הקוף ואוהד הכורסא – טור ראשון

הרבה דברים נכתבים על הכדורגל בכלל ועל מכבי חיפה בפרט, ישנם פרשנים טובים יותר, טובים פחות, כאלה שאתה אומר עליהם – למה אתה לא מאמן את הקבוצה? ויש כאלה שאתה אומר עליהם שהקשר לכדורגל במקרה הטוב הוא מקרי. המשותף הוא שכולם בעלי מקצוע בתחום או לכל הפחות שחקני עבר, הם חיים את התחום הזה ביום יום שלהם, הם חווים את המשחק הזה באופן מקצועי ודעתם משפיעה על שחקנים, מאמנים ובעלי קבוצות.

דבר אחד חסר בנוף הזה של ה"פרשנויות" – אנחנו האוהדים, אלה שחיים את המשחק ברמה של 95% אמוציות ו-%5 מקצועיות – מכאן החלטנו עמית ואני לכתוב טור של אוהדים שלפעמים מסכימים ולפעמים מתווכחים אבל תמיד, תמיד אוהבים ותומכים בקבוצה, האחד מהמגרש והשני מהכורסא.

שמי גל הרמן, בן 42 נשוי ואבא לתמר ויעל (גם ירוקות), אוהד את הקבוצה מאז שאני זוכר את עצמי, פשוט מהכורסא. בשלוש שנים האחרונות התחלתי להגיע לאצטדיון באופן יותר תדיר בעיקר ליציע הזהב. את רוב המשחקים עד היום ראיתי מכל עמדה אפשרית: פאבים, חברים, מהמיטה, מהסלון ותמיד הייתה לי דעה על המשחק, השחקנים והמאמנים.

שמי עמית אפללו, בן 27 נשוי טרי, גם אני יכול להעיד שמכבי חיפה היא אהבתי הראשונה עוד מילדות. עוד מימי סבא אליעזר ועד ימים אלו ממש, כמעט כל משחק אני שר לה מהיציע, מיציע אבירן. את הביקורת, הדעה, השמחה, הכעס, האכזבה וההצלחה אני חווה ממש ב-LIVE, ביחד עם עוד אלפים מסביבי – זוהי נקודת המבט שלי.

עמית ואני עובדים ביחד וחלק גדול מהשיחות שלנו נוגעות למכבי חיפה, מנתחים את המשחק, את השחקנים, את החילופים וכמו שכבר כתבנו, לעיתים מסכימים ולעיתים מתווכחים. אנחנו מתכוונים לכתוב על כל מה שיקרה העונה, על ההצלחות והכישלונות (מקווים שלא יהיו). נכתוב על שחקנים, הרכבים, מערכים והכל לפי מיטב הידע הלא מקצועי שלנו.

המטרה שלנו בטור הזה היא להעלות גם את השיחות האלה לקדמת הבמה, אנחנו מבקשים את המעורבות שלכם במה שנכתוב העונה, חלקכם יסכימו איתי וחלקכם עם עמית – נעשה סקר בסוף כל טור ואת ההמלצות נשלח להנהלת הקבוצה.

אנחנו גם מזמינים אתכם להצטרף מדי פעם כצלע שלישית לשיחה.

בתקווה לעונה טובה,

ירוק עולה!!!

גל ועמית