"היקום סובב אותי לישראל, כי עוד רגע והייתי משתגע לבד"

המאפר עידו רפאל חזר מלוס אנג'לס כדי לשהות ליד אמו החולה, אבל אחרי שאיפר את כוכבות הוליווד, הוא רק רוצה לאפר נשים ישראליות, עם עדיפות לנשות הצפון. הילד הדחוי שהפך למעצמת איפור, מספר על היציאה מהארון, על הספסל בניו יורק ששימש כבית לכמה ימים, ומסביר איך קשורה המאפרת של ליידי גאגא להצלחה שלו

ביום חמישי שעבר הגיע התקיים בספורטן בחיפה אירוע להעלאת המודעות לסרטן, כחלק מחודש המודעות. מי שלקח חלק בהפקה הוא המאפר עידו רפאל צדוק (38), שעד לפני שלוש שנים חי את החלום ואיפר את כוכבי הוליווד, עד שנקרא לחזור לישראל, ללוות את אמו האהובה במחלה. כשהגיע לארץ הבין, שעדיף לאפר כלות אנונימיות בישראל מאשר כוכבים בארה"ב, כי פה הוא עטוף בחיבוק וחום משפחתי.

הוא נולד בקרית אונו, רביעי מתוך חמישה אחים ואת ילדותו, התקופה המעצבת ביותר בחיי אדם, הוא לא זוכר לטובה. "הייתי ילד מאוד שונה", הוא אומר השבוע, "ילד מופנם, שלא היו לו הרבה חברים. כילד עברתי אלימות פיזית ומילולית בבית הספר, אבל בבית החבאתי את הדברים האלה, לא סיפרתי. עברתי תקופה של שנים ארוכות, שכילד התמודדתי עם זה לבד ואולי בגלל זה הייתי מופנם והייתי פגיע. היה לי אף ארוך, ממש וזה עזר לילדים לצחוק עליו, האף שלי היה נושא לשיחה כל יום וזה מה שגרר את הפגיעות שלי".

כשהגיע לגיל 17 הבחינה אמו שהוא סובל ולקחה אותו לניתוח א'. לכיתה יב' הגיע עם אף קצר, מה ששינה את מראה מקצה לקצה. "הילדים בבית הספר היו בשוק, הפכתי להיות הילד הכי יפה בכיתה, וזה נתן לי ביטחון, למרות שהיו לי חסכים מהילדות ועד היום זה מופיע".

לדבריו, היו לו ליקויי למידה ובעיות רגשיות ובהיעדר מסגרת מתאימה באותם הימים, הוא למד בכיתה טיפולית. "תמיד במחברות הייתי מצייר בצד של המחברת, שומר מקום כדי לצייר עין וריסים, או שהייתי מצייר את המורה והייתי מאפר אותה כמו שאני רוצה על הציור, כי היא לא ידעה להתאפר. אף פעם לא יכולתי להתרכז בשיעור, אלא אם הייתי מצייר ומתפקס על הציור, הייתי מדמיין שהמורה היא הלקוחה שלי והייתי מצייר אותה הכי וואו".

את משיכתו לגברים גילה לקראת סוף התיכון, אבל היציאה מהארון קרתה כמה שנים לאחר מכן. "בתיכון חיפשתי אינטרקציה עם ילדים כדי לקבל תשומת לב, חיפשתי אהבה ולא ידעתי איך למצוא אותה ולפעמים הייתי מציק, כדי שיציקו לי בחזרה. בצבא הייתי עושה הפוך ממה שהמפקד אומר לי, כדי שייתן לי תשומת לב ושם הבנתי שאני לא מחפש תשומת לב מנשים, אלא מגברים, ומשהו אצלי התחיל להצטייר שאני לא סטרייט שם החלטתי לצאת מהארון, כשהכרתי כמה גייז שהציעו לי לצאת איתם. התחלתי לצאת איתם ואז גם הכרתי את החבר הראשון ששירת איתי בבסיס".

זה לקח עוד כמה שנים, רק בגיל 25 יצא צדוק מהארון. "בתקופה הראשונה היה לי ממש קשה עם ההורים, אמא שלי לא שמחה, אבא שלי לא קיבל את זה, הם דתיים, אבל הם מדהימים, כי אחרי שהבינו את המצב שאני נמצא בו, הפכו להורים הכי תומכים שיש".

