הכל נשאר במשפחה/שלומית סטרוגנו, עו"ד ומגשרת

פתרון סכסוך משפחתי בדרכי נועם והסכמה

בכל הקשור להליכים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים בגין סכסוכים בתוך המשפחה, נכון יהיה לומר כי הליכים כאלו, מיסודם, הנם הליכים מורכבים מהבחינה המשפטית ובעיקר מהבחינה הרגשית.

בעבר כאשר צדדים לסכסוך משפחתי פנו בתביעות לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים, לעיתים, היו מפנים את אותם להליך של גישור, בניסיון לנסות ולסייע לצדדים לסיים המחלוקות ביניהם בדרכי נועם והסכמה, מאחר ודרכים אלו יאפשרו לצדדים להליך, למצוא את דרך המלך בכל העניינים הנותרים ביניהם פתוחים.

כיום, מאז כניסתו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, אשר בישר על תחילתו של השינוי בכל הקשור לאופן שבו יפתרו מחלוקות וסכסוכים בתוך המשפחה, חלה החובה, בכל סכסוך משפחתי, לפנות תחילה להליך של גישור.

מטרת החוק, לסייע ביישוב סכסוכים בתוך המשפחה, בדרכי הסכמה ובדרכי שלום, כדי לצמצם הפניות לערכאות ולחסוך את הצורך בניהול ההליכים בערכאות, שבמרבית המקרים, גורמים להסלמה במערכת היחסים שבין הצדדים לסכסוך.

חוק זה, מחייב למעשה את מי מהצדדים, לפנות תחילה לערכאה הנוחה לו בדרך של הגשת בקשה ליישוב סכסוך, במסגרתה, הערכאה שאליה פנה מי מהצדדים, תפנה אותם ליחידת הסיוע, אשר תנסה לתת לצדדים להליך, את הכלים לפתור את המחלוקות ביניהם בדרכי נועם והסכמה.

בדרך זו למעשה, הצדדים חוסכים מעצמם, ניהול הליך ארוך, מייגע ויקר אשר במסגרתו יאלצו לפגוע האחד בשני ובעיקר בעצמם.

צדדים להליך גירושין למשל, בעיקר עזרו לעצמם למצוא את "דרך המלך" בניהול מערכת יחסים תקינה כגרושים, עבור ילדיהם המשותפים.

בידי המגשרים, כלים רבים, לסייע לצדדים להליך שמהותו סכסוך משפחתי, לפתור את כלל המחלוקות, בדרכי נועם.

יתרה מכך, בהליך גישור, יוכלו הצדדים לבטא את שעל ליבם, מבלי שישפטו אותם ומבלי שחשיפת הרגשות שלהם תקנה לצד כזה או אחר יתרון כלשהו.

חשוב עד מאוד גם לציין כי, הליך של גישור הנו הליך חסוי אשר לא ניתן לחשוף את תוכנו בשום ערכאה שיפוטית, גם אם ההליך לא צלח מאחר והמדובר הוא, בין היתר, בהליך וולונטרי.

לעניות דעתי, חוק זה הוביל למהפכה חברתית, בתחום המשפחה, אשר יכול ותסייע לצדדים להליך, ליישב ביניהם את הסכסוך בדרכי נועם והסכמה.