פרסום ראשון: האם עיריית חיפה מסתכנת בביזיון בית המשפט?

כבר בשנת 2008 הגישו החרדים עתירה שתחייב את עיריית חיפה לתת להם את הנכס ברחוב בית אלפא בקרית חיים, אבל השופט רון סוקול נתן תוקף משפטי לטענה המרכזית של העירייה וקבע, כי אין להקצות נכס שישמש כמוסד חינוך חרדי בלב שכונה בעלת ציביון חילוני בקרית חיים המערבית. כעת לא ברור איך העירייה מתכוונת להפוך את טיעוניה

בימים האחרונים העיר חיפה סוערת בעקבות העובדה שעיריית חיפה החליטה להקצות לא פחות משישה מבנים ברחבי העיר, לטובת החרדים. סערה גדולה עוד יותר פרצה בקרית חיים, לאחר שנודע כי יש בכוונת העירייה לתת את בית אלפא, בשכונה המערבית, לטובת ישיבה בה ילמדו בני נוער שלא מתגוררים בחיפה כלל.

מסתבר, שזו אינה הפעם הראשונה שרשת החינוך החרדית לוטשת עיניהם לכיוון המבנה הממוקם בלב שכונה חילונית לחלוטין. בשנת 2007 עתרו קרן נתיבות משה ועמותת בצדק נגד עיריית חיפה, כדי לחייב אותה לתת לה את מבנה בית אלפא בקרית חיים, להפעלת בית ספר חרדי במשך חמש שנים.

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה, מתוך הלכה, שאין לחלק נכסים ציבוריים או כספי תמיכה ללא קריטריונים ברורים וידועים. בפסק הדין צוין פסק דין אחר משנת 1999, בו פרסם משרד הפנים נוהל הקצאת קרקעות ומבנים וקבע כי על הרשות המקומית להקים ועדת הקצאות שתגבש קריטריונים.

היועצת המשפטית של עיריית חיפה עו"ד ימית קליין טענה בבית המשפט כי בעקבות נוהל הקצאת קרקעות ומבנים, גיבשה העירייה קריטריונים וכי העותרות אינן עומדות בהן. "ביתר פירוט נקבע, כי אין סביר להקצות נכס שישמש כמוסד חינוך חרדי בלב שכונה בעלת ציביון חילוני בקרית חיים המערבית, אשר תלמידיו יגיעו בהסעות מחוץ לשכונה", טענה קליין בבית המשפט.

בפסק הדין קבע השופט רון סוקול כי לא נפל כל פגם בקריטריונים שקבעה עיריית חיפה, כי הם ענייניים ושוויוניים ואין בהם שום סימן להפליה. השופט סוקול קיבל את הטענה כי הנכס מצוי בלב שכונה בעלת צביון חילוני. "משמעות הדבר היא כי התלמידים שיפקדו אותו, אם יוקצה לעותרת, לא יגיעו מהשכונה עצמה", אמר השופט סוקול והוסיף עוד, כי על פי נתונים של העותרות, בבית הספר שלהן לומדים מעל 200 תלמידים, רק 65 אחוזים מהם היו תושבי קרית שמואל והשאר מגיעים מיתר הישובים הסמוכים. עוד ציין השופט, כי בסמוך פועלים בתי ספר של הזרם הדתי שיכולים לקלוט תלמידים נוספים.

"בהחלטת העירייה שלא להקצות מקרקעין לפעילות העותרות אין שום פגיעה בחופש הדת, או בחופש של כל הורה לבחור כיצד יחונכו ילדיו ובאיזה מסגרת ילמדו. העירייה אינה מונעת את פעילות בית הספר של העותרות ואינה מגבילה את הרישום לבית הספר".

חברת המועצה מקרית חיים סופי נקש מסרה בתגובה: "אנשים צריכים להבין שההפגנה היא לא נגד החרדים, ההפגנה היא על הדרך והתהליך של הקצאת נכסים עירוניים שלא דרך ועדת הקצאות אלה בתהליך מהיר מול משרד הפנים שאומנם חוקי אך מסריח. נוצר מצב שלכאורה נוצרת אפליה, מדוע נותנים לזרם מסוים מהחרדים את המבנים ולא לזרם אחר? מדוע לא מקצים מבנים לערבים? לנוצרים? ובטח שלא בהליך מהיר, תוך כדי דילוג על ועדת ההקצאות. למה לבצע כזה מחטף? הרי שנת הלימודים נפתחת עוד כמה ימים, התלמידים הללו לא נולדו אתמול ולכן עולה השאלה למה לא נערכו מראש? זה אומנם כשר אבל עולה מזה ריח ביאושים. לידינו הגיע פסק דין לגבי המבנה בבית אלפא, פסק דין שלכאורה נראה שלא דנו בו בכלל לפני ששלחו מכתב למשרד הפנים בפסק הדין, בו השופט רון סוקול קבע, שלא ניתן להכניס בית ספר חרדי באמצע שכונה חילונית ו-70 אחוזים מהתלמידים צריכים להיות מאזור הרישום. אין לי בעיה אם הם היו תלמידי קרית חיים, אבל למה לשנות את צביון השכונה? למה לעשות הכל במחטפים ולא בהידברות תוך כדי שימוש במסלול הרגיל של ועדת ההקצאות שאמורה לפרסם לציבור את מיקום המבנים מראש. למה ליצור קרע בקהילה בין חילונים וחרדים, ברור שבהידברות אפשר לעשות הרבה יותר. עצם ההסתרה, הוא זה שגורם למרמור ולכעס, הצורה בה זה נעשה. היה צריך לפרסם כמו שהחוק קובע, לתת לאנשים זמן לערער. במקרה המבנה בבית אלפא הרוס לחלוטין, רק להשמישו ייקח מספר חודשים, זאת אומרת שלשנה זו הוא כבר לא ישמש כמבנה חינוכי ולכן שוב עולה השאלה, מה היה דחוף לא לפעול בנוהל הרגיל".

מעיריית חיפה לא נמסרה כל תגובה.