שלושה ימים על ספסל בפארק

בארץ צדוק דשדש בתחום האיפור, היה לו קשה והוא לא הצליח להתקדם כפי שרצה. "עשיתי את הכל, עבדתי עם כולם והתעשייה פה קצת מוגבלת. הבנתי שאני חייב לעשות מהלך ולטוס לחו"ל, לקפוץ למים הכי עמוקים, בלי אנגלית בלי אישורי עבודה ומה שיהיה, יהיה, מקסימום אחזור הביתה. כשהגעתי לשם, לא הבנתי בשנה הראשונה מה אני עושה שם ולמה אני שם. נסעתי בהתחלה לאלבמה, שם עבדתי בעגלות ולא הבנתי איזה חור זה, היום אני רואה את זה כחוויה".

חודשיים וחצי עבד באלבמה, משם עבר לניו ג'רזי ואז החליט לעבור לניו יורק, למנהטן, מבלי שיש לו כסף לשלם על לילה במלון. "עברתי למנהטן, בלי שקל על התחת, במצב כלכלי מאוד קשה, מצב שאם אני לא מוצא דרך לעשות כסף, אני חוזר לישראל. במקביל הבנתי, שאם אני חוזר לארץ, לא אחזור יותר לארה"ב ורציתי להישאר בכל דרך אפשרית. ישנתי שלושה ימים בפארק וושינגטון, כי כל לילה במלון עלה 600 דולר, אז מצאתי ספסל וישנתי עליו שלושה ימים עם תיק האיפור והמזוודות לצדי".

אחרי כמה ימים צלצל לארץ וביקש את עזרת חבריו במציאת ישראלי שחי בניו יורק, שיוכל לסייע לו. אחת מחברותיו הפנתה אותו לחבר ישראלי שלה שחי בניו יורק ואוהב לעזור. "יצרתי איתו קשר והגעתי אליו עם המזוודות, ומאותו רגע נשארתי אצלו שנה וחצי. היינו ביחד הייתה שם אהבה ממבט ראשון והוא היה פרק מאוד משמעותי בחיים שלי שם, כי הוא זה שגרם לי בסופו של דבר להישאר, כבר רציתי ממש לעזוב".

אחרי חודשיים של זוגיות, עזר לו בן זוגו לפנות לסוכנויות שונות, ביניהן גם נקסט מודל, סוכנות הדוגמניות מהמובילות בעולם, ביניהן קארה דה לוין וקייט מוס.

"פניתי אליהם והם מאוד אהבו את תיק העבודות שלי. הגעתי לראיון, הצגתי את תיק העבודות והם הוציאו לי חוזה במקום, אפילו עזרו לי עם הוויזה. זה היה בשבילי ממש קרש קפיצה, הבנתי שאני יכול להתחיל להגשים את החלום שלי. בכיתי ברחובות ניו יורק מרוב אושר, אבל אמרתי שיש לי הזדמנות ענקית לעשות מה שתמיד רציתי ובגדול. אחרי חודש קיבלתי לאפר את איקונה פופ, ממש בשבוע שיצא הקליפ שלהם החוצה בשנת 2011. מיד אחר כך, בסוכנות רצו לשלוח אותי לאפר את קיארה פראני, שלא ידעתי מי זו, אבל היום היא אושיית האופנה הכי הגדולה בעולם, משמשת כפנים של לאנקום. הלכתי לאפר אותה והיא הצטלמה איתי על המיטה שלה במלון. זה עשה לי מה זה בלאגן באינסטגרם וקיבלתי כל כך הרבה פניות, כי היו לה כבר 5 מיליון עוקבים ואז האינסטגרם היה הרבה יותר חזק מהיום. סלבס שהעלה אותך לרשת, הפך אותך לסלב בעצמך וזה היה בוסט רציני לאינסטגרם שלי".

התמונה עם פראני נתנה לצדוק את הדחיפה שהיה צריך והוא התחיל לעבוד עם כל מיני צלמים אופנה ביניהם ג'יימי נלסון, מרסלו קנטור וגרג סואלס, הצלמים הכי גדולים בעולם היום. "העבודה איתם שיבחה לי את תיק העבודות, בעבודות הכי בולטות ורלוונטיות שיש בארה"ב, אין אחד שלא עקב אחרי, סטייליסטים, צלמים ועורכי מגזינים, כולם רצו לראות מה הדבר הבא שאעשה".

