עוגה לשבת/סיגל בוגנים

נשיקות לשבת

כשהיינו קטנים ואמא שלי הייתה מכינה עוגות, נהגנו להחביא לה תמיד את החלבונים. למה? כי ברגע שהיא הייתה יוצאת מהבית, היינו מתחילים בחגיגה. בתוך קערה גדולה היינו שמים מלא סוכר ואת כל החלבונים, וכל זה מקציפים במיקסר. לא באמת עניין אותנו מה יקרה ומה יצא, זו הייתה השעה הכי טובה שלנו ביחד. כל האחים יחד, רבים מי יקציף ראשון, מי יוסיף את הסוכר, מי יזלף
נשיקות קטנות ומתוקות וכמובן, מי ילקק את הקערה ואת הלקקן, כי אם לא אוכלים מרנג חי, זה לא נחשב בכלל ליום של כיף.
קחו לכם רגע עם הילדים ותצרו ביחד זיכרונות נעימים ומוקצפים. תרשו להם להוסיף סוכר, להקציף וכמובן ללקק בסוף, כי ככה הזיכרונות נשארים מתוקים יותר.

מתכון לנשיקות:

למי שיש משקל דיגיטלי בבית, עדיף להשתמש בו כדי למדוד.
לתוך קערה מכניסים:
4 חלבונים (200 גרם).
סוכר לבן (400 גרם, שזה שתי כוסות חד פעמיות מקרטון לקפה )
מניחים את הקערה מעל סיר עם מים רותחים (בן מארי) ומערבבים עד שהסוכר נמס. אפשר להוציא קצת מהתערובת בכפית ולהרגיש אם נותרו גבישי סוכר. כשהסוכר נמס מעבירים את התערובת למיקסר ומקציפים במהירות בינונית גבוהה לעשר דקות בערך, עד שנעשה קצף לבן מבריק ויציב.
לאחר שקיבלתם מרנג ענני ומבריק, כל מה שנותר זה להכניס לשקית זילוף וליצור נשיקות לבנות כשלג.

טיפ ממני: דקה לפני שמסיימים להקציף, אני נוהגת להוסיף כפית וחצי קורנפלור מעורבב עם חצי כפית מיץ לימון סחוט. זה מייצב את הנשיקות מעניק ריח לימוני וטעם משובח.