"זה חלום שאני רוצה לקחת הכי רחוק שאפשר"

למרות שמגיל צעיר כתב והלחין וחלם לממש את המוזיקה שבערה בו, רק לפני כשבע שנים החליט מיכאל סבאג, מנהל פרויקטים בחברת הייטק, להתחיל להקליט את יצירותיו. היום, הוא מופיע עם גיטרה ולשיריו תוכלו להאזין בערוץ היוטיוב שלו. לפעמים חלומות מתגשמים

כל חייו התעסק מיכאל סבאג במוזיקה, כתב והלחין, אבל רק אחרי גיל 40 החליט להוציא את שיריו לאור ואפילו לעמוד על במה ולשיר אותם. היום, הוא מקליט את שיריו ומדי פעם משחרר סינגל לאוויר העולם. ההופעות, הוא אומר, יגיעו אחרי שיהיה לו מספיק חומר ובינתיים, הוא ממשיך לעבוד כמנתח מערכות בחברת הייטק.

סבאג (47) חי בקרית מוצקין עם אשתו לימור ובנותיו, בימים הוא עובד כמנהל פרויקטים ופיתוח בחברה בתל אביב ובשאר הזמן, הוא כותב ומלחין שירים, מנגן אותם ואף הקליט עשרות סינגלים עד כה.

הוא גדל בקריות של שנות ה-80, לדבריו בבית מאוד חם, משפחה מלוכדת ועוטפת. כנער, שיחק כדורגל באופן מקצועי, בקבוצות הכדורגל הפועל חיפה, הפועל קרית ים ובית"ר קרית ים, קריירה שהסתיימה בצבא. "המוזיקה תמיד הייתה שם", הוא אומר, "זה היה מקום המפלט שלי, עד היום המוזיקה היא מקום הבריחה שלי עם עצמי. באתי ממשפחה של מוסיקאים. סבא שלי היה זמר ונגן עוד מהגדולים ביותר, אבא זמר ומתופף, דוד שניהל את התזמורת האנדלוסית בנתניה וכתב הרבה שירים ולחנים, בן דודה שלי הוא מוסיקאי שחי באוסטרליה ועוד, אז כנראה שהגנים המוסיקליים אצלנו חזקים מאוד".

לצבא הוא התגייס לחיל קשר בשריון, אבל לאורך כל הדרך המשיך לעשות מוזיקה. "למדתי מערכות מידע והתחלתי לעבוד בתחום ומגיל 25 עד גיל 40 היו לי שנים בהן המוזיקה הלכה ודעכה, התחתנתי, נולדו לי שתי בנות והתגרשתי והמוזיקה הלכה ופחתה".

בגיל 40 קרה לו משהו והוא החליט שהוא רוצה לחזור. אולי זה הגיל שמכריח את האנשים לבחון את חייהם, אולי משבר גיל ה-40. "אני לא יודע אם זה משבר, אבל אתה מגיע לגיל שאתה מסתכל על החיים ואומר, שזה הזמן לעשות את כל מה שרצית לעשות. התלבטתי ובמקום להמשיך על קלידים, החלטתי ללמוד על גיטרה והפעם החלטתי שאני רוצה לכתוב ולהלחין שיר שלם".

הוא התחיל ללמוד גיטרה באופן מסודר והתחיל לכתוב ולהלחין שירים. "המוסיקה תמיד הייתה בפנים ובשבילי המוזיקה היא אמצעי ביטוי. בגיל 40 בערך, הרצון לשיר התעורר מחדש והחלטתי שאני שזה חלום שאני הולך אתו עד הסוף ורוצה לקחת את זה הכי רחוק שאפשר".

סבאג היום מופיע בהופעות קטנות עם גיטרה, אבל יש לו רצון להופיע בהופעות מקומיות רחבות יותר, יחד עם הרכב בו הוא מנגן. על החלום הוא לא מוותר וממשיך לשלוח את הסינגלים שלו לגלגל"צ, בתקווה שיושמעו. "השירים שלי הם לא במיינסטרים כמו השירים שמושמעים היום שמבוססים על מזרחית והיפ הופ, אני שר עם גוון רוק שחסר היום במוזיקה הישראלית, ואני לא מוכן לוותר על העקרונות שלי במוזיקה על מנת לפרוץ", הוא אומר.

שירים שיוצאים מהלב

השירים שלו עוסקים במחאה, אהבה ומשמעות החיים. הוא מציג בפניי שיר שכתב לאחר מות אמו, מהגעגוע האישי שלו, שמתאר את אמו כילדה צעירה שחיה בעיר בקזבלנקה שבמרוקו. "השיר 'בתמונה שחור לבן', גורם לי להתרגשות גדולה ומחבר אותי לשורשיי ולאבי שחי באותה העיר", הוא אומר בהתרגשות, "הדבר שאני אוהב בשירים שלי שבכל אחד זה נוגע באופן אחר, כל אחד נותן לשירים את הפרשנות האישית שלו ומתחבר לשיר מהמקום האישי שלו. השירים שלי יוצאים מהלב ונוגעים לליבי".

בזמן הקרוב סבאג עומד להוציא שיר נוסף "אנשים איבדו עניין"', סוג של שיר מחאה. "כמעט כל האנשים מתחברים אליו, זה שיר על כל הדברים שאנחנו לא אוהבים בעולם החדש, על מה שכואב לי והייתי רוצה שהדברים ישתנו".

כשאני קוראת את השיר אני מבינה למה הוא מתכוון, השיר מתייחס לניכור שקיים כיום בין אנשים.

לסבאג חשובה המקצועיות, לדבריו, הלימוד המוזיקלי לא מפסיק אף פעם  והוא מעשיר את עצמו בשיעורי פיתוח קול ושיעורי גיטרה. "תמיד אני מחפש את הדרך להשתפר מבחינת הגשה ועיבודים מוזיקליים, אין לזה סוף. אני מאמין בדרך איטית וקשה, לא מפריע לי להתחיל בהופעות קטנות ולאט לאט לגדול, זה מסוג הדברים שניתן לעשות בקריירה שנייה, בלי לחץ".

המשפחה מפרגנת לו בעשייה המוזיקלית באופן מלא, מהשלב של כתיבת השירים והסקיצות בבית, ועד להקלטות והחזרות. אחותו קארן ואשתו לימור לוקחות חלק פעיל בכל עניין הקידום השיווקי ותומכות בו. אחותו שנוכחת גם היא בריאיון, משמיעה לי בגאווה את אחד השירים שהקליט כבר בתחילת הדרך. "זה מהשירים שכולם זוכרים לי, לא משנה כמה עוד שירים אכתוב", אומר סבאג בהתרגשות.

"כמה שזה יישמע בנאלי, אני רוצה להמשיך לגעת באנשים בעזרת המוזיקה שלי, בכל פעם שמישהו שומע שיר שלי או קורא את הטקסט של השירים ואומר לי כמה הוא מתרגש מזה, זה חלום עבורי. אם אגע במאות או עשרות אנשים זה לא בידיים שלי".