"ניסיתי להתאבד ולמזלי לא הצליח לי"

שום דבר לא הכין את טלי אלקיים לצרכים הרגשיים שיצוצו בעקבות ניתוח לקיצור קיבה. הקילוגרמים עפו, אבל היא הגיעה למקום הכי נמוך שאפשר ומשם, קמה ובנתה את עצמה כמנטורית לאורח חיים בריא. כבונוס, היא גם מבשלת עבור מטופליה

אחרי שהורידה כמעט 70 קילוגרמים ממשקלה והעלתה את הכל בחזרה, התביישה טלי אלקיים לחזור לקבוצת התמיכה שסייעה לה והקימה קבוצת תמיכה משלה. אלקיים (38) מקרית ים, נשואה ואמא לשני בנים, היא מנחת קבוצות לתזונה, טבחית מקצועית ומגשרת, "קבוצות התמיכה לתזונה שלי שונות לחלוטין ממה שיש היום בשוק", היא אומרת.

היא הקימה קבוצת תמיכה לפני כשבע שנים, אחרי שבעצמה ירדה 67 קילוגרמים בעזרת קבוצת תמיכה, ואחרי שעלתה שוב במשקל החליטה לפתוח קבוצה משלה שתעזור לאנשים להתמודד עם הקשיים שלאחר הירידה במשקל.
היא נולדה וגדלה בקרית ים, ומאוד מחוברת לעיר ולים. לפני כעשר שנים החליטה אלקיים לרדת במשקל, היא נעזרה בקבוצת תמיכה והתאהבה בדרך. "הירידה הייתה מאוד מהירה, זו הייתה התאהבות של פעם ראשונה, היה לי כיף ומקסים. המשקל פשוט עף ממני, אבל אחרי הלידה של בני השני, כל המשקל שירדתי עלה למעלה. זה השפיע עלי ברמה הנפשית, עליתי כמעט 70 קילוגרמים. זה הביא אותי למצבים רגשיים מאוד נמוכים, של חוסר שקט, תחושה של הרמת ידיים".

היא רצתה לחזור למוכר והידוע, לרדת במשקל בעזרת קבוצת תמיכה, אך המחשבה לשוב לקבוצה המוכרת מהפעם הקודמת הייתה עבורה קשה. "פתאום היה נשמע לי אחרת, לחזור לקבוצה שהייתי בה, הקסם שהרגשתי בפעם הראשונה נעלם. הייתה בי מעין תחושה של בושה מחברי הקבוצה, שהנה שוב עליתי במשקל. ללכת לקבוצה חדשה ולהתחיל הכל מחדש לא רציתי, הרגשתי כאילו מישהו שם את אותו השיר בריפיט".
תחושת ההתקרבנות והמסכנות, כפי שהיא אומרת, הייתה גדולה והיא פיתחה אכילה רגשית ברמה גבוהה מאוד. "הייתי קמה בשלוש לפנות בוקר לאכול, וזה לא היה בשביל לאכול מלפפון, חיפשתי את הדברים הכי משמינים והכי מנחמים שיש. היה לי חשוב שהם לא ירעישו, שאף אחד מבני הבית לא ישמע ויתעורר מזה. הייתי דואגת לפתוח את החפיסות של החטיפים, ופלים ועוד דברים שמצאתי בהם נחמה, בערב לפני שהלכתי לישון, כדי שכשאתעורר בלילה הם לא ירעישו. לילה אחד התעוררתי בלילה ודרכתי בחדר של הילדים על חפיסת שוקולד לבן. תהיתי מתי הילדים אכלו את זה, אבל אז הבנתי שזו הייתי אני שאכלה את השוקולד, שאני בכלל לא אוהבת. האירוע הזה הוביל אותי להחלטה על ביצוע ניתוח לקיצור קיבה".

