הכל מלמעלה / ליאת ירון

אתם מכירים את הפוסטים האלה, שאנשים מעלים ומשתפים בפייסבוק על אנשים נעדרים? לצערי, כולנו מכירים והנה זה מקבל זווית ראיה נוספת, כשמדובר במישהו קרוב אליך.
הגעת אלי עצוב ומותש, אתה מחפש אותו כבר שנים רבות. חיפשת אותו, רצית לראות אותו פעם אחת נוספת, רצית מסר, רצית לדעת אם בכלל הוא בחיים.
שבע שנים עברו והוא עדיין נעדר, האח הקטן והאהוב שלך שהערצת את האדמה עליה דרך והשאיר כזה חלל גדול מאז שנעלם.
אתה מציאותי ומבין שרוב הסיכויים שהוא לא בחיים ועדיין, אתה מבקש מסר ממנו. ביקשתי ממך לשים את התמונה שלו על השולחן.
"וואו", הייתה המילה הראשונה שיצאה לי מהפה, אמרתי לך שלצערי הרב הוא לא בחיים. אתה מתמלא עצב, אבל הרי ידעת, שאם אצליח לזמן אותו, מן הסתם הוא לא בין החיים.
"הפעם הוא מגיע ממקום מאוד אפל", אני אומרת לך, "הוא תקוע בין המתים לחיים – בין שמים לארץ". אתה אומר שקיים חשד להתאבדות ואני מבקשת ממך לא לספר עוד, כי מתחילים להגיע מסרים.

כשאחיו הגיע, היו לי צמרמורות מטורפות כאילו הייתי בתוך פריזר, היה לי קשה לנשום וראיתי אותו מגיע מכיוון יער, ראיתי צמרות עצים ושיחים סבוכים. אני מודה לו שהגיע ומבקשת אם יוכל להגיד לי היכן נמצא, כדי שיוכלו למצוא משהו ולהביא אותו לקבורה, כדי שיוכל להמשיך הלאה.
הוא שיתף אותי שהיה לו בלאגן בראש, הרבה רעש והוא היה צריך את החושך והלבד שלו. סיפרת לי שהוא היה מאובחן כחולה סכיזופרניה וזה הסתדר לי עם הקולות בראש שתיאר. הוא סיפר שבלילות לא ישן והסתובב המון, היה מגיע למטבח בחושך ואוכל הרבה מאד, אישרת גם את המידע הזה.
המסר הבא הגיע כששאלת את אחיך מה עשיתם בתור ילדים שקשור בנשיקה. בהתחלה הוא אמר לי נשיקה במצח ואז הוא שינה את המידע ואמר לי שאתה הייתי עושה לו פיפ על האף והוא היה מנשק לך את היד, מעין משחק כזה מצחיק ששיחקתם בתור ילדים.
אתה די בשוק מהמידע והוא נכון.
המסר הבא מתאר לי את מה שהוא היה עושה בחושך. בחדר הוא הראה לי ציורים שהיה מצייר לפעמים, והראה לי שהייתה לו איזו בעיה בידיים. כשאמרתי לך את זה, מיד הבנת וצעקת: "ידיים רועדות, בתוך הידיים הרועדות הייתה קופסת סיגריות". כשהתאמצתי לראות, הוא הראה לי את שם חברת הסיגריות וכשמסרתי לך אותו, היית בהלם. "רק את זה הוא עישן שנים", אמרת. "הוא לא הסכים שום דבר אחר".

בכל זמן התקשור, מעבר לזה שהיה מאד קר, הוא כל הזמן נתן לי את האות צ'. ביקשתי ממך שתדבר איתו, כי זה הזמן לפני שהוא עוזב אותנו ושאלת אותו איפה הוא נמצא. הוא שוב תיאר לי עצים גבוהים, שיחים סבוכים, סיפר לי שראה כלבי זאב סביב המקום שהוא נמצא, ואז הגיע הרגע שגם אני הייתי בהלם. הוא תיאר פארק ואני אמרתי את שם הפארק ואתה נכנסת להלם. 

אתה מכיר את הפארק הזה, כי כבר חיפשתם אותו שם בעבר, בעזרת כלבי זאב, אבל בגלל השיחים הסבוכים לא המשכתם.
וואו זה היה מטורף!
ביקשנו סליחה שהפרענו לו, אבל הוא מצידו שמח שאחיו מחפש אותו. אמרנו תודה רבה על המידע בתקווה שאולי יום אחד הוא יימצא ויוכל להגיע לקבורה ולא יהיה תקוע בין לבין.
ולך אח יקר אני מאחלת הרבה מאוד כוחות נפשיים, אני פה בשבילך, מכל הלב!