52 שבועות / בקי מעוז

"בבית שגרת נותר רק חלל"

יום שלישי אחר היום. שונה, זר ולא מוכר. כבר שלושה ימים שאנחנו גרים בבית חדש, בית שאין בו ולו זיכרון עובדתי אחד ממך רויצ'וק.

הבוקר קמתי עם תחושה מוזרה. בדרך כלל בימי שלישי, הייתי נכנסת לחדר שלך ויושבת שם. מדברת איתך, שואלת את עצמי מה יכולתי לעשות אחרת. ימי שלישי קשים לי וזה לא סוד, אך לבוקר הזה היה ניחוח אחר. כזה שלא מוכר ומאוד פחדתי ממנו. לבוקר הזה היה ניחוח של שקט ורוגע.

המעבר היה עצוב, רוי שלי. את החדר שלך המובילים העבירו אחרון, לאט לאט ובזהירות כל קופסה נאספה. הם ידעו מה קרה בבית, שמעו את הסיפור. כשהחל האיסוף מהחדר שלך, הם נעמדו שם והדמעות היו בעיניהם. הקפדנו ששום דבר לא יישכח. לאט ובזהירות החדר החל להתרוקן, פתאום מצאתי דברים מאחורי הארון שלא ידעתי שהיו שם. עמדתי בחדר ולא הצלחתי להתאפק. בכיתי רויצ'וק. בכיתי המון מאמי שלי.

בבית החדש החדר שלך עוד מעט יהיה מוכן, הריצוף והצבע על הקיר. מכינה עבורך את חדר חלומותיך. אני יודעת שהרבה ירימו גבה, אבל זה ממש לא מעניין אותי, חיים שלי. אתה חלק בלתי נפרד מאיתנו, תמיד היית ותמיד תהיה! אין מצב שהחדר שלך לא עובר איתי לכל מקום. כבר סידרתי את רוב הבית החדש, אבל כל הדברים שלך עומדים באמצע, כמו אנדרטה ומחכים לפירוק והרכבה.

אימוש אוהבת אותך רוי, רוי שלי. אני מתגעגעת לשם הזה. מתגעגעת לקרוא לך 'רוי, בוא לאכול'. 'בוא למקלחת'. 'בוא לחיבוק'. 'בוא לקניות'. 'בוא לנעול את הדלת'. אתה חסר לי כל כך מאמי שלי. השבת הזו הייתה ה-20 לחודש, באופן סימבולי זה היה יום מסירת המפתח. מאז מה שקרה, אתה, משום מה, יוצר פעולות ומצבים חיוביים ל-20 לחודש.

שני הדברים האחרונים שנשארו בבית, בסיום ההובלה, היו התמונה שלך והבלונים על הרצפה. החדר כולו ריק, חסר חיים. החדר הכי שמח והכי צבעוני בבית פתאום התרוקן. נעמדתי במרפסת בפעם האחרונה, נשמתי עמוק ושחררתי החוצה את כל האוויר, הכאב, הצער, הכעס, התסכול והבכי. הדמעות שירדו ללא הפסקה, סימלו בעיני את כל מה שלא בכיתי בשמונה החודשים האחרונים. החזקתי את הבלונים ביד אחת ואז לחשתי: 'רויצ'וק, בוא נעבור יחד לבית החדש', הפרחתי את הבלונים לשמיים וחייכתי.
נשמה של אמא, ילד שלי אהוב, חיים שלי. אומנם עברתי לבית חדש, שאתה לא מכיר, אך לעולם לעולם תחיה בבית הכי קרוב לי – תמיד תישאר בבית הלב שלי. מי ייתן והמעבר הזה יצור למאיצ'וק, לאלינורי ולי קצת אושר, נחת, רגעים של שמחה. עם הפנים קדימה לעתיד, ביחד עם כל הזיכרונות שלך, ילד שלי.
את החלל הזה לא ניתן יהיה למלא, אני יודעת, אך אפשר למלא דברים אחרים..
אוהבת אותך רויצ'וק, אוהבת עד עמקי נשמתי, פשוט אוהבת אותך מאוד.
#רויצוק_תמיד_איתי