המאפרת של ליידי גאגא

אחרי שנתיים הכיר רופא ועבר להתגורר איתו בצפון מנהטן, התמסר לזוגיות וקצת הזניח את עבודתו, אבל אחרי שנה וחצי השניים נפרדו והוא עבר להתגורר במרכז הסצינה, בלוס אנג'לס. "עבדתי שם עם גרג לוטוס, צלם מאוד גדול שהיה הצלם הבלעדי של ווג איטליה. אחרי שנדנדתי לו ללא הפסקה, הוא עשה איתי הפקה אחת. נסענו לפאלם ספרינגס ועשינו את ההפקה לסי מגזין והוא עף על העבודה שלי, אמר שאני אחד המאפרים הטובים שהכיר ושהוא רוצה להכיר את הסוכנות של המאפרת של ליידי גאגא. מסתבר שהסוכנות הזו פנתה אלי אבל לא שמתי לב לאימייל שכתבו לי, כי עדיין לא ידעתי לקרוא אנגלית כל כך טוב. הגעתי לפגישה עם הבעלים, פלסטינאי מבית לחם. כשהוא שאל מאיפה אני, אמרתי שאני מישראל וכשהוא אמר לי שהוא מפלסטין, הייתי בשוק, אבל אז הוא אמר לי שבן הזוג שלו יהודי. מיד חתמתי שם".

לדבריו, מרגע שחתם באותה הסוכנות, הוא קיבל את ההזדמנות לעבוד עם האומנים הגדולים ביותר. "לא האמנתי שאני מקבל קריאה להפקות כאלה, זו לא איזו הפקה עם לאה שנירר בישראל, אלה כוכבים של הוליווד. קלטתי שאני נמצא במרכז העניינים, איפה שבאמת קורה הכל ומיד התחלתי לקבל פניות של זמרים ואומנים. קיבלתי פנייה לעבוד במקסיקו לעשות הפקה עם הזמרת אן מארי, עשיתי לה איפור לקליפ, נסענו למקסיקו וזה היה הגיג האחרון שעשיתי שם. אמא שלי התקשרה להגיד לי שהיא לא מרגישה טוב, שאני חייב לחזור הביתה והבנתי שמשהו קרה. מסתבר שהסתירו ממני שאמא שלי חולה במחלה וזו הייתה ממש תקופה קשה בשבילי".

לפני שלוש שנים הוא חזר בארץ, באמצע הליך לקבלת אזרחות, מה שגרר אחר כך סירוב לכניסה מחודשת לארה"ב. "חיפשנו לאמא מח עצם להשתלה וזו הייתה תקופה מאוד קשה, בסוף, הצליחו ליצור מח עצם מהתאים הלבנים שלה, זה אחד המקרים היותר נדירים שמצליחים ליצור מהגוף שלך. מדובר בפלזמה שמבודדים את התאים הלבנים מהאדומים ומצליחים ליצור מח עצם. היום, אמא שלי כמעט החלימה לחלוטין, המחלה שלה לצערי היא כרונית, אבל עכשיו היא במצב טוב וזה מה שגרם לי להרגיש כל כך טוב עם עצמי שאני פה. אני עושה את מה שאני אוהב קרוב להורים למשפחה, יש לי חיבוק שאני רוצה. להיות מצליח בקצה השני של העולם זה סיפוק תעסוקתי והישג לקריירה, אבל הנפש שלי הייתה מאוד בודדה, הייתי מפנטז על החיבוק של אמא והמרחק היה הכי קשה לי בעולם, לא הייתי יכול להעביר ערב בלי להזיל דמעות ולחשוב כמה שאני מתגעגע. כנראה שהיקום סובב אותי בחזרה לישראל, כדי שלא אישאר שם ואחזור להיות עם אמא, כי עוד רגע והייתי משתגע לבד".

