מקומי – MEKOME חדשות חיפה והקריות
אפוטרופוס: עדיף שלא לדעת, או אולי שכן
צילום: דורון גולן
חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כחלק מהמהפכה החוקתית של 1992, השפיעה באופן ישיר על שורה של חוקים קיימים. המחוקק נאלץ לשנות חוקים, כך שיתאימו למגמה החדשה, לפיה לזכויות הפרט בישראל יש מעמד חוקתי. המטרה היא לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בזכויות של אנשים ובעצמאות שלהם.
אחד החוקים שרק לאחרונה זכה לתיקון ממשמעותי הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
בשינוי, המוכר כתיקון 18 לחוק, קובע המחוקק כי מינוי אפוטרופוס, מצב השולל לחלוטין את הזכויות והרצון של אותו אדם, תיעשה רק כמוצא אחרון, במקרים שאין דרך אחרת. תחת זאת מסדיר המחוקק דרכים חלופיות אשר מייתרים למעשה מינוי אפוטרופוס, ומאפשרים לכל אדם להיערך מבעוד מועד למצב של ירידה בכושר החלטה. איבוד כושר החלטה יכול להתרחש כתוצאה מאירוע צפוי או מפתיע.
תכנון משפטי
מונחים כמו "תכנון פנסיוני" או "תכנון כלכלי" מוכרים יותר בציבור הרחב, ולאחרונה ניתן גם לשמוע יותר ויותר את המונח "תכנון משפטי". המשמעות של המונח היא חתימה על שורה של מסמכים, שיכנסו לתוקף במצבים שאותם נגדיר מראש. אחד המסמכים החשובים, יציר התיקון החדש לחוק, הוא "ייפוי הכח המתמשך", שמאפשר לאדם להיערך מראש, ובצלילות הדעת, למצב בו הוא יאבד את כושר ההחלטה.
לצד "ייפוי הכח המתמשך" קיימים כלים נוספים כמו: "מסמך הבעת רצון", "תומך בקבלת החלטות" "ומתן הנחיות למינוי אפוטרופוס". כולם מאפשרים לאדם להביא לידי ביטוי את רצונו, ובכך מונעים שלילה מוחלטת של הזכות של אדם להחליט על גורלו.
"ייפוי כח מתמשך" הוא המסמך החשוב ביותר בחוק. חתימה על מסמך זה נעשית כאשר אדם מצוי בצלילות הדעת ומבין ביטב את המשמעות של חתימתו. במסמך, יכול כל אחד, באשר הוא, ובלבד שיהיה בוגר מעל גיל 18, להחליט ולקבוע מיהו האדם שהוא רוצה, שיקבל את ההחלטות בענייניו, אם וכאשר הוא יקלע למצב שבו לא יהיה כשיר לקבל את ההחלטות בעצמו (אי כשירות יכולה להיות תוצאה של אירוע זמני, כמו טיפול רפואי נקודתי, בין אם צפוי ובין אם לא, או איבוד כושר החלטה קבוע כתוצאה מתאונה פתאומית או מחלה מתפתחת).
ניתן למנות יותר מאדם אחד, ובמיוחד אם הממנה מעוניין לעשות אבחנה בין האדם שיטפל ויקבל החלטות בעניינים האישיים/רפואיים שלו, לבין מי שייקח את ההחלטות בעניינים הרכושיים/ כספיים. עוד יכול הממנה לקבוע באותו מסמך את אופי ההחלטות שיתקבלו, ובכך להביא לידי ביטוי את רצונו האישי, דבר שאינו מתקיים כאשר ממנים אפוטרופוס. לדוגמא: יכול הממנה לקבוע אילו טיפולים רפואיים הוא מסרב לקבל, או אילו פעולות כספיות הוא מבקש שיתבצעו בעסק שלו או בחשבון הבנק שלו, ומיופה הכח, שמונה לכך יהיה מחויב להתנהל לפי הנחיות אלו. והחשוב מכל הוא שבאותו מסמך יוכל האדם הממנה לקבוע מהם התנאים, שצריכים להתקיים, כדי שייפוי הכח יכנס לתוקף.
בדרך זו, המחוקק מבטיח כי כאשר אדם נערך באופן נכון למצב של אובדן כושר החלטה יקבל הרצון האישי שלו ביטוי בהנחיות אותן נתן בייפוי הכח. זאת, בניגוד גמור למצב שבו מונה אפוטרופוס ע"י בית המשפט. אפוטרופוס, לרוב, יקבל את ההחלטות לפי מיטב הבנתו מבלי להתחשב בשאלה מהו הרצון, או מה יכול היה להיות הרצון, של אותו אדם ביחס לשאלה זו או אחרת.
