הכתובה היא מסמך משפטי – יהודי שנלווה לקידושין ומהווה כאמור

הכתובה היא מסמך משפטי – יהודי שנלווה לקידושין ומהווה כאמור מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין.

הכתובה נחתמת במועד הנישואים וניתנת לאישה במעמד החופה. בכתובה מפרט הבעל את התחייבויותיו כלפי אשתו, בימי נישואיהם או לאחר הפסקתם, אם עקב גירושין, או עקב מות הבעל.

מטרת הכתובה הינה לעגן את זכויותיה של האישה וכן על מנת שהבעל לא יגרשה מעליו בקלות ו/או בגלל דבר של מה בכך ובלשון תקנות חכמים: "על מנת שלא תהא קלה בעיניו להוציאה"(כתובות לט ב' יא' א) ואם יעשה זאת, הרי שיחויב בתשלום סכום כתובתה כפי שהתחייב.

מאחר שמקור החיוב לכתובה הוא בדין הדתי, הרי שעצם החבות תידון על פי כללי המשפט העברי ובית הדין הרבני יהא בעל הסמכות הבלעדית והיחידית לדון בעניין זה. תביעת הכתובה עומדת בפני עצמה ואינה תלויה בתביעות כספיות / רכושיות הקשורות בגירושין, ככל וישנן, המתנהלות בבית המשפט לענייני משפחה.

במידה והסכום עליו התחייב הבעל במסמך הקרוי כתובה, הנו סכום לא ריאלי, הן כשהוא גבוה והן כשהוא נמוך, יוכל בית הדין הרבני, לפסוק כי הסכום יהיה נמוך ממה שכתוב במסמך הקרוי כתובה או לחילופין גבוה ממה שכתוב במסמך הקרוי כתובה. משכך, בבואכם לחתום על מסמך הקרוי כתובה, יהיו כמה נושאים אשר תצטרכו לתת את הדעת עליהם, כגון : גובה הסכום שירשם במסמך הקרוי כתובה, אופן הקראת המסמך הקרוי כתובה, עיצובו האסתטי של המסמך הקרוי כתובה וכד'.

כאמור, כתובה היא שטר חוב כלכלי שהבעל חותם עליה בזמן הנישואין על מנת להבטיח את מצבה הכלכלי של האישה במקרה שהוא יתגרש ממנה או במקרה שהיא תתאלמן ממנו. כתובה כוללת בתוכה גם את חובותיו הנוספים של הבעל כלפי אשתו כגון, החובה לכבדה, החובה לדאוג לכל מחסורה, החובה למזונותיה, החובה לנהל עימה מערכת יחסי אישות וכד'.

כתובה כוללת בתוכה שלושה סכומים שונים : הסכום הראשון קרוי עיקר כתובה, הסכום השני הינו הנדוניה והסכום השלישי קרוי תוספת כתובה. כשלמעשה, עיקר כתובה שווה לערך של מאתיים זוז בזמן הנישואין הראשוניים ומאה זוז בזמן הנישואין השניים. הנדוניה הנה למעשה, הבגדים, הכספים והכלים שהאישה הביאה אתה לנישואין והתוספת כתובה הנה הסכום שהבעל מוסיף על מנת להעיד על רמת המחויבות שלו כלפי אשתו.

במידה והבעל מבקש לגרש את אשתו בעוד אין באמתחתו עילות מוכרות בדין לגירושין, לאישה תקום הזכות לתבוע את שהובטח לה על ידי הבעל, במסמך הקרוי כתובה. מכל אלו, אנו למדים כי, כתובה היא חוזה חד צדדי, אשר לפיו הבעל מתחייב לדאוג לכל מחסורה של אשתו.

עריכה של שטר כתובה וחתימה על שטר כתובה, הנן חלק בלתי נפרד מהתקיימות טקס הנישואין, שכן, ללא כתובה, לא ניתן יהיה להינשא כדת וכדין היות ולא ניתן לקיים מערכת נישואין על פי הדין העברי, ללא כתובה.