52 שבועות / בקי מעוז

החיים אחרי עבור אלינור, אחותך הבכורה

שבוע 38 רויצ'וק, עוד לא התייאשתי מאמי שלי. אני סופרת כל שבוע בהתמדה. מקפידה על כל הפרטים מאמי.
השבוע חל תשעה באב. היינו אצלך בבית העלמין ביום ראשון, כולנו. מזמן לא הייתי. אלינור תמיד אומרת לי: "אמא, אם קשה לך לא חייבים". איזה בוגרת היא, אחותך הגדולה. הבכורה.

אני לא יודעת אם אתה זוכר, רוי, אני לא זוכרת בעצמי אם סיפרתי לך עליה ממש. אלינור נולדה כשהייתי בת 20. היה לי קשה להיכנס להריון, אני זוכרת שהרופא אמר לנו שהכל בסדר, רק צריך להירגע. נדמה היה שאין לי בכלל סבלנות, רציתי להיות בהריון, רציתי מאוד להיות אמא.

תמיד שאלת אותי מי זה אבא של אלינור והיה קשה לי להסביר, כי גם אבא של אלינורי נפטר. כשהיא נולדה היא הביאה איתה מלא אור. רציתי לקרוא לה יסמין והשם אלינור נבחר על ידי אבא שלה, משה. כמה מוזר שגם לאבא שלך קוראים משה. הזוי איך העולם הזה מתנהל.

גידלתי אותה בפינוקים אדירים, היו לה מלא סבתות, דודות ודודים מסביב. עד גיל שנתיים הייתי איתה בבית, לא הסכמתי לשלוח אותה לגן. אגב, גם מאיצוק הייתה איתי בבית עד גיל שנה וחצי. אמא דאגנית, ספק חרדתית, לא יודעת, פשוט רציתי להיות איתכם. גדלתי יחד עם אלינורי, התבגרתי איתה ולצידה. 11 שנים היינו רק שתינו, עד שמאיצוק הגיעה ואחר כך גם אתה.

אלינור הייתה בת 15 כשנולדת, מאמי. את כל הבדיקות עשינו יחד, כמו אחות קטנה שלי. אתה יודע, רוי, אלי גידלה אותך. ככה קראת לה, אלי. "אמא, אלי באה", "אמא, אלי בטלפון", "אמא, אפשר ללכת לאלי?". בזכות אלינור הפכת לדוד בגיל תשע, חיים שלי. זה היה מדהים לראות אותך מתלהב מאדל שלי, הנכדה הראשונה שהגיעה למשפחה. אלי הייתה אצלנו חודש וחצי ואתה היית בהיי מטורף. כל הזמן סביב התינוקת החדשה, שכל הזמן בוכה. 

רויצ'וק, לאלינור מאוד קשה, היא כבר איבדה אבא בגיל צעיר מאוד ולאבד אותך שבר אותה לגמרי. היא הייתה גאה באח הקטן שלה. היית הילד הקטן של כל החברות שלה, כולן היו סביבך כל הזמן. "האח החתיך שלי", כך הייתה קוראת לך. היא חיכתה בקוצר רוח לבר המצווה, לתיכון, לאח הקטן בצבא. קשה לה מאוד, מאמי שלי ורק השבוע, באת לה בחלום כבר שלוש פעמים.

שתדע שהיא תומכת בי המון, כל הזמן מתקשרת, מגיעה, נמצאת, שואלת ומחבקת. היא כואבת מאוד, שמחת החיים שלה נמחקה לגמרי. הרבה פעמים יצא לנו לדבר והיא משתפת אותי המון, בעיקר על תחושת החמצה איתך. כבר היית גדול, מאמי שלי, כבר התחלנו לקטוף את הפירות של השנים המאתגרות איתך. אי אפשר שלא לחשוב על איך התפרקנו, רויצ'וק, כי בלעדייך, זה לא שלם.

אלינור מנסה לחבר את כל הסדקים אך היא שבורה. ההתמודדות שלה שונה משל מאיצוק, היא אמא לשתי בנות, האחייניות שלך אדל ונויה. את שתיהן הספקת להכיר, את אדל גידלת איתי, כל הקיץ שעבר היינו יחד איתה. את נויה, שהייתה רק בת שלושה חודשים, הספקת לחגוג את הבריתה ושבועיים אחר כך נעלמת לנו. אלי האמא, מזדהה איתי, כאמא. היא מתגעגעת אלייך, בוכה המון ולצד, זה אני לא מוותרת לה. היא התחילה עבודה חדשה, מגדלת את הבנות בצורה מדהימה. רויצ'וק אתה דוד גאה, כפרה עלייך אימוש, אדל כל הזמן מדברת עלייך, מזכירה אותך. אני דואגת להראות לה כל יום תמונה כדי שלא תישכח. 
בסיפור הזה יש הורים, אחים, סבים וסבתות, דודים ודודות, יש משפחה שלמה שנהרסה והתפרקה. בסיפור שלנו יש שתי אחיות שלומדות לחיות עם חור ענקי ומסתכלות עלי, האמא הלביאה, זו שמחבקת אותן ומחזיקה הכל בשיניים. בסיפור שלנו, רויצ'וק, יש אותך, ילד שלי, הילד שהלך לי לבלי שוב. הייתכן? אתה באמת לא תחזור יותר? אני מוכנה לחכות, לחיות רק לרגע שתחזור מאמי. אנחנו עוברים גיהנום, לצדו, אני לומדת לפסוע בשבילי החיים האלו, שיש בהם מהמורות, שרק הבורא יודע למה שם אותם בדרכי.

השארת אחריך משפחה ענקית שמטורפת מאהבה, שמתגעגעת אלייך עד כלות, שלא מצליחה לעכל שאתה איננו. משפחה שלמה שכואבת ומתייסרת ועדיין מוצאת את הכוח לחיות ולהמשיך קדימה ולא לשכוח אותך! להנציח אותך בכל דרך אפשרית, כי אתה, רוי שלי, אתה בתוכנו, בכולנו, בפיסות אור קטנות בכל אחד ואחת מאיתנו.
38 שבועות הזויים, שרק אני יכולה להגיד מה זה אומר. יש לך אחות גדולה, בכורה, קוראים לה אלינור והיא בת 27. היא לא חשבה שזו תהיה המציאות שלה וזה יהיה כל עולמה. תשמור עליה, רויצ'וק, כי היא כמו אמא קטנה שלך.
ומכם קוראים יקרים שלי, אני יכולה לבקש דבר אחד, תחברו בבקשה בין האחים ותלמדו אותם מהי אהבת אחים וכמה חשוב קשר דם, כמה חשוב לחזק את הקשר ביניהם, כי כשאתם, ההורים, כבר לא תהיו כאן – מה שיישאר להם זה אחד את השני.
#רויצוק_תמיד_איתי