מכאן, שהיערכות למצב של איבוד כושר החלטה היא חשובה ביותר. לעיתים אנו יכולים לצפות מצבים כאלה מראש ולהיערך, למשל, כאשר אדם יודע שהוא צפוי לקבל טיפולים שפוגעים בכושר ההחלטה, או במצב של מחלה שיש בה דינמיות,. במקרים אחרים לא ניתן לצפות איבוד כושר החלטה והוא יכול ליפול עלינו כרעם ביום בהיר. על כן ההיערכות מבעוד מועד נכונה וטובה לכולם.
בארסנל שיצר החוק קיימים עוד מספר מסמכים שניגע בהם בקצרה:
"מתן הנחיות למינוי אפוטרופוס"
לא פעם אנו ניצבים בפני מקרים, שלאדם אין את מי למנות כמיופה כח, וסביר להניח שבקרות האירוע של איבוד כושר ההחלטה יהיה צורך במינוי אפוטרופוס. לשם כך יצר המחוקק את מסמך "מתן הנחיות למינוי אפוטרופוס" עליו רשאי לחתום בגיר שמלאו לו 18 שנים, ובו להנחות את בית המשפט מי הוא האיש שהוא היה מעונין שיתמנה כאפוטרופוס שלו, במידה ובית המשפט יחליט לעשות כן.
במסמך יכול אותו אדם לקבוע את שמו של היחיד או את שם התאגיד, שהוא מעוניין שישמש כאפוטרופוס שלו. עוד יכול אותו ממנה לתת הנחיות מקדימות לאפוטרופוס בדבר החלטות עתידיות שהוא עשוי לקבל בשמו ועבורו.
"מסמך הבעת רצון"
זהו מסמך שמיועד למי שכבר היום ממלאים תפקיד של אפוטרופוס על אדם בגיר אחר: ילד עם מוגבלות, בן זוג, אח או הורה. במסמך יכול אותו אדם לקבוע מי הוא מבקש שימלא את מקומו כאפוטרופוס במקרה שבו הוא יאבד את היכולת למלא את תפקידו כאפוטרופוס.
המחוקק סבור שגם אדם שמצוי במוגבלות כזו או אחרת יכול לקבל החלטות על חייו, ואין זה נכון לשלול ממנו באופן מוחלט זכות זו. על כן, ומתוך הבנה שאותו אדם עשוי להתקשות בקבלת החלטות לבד, קבע המחוקק את המושג "תומך בקבלת החלטות".
המחוקק מתווה דרך לבית המשפט, שלא ללכת לפתרונות קלים בדמות מינוי אפוטרופוס, שבפועל שולל באופן מלא את זכויותיו של האדם, ומפקיע ממנו את הזכות להחליט על חייו. תחת זאת, יכול בית המשפט למנות "תומך בקבלת החלטות" אשר תפקידו לסייע לאדם בתהליך קבלת ההחלטות שלו תוך שימת דגש על "תמיכה" ולא להחליט במקומו. במקרה זה יכול, שהתומך יבוא מקרב בני המשפחה הקרובים או בעל מקצוע, שהנתמך סומך עליו את ידיו, ויכול להיות בטוח לגבי העצות שיקבל ממנו.
מעמדו של האפוטרופוס הכללי בכל ההליכים
המחוקק קבע כי לכל המסמכים הללו יהיה פיקוח חיצוני של האפוטרופוס הכללי, והם יכנסו לתוקף רק לאחר שיופקדו אצלו ויאושרו על ידו. המחוקק גם קבע כי לא כל עורך דין יוכל לערוך ולחתום על מסמכים אלו אלא רק מי שהוסמך ע"י האפוטרופוס הכללי.
לסכום, נאמר כי המחוקק יצר מהפיכה של ממש בתחום האפוטרופסות, ונתן אפשרות להיערך מבעוד מועד למצב של ירידה בכושר החלטה. היערכות נכונה ותכנון ראוי יכולים להביא לחיסכון של זמן, כסף, ויכוחים בין בני משפחה. אולם החשוב מכל בהיערכות מוקדמת היא היכולת להביא לביטוי את רצונו של האדם בשורה ארוכה של עניינים גם לאחר שהוא איבד את כושר החלטתו.
