהמשיך לצמוח ולגדול".

לפני מספר שנים חלה ומצא נחמה בכתיבה שגרמה לו לשמחה. " הואיל ומצבי הרפואי בשנים האחרונות מאפשר לי כמעט רק לשבת ולכתוב ולא שום פעילות תורמת אחרת כפי שהיה כל חיי, והואיל והאנרגיות הפנימיות נשארו, הרי שההתמסרות לכתיבה מולידה שירים חדשים השכם והערב. השירים גם מושפעים ממצבי הבריאותי שלי, וממצבם הבריאותי של רבים אחרים ועליהם אני כותב. אינני כותב שירים עלי, אבל אין שיר שבו אינני נוכח. כאבו של הזולת, התייחסות החברה לשקופים למיניהם ועוד, הובילו אותי לכתיבה מאוד משמעותית בנושאים אלה. אפשר להניח שמצבי הבריאותי הירוד בהחלט התכוונן בפוקוס דווקא לנושאים כאלה, עם זאת השירים גם אם הם קשים משדרים אופטימיות, ציניות, הומור או מסרים חברתיים מתריסים ומתריעים ביד רמה מול עוולות חברתיות. אני מרוצה מהדרך שעשיתי והתפתחתי והייתי חוזר על הכל מחדש".

ולמה דווקא שירי אהבה, תשאלו. לדבריו האחרונים של מורג, שירי האהבה נותנו לו תחושת אהבה למרות שאינם תיאורים ארוטיים או מפורטים מידי. "שירי האהבה מרמזים ללב הקורא לפתוח בעצמו את מגירות הרגש וההזדהות. שירי הטבע עיקרם מטאפורה ודימויים או משלים לתפישה חברתית ברורה ולביקורת חברתית נוקבת ואפילו נוקבת מאוד".