מקומי – MEKOME חדשות חיפה והקריות
שני עשורים עברו מאז נהרג אלעד אילני מקרית ביאליק בעת שירותו הצבאי. אמו ברוריה, ד"ר לפילוסופיה בשבילכם, לא הפסיקה להנציח את בנה בדרכים שונות, עד שהחלה לכתוב ספרי ילדים. בתוך הכתיבה גילתה מרפא ופיתחה שיטה לעזרה וייעוץ
לפני 20 שנים נהרג בנה של ברוריה אילני מקרית ביאליק, בתאונה בזמן שירותו הצבאי בתאונה. אלעד היה בן 20 במותו, שירת כקצין בחיל הקשר והתקשוב. לאחרונה הוציאה אילני ספר ילדים ובאמצעותו להנציח את זכרו של בנה. "היהלום השמח", היא קראה לספר שכתבה. "היה לי חשוב שההנצחה תהיה ממקום שמח, ולא מהמקום של ההורה השכול והעצוב, אני יודעת שזה מה שאלעד היה רוצה, הוא בוחר ורוצה דברים דרכי", היא אומרת השבוע.
צילום: בת אל הרמן
אילני היא ד"ר לפילוסופיה, שעד לפני כעשור הייתה מורה לחשבונאות וכלכלה באורט מוצקין ואורט ביאליק. "כבר שנים שאני עוסקת בדברים שעושים אותי שמחה ומאושרת ומסייעים לי להתחבר ליותר", היא אומרת ומסבירה שבמילה "יותר" היא מתכוונת במהות שלשמה האדם נוצר.
"אני מובילה ליותר, רק מי שבוחר יותר בא אלי לטיפול. אני מובילה ליותר שמחה, קלילות, שגשוג, הרמוניה, בריאות ואיזון, דרך הכלים שלי אני מזכירה לאדם את היכולת שלו להיות המרפא של עצמו מזכירה לו שבתוך תוכו הוא יודע. כשהוא מתחבר ליהלום המתרחב הוא יודע להיות בזוגיות, בשגשוג ובשפע, באנו לעולם הזה כדי להתענג, בורא עולם יצר יצירת מופת, אם רק נסכים לקבל את המהות שלנו, להתחבר ליכולות שהבורא העניק לנו שהן כמו שלו, וכשאנו מתחברים אליהן אנחנו הופכים לקוסמים כמוהו". לדבריה, ביום ההולדת האחרון שלה, לפני שאלעד נהרג, הוא קנה לה את הספר "לחיות מתוך שמחה". במשך שנים שכחה מהספר והייתה מנציחה את בנה בדרכים שונות. "כמה שנים אחרי שאלעד נפטר עשיתי תהליך של עיבוד האובדן, מעולם לא כתבתי לפני ואז התחלתי לכתוב שיר ועוד שיר. שמונה שנים אחרי שהוא נפטר כתבתי את הספר הראשון להנצחה שלו 'מהשכול אל האור דרך המלך שלי', מהשכול הגעתי לאור, כל פעם אני בוחרת להנציח בדרך אחרת אני מתחברת לאלעד ולמסר שהוא שולח לי. שנה אחת הנצחנו את זכרו בבית החייל בחיפה, בעלי יחד עם חברים שלו הכינו חדר שנקרא 'חדר אלעד' שנועד למקום של כיף עבור חיילים. בשנה אחרת עשינו ספר תורה ופרוכת בבית נכנסת ברחוב הנרייטה סאלד בקרית ביאליק, לזכרו".
בשנה שעברה לקראת יום האזכרה העשרים של אלעד, חשבה אילני איך תוכל להנציח את בנה באופן שיגיע להרבה אנשים. היא יצרה קשר עם ראש עיריית קרית ביאליק אלי דוקורסקי, אך הפגישה בוטלה בגלל אילוצים שונים, לכן פנתה למנהלת בית הספר אורט קרית ביאליק, אך גם שם לא הצליחה למצוא דרך להנצחתן של בנה. "במשך שנה הלכתי עם שאלה איך להנציח את אלעד לקראת שנת העשרים, ידעתי שתהיה הנצחה בשמחה, ואז כשהייתי בחופשה חלמתי שיש לי ספר ילדים. חשבתי לעצמי על מה אכתוב, מה לי ולילדים. התחלתי לשאול שאלות וכל פעם כתבתי פרק ועוד אחד. הספר מלווה בשאלות 'מה אתה יודע אילו אפשריות יכולות להיות? מה אתה יודע? מה לעשות?', ככה נולד הספר".
דרך הספר מעבירה אילני מסרים שהיו חשובים לאלעד כילד וגם בבגרותו, כמו אכפתיות, התחשבות באחר. "הסיפור עלה לי דרך מחשבה על אלעד, שרצה להיות קוסם וסופרמן כשהיה ילד ובחר ללכת עם נעליים של סופרמן לגן. בספר מתוארות סיטואציות של ילד המתמודד עם מצבים רגשיים וחברתיים מול חבריו ובני המשפחה וכיצד הוא מתמודד בעזרת שאלת שאלות והכרת הטוב והוקרת תודה".
אחרי שני עשורים של הנצחה מסוגים שונים, הצליחה אילני להתמקד בילדות של אלעד ולא רק מי שהיה בבגרותו, החייל שנהרג. בלי שתכננה, הפך הספר שכתבה לכלי טיפולי בקליניקה שלה, יחד עם כלים רבים ונוספים שיש לה. "אני מנקה את היהלום של כל אחד בעזרת אימון אישי, ייעוץ ביוגרפי, סדנאות צחוק, אבחון וריפוי גוף נפש ורוח לכל בני המשפחה", היא מסבירה ומספרת שהיא משתמשת בשיטות שונות כמו אייפק, פרחי באך, שמנים, רייקי, אקסס בארס, טכניקות איזון ותמציות קריסטלים.
לדבריה, היא מאמינה במילים ובכך שבדיבור האדם בורא את המציאות שלו. "כשאדם באמת מוקיר תודה לכל מה שיש, זה מאפשר ליהלום שבו להתרחב, ומאפשר את הפאזל הייחודי שיש לכל אחד. היכולות האישיות שהאדם הגיע איתן, כשהן מגיעות לידי מימוש, מאפשרות ל'יהלום' האישי להתרחב וכשהוא מתרחב, זה מאפשר ליהלומים של כולנו להתרחב ולחוות את האחדות והמהות של מי שאנחנו באמת מתחת לכל החסמים וההתנגדויות שבנינו במהלך השנים".
אילני מאמינה שיש כוח עליון שיצר אותנו כדי להתענג בעולם, "כדאי שנמצא את הדרך ללא רגשי אשמה וכעס, וקורבנות, למצוא את היהלום האישי מתחת לכל המעטפות שיש בחיים שלנו, בכל אחד נמצא יהלום, שכשנלטש אותו נוכל להתחבר ליותר שלנו".