כשחזר לישראל, הרבה אנשים בתעשייה ביקשו לתת לו את הבמה, אבל הוא ביקש להתרחק מהכל ואז החליט להתמקד לתחום הכלות. "איפור כלות זה תחום שקצת הזנחתי והיום, אני מממש אותו בצורה הכי מקסימלית שיש, שם את כל הכוח שלי שם. אני מאוד אוהב את הכלות שאני מאפר, יש ריגוש באישה משמציעים לה נישואין, שמתחתנת, שאולי אני מזדהה איתה, כי הייתי כל כך הרבה פעמים קרוב לזוגיות ולחתונה ובסוף זה לא קרה. ההתעסקות עם הכלות והנישואים כנראה משלימה משהו שחסר לי וזה מאוד מרגש אותי. אני מלווה את הכלות שלי, צוחק ובוכה איתן, החבר הכי טוב שלהן והן הכוכבות שלי, הן אלה שבסופו של דבר נותנות לי את הסיפוק שהיה לי בארה"ב, רק ששם, לא היה לי עם מי לשתף ופה יש לי".

מעדיף כלות מהצפון

אחד הדברים שרפאל מבקש להדגיש הוא, שאין אישה שלא יכולה להגיע אליו, להיפך, הוא מעדיף לאפר את זו שמעולם לא הייתה לה יכולת. זו הסיבה שבערוץ היוטיוב שלו הוא מצלם סרטוני מהפך לנשים שצריכות ולא יכולות.

"יש לי רצון לחפש את הנשים שאף פעם לא הייתה להם האפשרות לקחת מאפר בסדר גודל גדול, להתאפר ולהיות יפות, אם זה ברמה כלכלית מנטלית או רגשית. לפני שנה לקחתי כמה נשים כאלה, הלכתי למחלקת כוויות בתל השומר ועשינו סרטון מרגש ברמות. לקחתי אישה נרקומנית, שלקחו לה את הילדים, הייתה בכלא ונפלה לסמים ועשיתי לה מהפך. אין לה שיניים ותרמנו לה שיניים ב-60 אלף שקלים, עשיתי לה מהפך מטורף. ילדה פנתה אלי שאלמד אותה לאפר את האמא העיוורת שלה, שכל הזמן נראית מוזנחת, כדי שהיא תוכל לאפר אותה. שאלתי אותה אם אכפת לה שאצלם והיא שמחה, זה היה מרטיט. עכשיו אני מחפש חולות זאבת, כי איפרתי עכשיו אחת כזו וראיתי כמה המחלה הרסה לה את העור והחלטתי להתמודד עם זה ולהוכיח להן, שאפשר להיראות יפה עם המחלה ויש דברים ואיפור שיכולים לעזור, שהן ירגישו נשיות וסקסיות".

כשהגיע לישראל נוצר קשר בינו ובין מפיקת האירועים החיפאית זאזא כהן, מה שגרם לו להשתלב בתעשייה באזור חיפה. "החיבור עם זאזא קרה כשחזרתי לארץ והבנתי שאני רוצה מישהי שתקשר אותי עם חיפה והצפון, גם בגלל שלא הייתי מוכר והבנתי שיש לה את הכוח וגם בגלל החיבור שלנו. עשינו הפקות אופנה, שיתופי פעולה ואז הגענו ליום התרמה לסרטן, מיזם של קבוצת 'גם אני חליתי בסרטן השד'. החלטנו לייצר הפקה, שהתמונות שלה יצאו למכירה פומבית והרווחים לעמותה. לפני שש שנים עשיתי הפקה עם הצלם של קים קרדשיאן גרג סואליס, ברוח ריי מאן, צלם משנות החמישים, שהיה לו פטיש לנשים קרחות, מה שהסתדר לי עם יום הסרטן. לקחנו את הדוגמנית מוניקה ג'וזף, עשינו לה ספיישל אפקט של קרחת וזה היה פשוט מרתק, יצא מדהים. כולם נלחמו על התמונות, היה ריב מי ייקח מה וזה החמיא לנו מאוד".

כל מה שהוא רוצה עכשיו, זה לשמח נשים, בין אם ביום חתונתן ובין אם יוכל לגרום לאישה סתם להרגיש יפה כי בא לה. "כל הזמן משהו מושך אותי לצפון, זה כמו בית, תמיד אנשים חמים אלי. הייתי רוצה שיהיו לי יותר כלות מחיפה, אני אוהב אותן, כי הן אנשים חמים וטובים, אני אוהב את האנשים הפשוטים וזה לא בא ממקום של התנשאות, להיפך".