אחרי הכל את שיר

הקול המלאכי של הזמרת מאי ספדיה מחיפה הביא אותה לגבהים מוזיקליים שונים, אפילו להתייחסות של סולן מטאליקה, אבל רק לאחרונה, היא הסתגרה בתוך עצמה כדי למצוא את הקול המוזיקלי הייחודי שלה. זה נגמר באלבום שהסינגל הראשון מתוכו יצא בעוד כמה שבועות

בעוד כחודש יצא לאוויר העולם הסינגל הראשון מתוך האלבום הראשון של הזמרת מאי ספדיה מחיפה ואין נרגשת ממנה. לאו דווקא מהוצאת האלבום, אלא יותר כי הצליחה למצוא את עצמה ולהביא לידי ביטוי את המוזיקה המנגנת בה, כמעט מאז נולדה.

כבר בגיל 6, כשעלתה על בימת תחרות כישרונות צעירים במהלך חופשה משפחתית באילת, היא הרגישה שהיא במקום הטבעי שלה. היום, למרות שהיא רק בת 23, יש מאחוריה רקורד מרשים של עשייה. היא כיהנה מספר שנים כסולנית של תשמורת הביג בנד והיא מעורבת באינספור פרויקטים, היא מורה לפיתוח קול ובעיקר, זמרת.

"ידעתי מגיל צעיר שאני הולכת להתעסק במוזיקה", היא אומרת. "כשהייתי בכיתה א' והיינו באילת בטיול משפחתי, הייתה תחרות כישרונות צעירים במלון ולא רציתי לעלות כי התביישתי, אבל אמא שלי דחפה אותי לעלות על הבמה. איך שנפתחו האורות על הבמה, עבר בי גל של כיף ואמרתי לעצמי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. גם זכיתי בתחרות, אבל הייתי ילדה וזו הייתה תחרות של ילדים".

לאחר שקיבלה את ההחלטה הגורלית על חייה, התחילה ספדיה להשקיע במוזיקה, למדה פיתוח קול והחלה להופיע בטקסים בבית הספר ובימי זיכרון. ההשקעה הזו הביאה לה את התפקיד הראשון כזמרת ג'אז בהרכב צעירים במרכז יובל בחיפה, משם הגיעה לביג בנד והפכה לסולנית.

קצת לפני הגיוס, היא החליטה לגשת לאודישנים של תוכנית הטלוויזיה אקס פקטור. "התוכנית נראתה לי כסוג של מקפצה וזה משהו שתמיד רציתי לעשות, הרי זו דרך מהירה להגיע לטלוויזיה ולתודעה. כל הזמן הייתי רואה את התוכניות האלה ואומרת לעצמי: 'למה שלא תלכי'". אז היא עברה את האודישן הראשון ובשלב מחנה האימונים היא נשרה, אבל צברה חוויה לימודים גדולה.

אולי זו הבגרות המוזיקלית, אבל בחודשים האחרונים חוותה ספדיה מעין התכנסות לתוך עצמה. היא חיפשה את הכיוון שלה בשלל הכיוונים המוזיקליים בהם התנסתה. "החלטתי לפתוח את עצמי יותר, קניתי את כל הציוד לאולפן והחלטתי להתחיל ללמוד להפיק ולראות איך למצוא את הכיוון שלי. עברתי הרבה דברים טובים, זו הייתה תקופה שהייתי צריכה כדי להגיע לשלמות שלי עם המוזיקה. היו לי כמה שבועות שעבדתי כל הזמן והופעתי, ולימדתי פיתוח קול אבל הרגשתי שאני לא ממצה את התשוקה שלי למוזיקה, עם המוזיקה שלי. אהבתי את המוזיקה שעשיתי, אבל לא היה בו את הסיפוק האמיתי והתשוקה שאני אמורה לחוות, וזה מה שהביא אותי לנקודה בה אני נמצאת היום".

אחרי שהקימה אולפן לעצמה הציבה לה יעד, שממנו בסופו של דבר צמח האלבום שבדרך. "סיימתי לאחרונה לעשות אלבום משלי, בסגנון לגמרי חדש ממה שעשיתי עד היום ואני מחכה להוציא אותו. הבעיה אצלי היא, שאני אוהבת הכל, גם קלאסי גם ג'אז, פופ, ערבית, את כל סוגי המוזיקה. ישבתי עם עצמי והצבתי לעצמי יעד מצחיק, לעשות כל יום שיר שיש בו גם מילים, גם לחן וגם הפקה. אחרי איזה 30 שירים, הגיע שיר שהצליח לגרות אותי יותר, ומשם צמח הסגנון שלי, שמשלב המון דברים. המוזיקה שלי היא בעיקר שחורה – ערבית עם נגיעות של קלאסי ופופ. זו הייתה אחת המטרות להמציא את הסגנון שלי, לעשות מה שאני אוהבת ולא להתחשב באף אחד. לא יצאתי מהבית, כל היום הייתי על זה".

לדבריה הדעות חלוקות לגבי המוזיקה שלה באלבום, אבל היא, שלמה איתו לחלוטין. "האלבום הזה הוא לגמרי אני, מקצין את כל התכונות שיש בי. הוא מאוד שונה ואני לא יודעת איך אנשים יקבלו אותו. השמעתי אותו לכמה אנשים והתגובה הייתה קיצונית לכאן או לכאן, היו אלה שאהבו ממש וכאלה שלא ידעו איך להתייחס לזה. אני אוהבת את השירים האלה כמו שמעולם לא אהבתי".

ספדיה התפרסמה מאוד בזכות קאברים שהיא העלתה לרשת, חלקם זכה לאינספור צפיות. המפורסם שבהם הוא הקאבר שעשתה עם כפיר אוחיון לשיר של מטאליקה. אחת התגובות הראשונות היו של סולן מטאליקה ג'יימס הטפילד, ששיתף את הביצוע בעמוד שלו. "היום הקאבר הזה עומד על שני מיליון צפיות ועד היום אני מקבלת עליו תגובות. הקאבר נולד כשכפיר פרסם שהוא מחפש זמרת עם קול מלאכי. לא ראיתי את הפרסום אבל הוא ראה שיר שהעליתי עם גיטריסט לפייסבוק ושלח לי הודעה. לא ממש הכרתי אותו, אבל הוא ניגן ממש טוב, נפגשנו, צילמנו והעלינו ולא ציפינו לתגובות בסדר גודל הזה".

בן לבין הצליחה גם לשיר את התקווה באירועי בלאטור אגרוף, שמתקיימים בהיכל מנורה, מדי שנה, על ידי מפיקים מארה"ב. "אני אוהבת אגרוף, הייתי הולכת מדי שנה עם חברים ובשנה הראשונה שהלכתי, ראיתי שהם משמיעים פלייבק של התקווה, בלי זמר, אמרתי לחבר שלי ששנה הבאה אופיע שם. באמת ניסיתי לברר איפה המפיק ולא הצלחתי, אז פניתי לאחד המתאגרפים המפורסמים חיים גוזלי. שלחתי לו הודעה, אמרתי שאני יכולה לשדרג להם את האירוע, הוא זרם איתי יצא גבר והופעתי, גם השנה אופיע, זה מרגש. בחיים לא שמעתי כאלה מחיאות כפיים, צמרמורת בכל הגוף. עמדתי באמצע הזירה, צעקות מטורפות וכולם שרים איתי את התקווה זה כל כך מרגש".