"יש התרעמות על איחורים"

מנהל תחנת הרכבת בקרית מוצקין רוני שור, מספר על השיפוץ הגדול שעברה התחנה, העבודה מול הקרייתים והאבדה שגרמה לו להתקף לב

רוני שור (50) מנהריה מנהל את תחנת הרכבת בקרית מוצקין, זה שנתיים, מתוך 28 שנים בהן הוא עובד רכבת ישראל. תחנת הרכבת בקרית מוצקין הוקמה בשנת 1937 והיא נחשבת לאחת מתחנות הרכבת הוותיקות ביותר, ששירתה אפילו את הצבא הבריטי בתקופתו. הבניין המקורי נבנה מעץ והוא מהווה מוקד עלייה לרגל לוותיקי הקריות. התחנה נותנת מענה לתושבי הקריות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ומהווה את תחנת הרכבת המרכזית בקריות.

לדבריו של שור, התחנה שופצה באופן חלקי אבל גורף מהיסוד, "בתחנה הותקנו מערכות מאוד מתקדמות, כל נושא הכרטוס שונה והוחלפו השערים כדי שהמערכת תדע להתמודד עם הרב קו, שצובר תאוצה כחלק משינוי הסדרי התחבורה הציבורית. חוץ מזה הוספנו גם תאורה מסוג לד ושינינו מערכות במיליוני שקלים. התנאים בעבר לא היו מתאימים לתחנה בסדר גודל כזו, שעוברים בה 220 אלף תושבים בחודש ומתבצעות בה 9000 פעילויות כרטוס מדי יום. לעומת שנת 2018, מדובר בגידול של 12 אחוזים בתוך שנה. עלויות הנסיעה הוזלו משמעותית, כיום בנסיעה ברכבת ישנו כרטיס משולב יחד עם נסיעות אוטובוס".

במהלך העבודות, הוזזה הכניסה, אך עבודת הרכבת לא הופסקה. "השיפוץ ארך שנתיים בשני מקצים, לאורך כל תקופת העבודה ברציפים לא ביטלנו את תנועת הרכבות ולכן היה קשה שבעתיים, עבדנו תוך כדי תנועה, קיבלנו שטח, עבדנו עד שהסתיים וכן הלאה".

בין השינויים הניכרים שגרם השיפוץ לתחנה, ניתן לראות שהושקעה מחשבה בנוגע להנגשת התחנה. "התחנה נגישה במאת האחוזים בתיאום עם ארגון הנכים, נוספו רמפות וסימנים מיוחדים לנכים, כמו כן, ריווחנו את השירותים ואף התאמנו את הגבהים של המזנון לגובה כיסא הגלגלים, מדי יום אנחנו משרתים לפחות 30 תושבים המתניידים על כיסא גלגלים", מתגאה שור. "אנחנו עדיין צריכים לטפל בצד של קריית שמואל, בו נטפל בשנה הבאה, נדאג שגם שם יהיה אולם מכובד, שירותים וממ"ד אשר ישמשו את ציבור נוסעינו".

כחלק מתפקידו כמנהל התחנה, שור מקבל אבדות מכל הסוגים ואחת מהן, הצליחה לגרום לו להלם. "האבדות הנפוצות ביותר הן ארנקים, פלאפונים, נשקים של חיילים ומקלות הליכה של קשישים, אפילו היו זוג הורים ששכחו את ילדם על רכבת נוסעת והוא המשיך לבדו לתחנה הבאה", מספר שור ומתייחס לאבדה אחת ששברה את כל השיאים. "יום אחד הגיעה לידי צידנית והבחנתי שיש בה במשהו מדמם, קיבלתי עדכון בקשר, שמדובר בלב של חיה. אני לא יודע איך, אבל אני שמעתי לב של חייל. נבהלתי ויצאתי מהר עם הלב הלא מזוהה מהתחנה, עד שהבנתי שזה לב של חיה, שסטודנטים לביולוגיה שכחו ברכבת, זה היה רגע דרמטי ביותר מבחינתי".

אי אפשר לראיין מנהל תחנת רכבת, בלי לשאול אותו לאיחורים והשינויים התכופים בלוחות הזמנים של הרכבת. לדברי שור, תושבי הקריות מפרגנים. "יש סוג של התרעמות על איחורים, אבל אני מנהל את התחנה כבר שנתיים וחצי וממש גאה לעבוד עם תושבי הקריות. כמו בכל תחום לפעמים יש תקלות, אבל רוב הנוסעים סבלניים ואדיבים בכל הנוגע לזה, דבר הראוי להערכה בתקופה, בה רכבת ישראל לא מצטיירת הכי טוב בתקשורת".