תהליך ההכנה הטכני לניתוח היה מהיר מאוד, אלקיים התאימה לתנאים מבחינת המשקל ותאריך הניתוח, אך רק אחרי היא הבינה שלא הייתה מוכנה. "לא הייתה לי כל הכנה או הבנה של התהליך שאני הולכת לעבור מבחינה רגשית", היא אומרת. "הניתוח עבר בהצלחה, גם ההחלמה ממנו הייתה טובה, אך מה שהתקלקל בדרך הייתה הנפש שלי. כשאדם אכלן רגשית ואין לו יכולת לספק את הצורך שלו לאכילה, בעקבות ניתוח כזה שמצמצם את היקפי האכילה שלו, אין מענה אמיתי לצורך שלו. לא היה מי שיבדוק מה קורה עם הנפש שלי, הגעתי לרמה מאוד נמוכה מבחינה רגשית, בעצם לרמה הכי נמוכה שיש. ניסיתי להתאבד, ולמזלי זה לא הצליח לי וברגע האחרון הצילו אותי. אחרי הניסיון שכבתי שלושה שבועות כמו זומבי במיטה וכשקמתי ממנה, החלטתי להקים קבוצות משלי. החלטתי שאני אטפל בעצמי ואעזור לאחרים כמו שהייתי רוצה שיעזרו לי".
בקבוצות התמיכה של אלקיים אין סבבי שקילה, כי לדבריה, המשקל הוא תוצאה ולא סיבה. "בין אם העלייה במשקל נובעת מאכילה רגשית, הזנחה, או סתם לא טוב לאדם. חשוב שהאדם יבין למה הוא מעלה במשקל, כדי לעצור את הלופ הזה של העלייה. לאכילה רגשית אין פתרון אמיתי מלבד הפחתת הכמויות של כמות הפעמים שזה קורה, אם אדם נופל לאכילה רגשית של לפעם בשבועיים זה לא כמו אדם שעל בסיס יומיומי נופל למקומות של אכילה רגשית".

אלקיים הבינה שהאכילה הרגשית היא שהובילה אותה לעלייה במשקל והחלה לשים לב למצבים הרגשיים שגורמים לה לאכילה מרובה ובלתי נשלטת. מהמקום הזה קמו הקבוצות שלה לתזונה. "חשוב לי שהאדם שמגיע אלי לקבוצה, יבין מה הדבר שגורם לו לאכול. לרוב בהתחלה, אנשים שהולכים לקבוצות תמיכה יורדים במשקל כפי שהם רוצים, אבל אז נכנסים לשגרה והאכילה משתנה, הירידה במשקל נעצרת, נכנסים למעין לופ. אני חושבת שלא כולם יכולים להצליח בקבוצות תמיכה, רק אלה שייקחו אחריות, יצליחו לאורך זמן. אלה שיבינו שפעם אחת של מעידה לא מורידה מהמסלול של הירידה במשקל".
השיטה בה עוסקת  אלקיים בקבוצות לתזונה שלה, היא שיטה לפענוח גוף מלא. "לאחר מפגש ראשון שהוא ללא התחייבות, אני בודקת למי שזה מתאים, מסת שומן בגוף, שומן בטני ואחוזי נוזלים, שזה הדבר החשוב ביותר מבחינתי בירידה במשקל, אם אדם לא שותה ואין לו נוזלים בגוף, יהיה לו מאוד קשה לרדת במשקל. כמנחה, אני כל היום מתקשרת ושולחת הודעות למתאמנים, אני זמינה בווטאסאפ. בונה לאנשים את התפריט לפי אורח החיים שלהם, דברים שהם אוהבים לאכול, אופי שגרת היום שלהם. חשוב לי לשמור על קבוצות קטנות של כ-20 מתאמנים בקבוצה מעורבת של נשים וגברים, של אנשים מנותחים וכאלה שלא".

אלקיים עובדת גם עם בני נוער ומקרים של התמכרויות ואכילה רגשית, היא ממש נכנסה לתחום וחשוב לה שאנשים יבינו את העבודה הרגשית. "חשוב לי להיכנס לשורש העניין, אני לא פסיכולוגית אך יש עבודה רגשית משמעותית. אנשים רוצים רזון, אבל זה לא המדד לאורח חיים בריא, אנשים חושבים שאם הם לא יאכלו, או יאכלו פעם ביום הם ירדו במשקל. החוכמה היא לאכול כל כמה שעות, כל פעם משהו קטן".

כדי שאנשים יצליחו בתהליך ההרזיה, אלקיים משלבת אהבה גדולה ונוספת שלה, בישול. לפני כשמונה שנים היא למדה את המקצוע וכעת היא משלבת בין הדברים.  "אני טבחית וזו אהבה גדולה שלי. היום אני מבשלת לאנשים אוכל בריא ומשחררת אותם מההתעסקות של הכנת האוכל. כשיש פחות התעסקות, הגוף משחרר ופנוי לתהליך הירידה במשקל".