אם החיים היו סרט / שירלי לאור

השביס והנשר

אם החיים היו סרט, בוודאי אז הבמאי היה מושיב אותך לקרוא את התגובות האינסופיות ברשת, סביב המראה המדהים שלך בטקס הדלקת המשואות. הוא היה מריץ על המסוף את הכיתוב של השופט בדימוס כהודעת וואטסאפ, ומנגד את, היפה והענוגה, נמצאת בביתך, לובשת שמלה צנועה עם שביס פחות מפואר העוטף את ראשך, עונה לו את דעתך.

ואז, היית נכנסת לחדרך, מורידה את השביס, מסירה את האיפור ובאופן מצולם המרמז בלבד, נכנסת למקום שאת נכנסת אליו לבדך בלבד, לשטוף את הרפש שדבר בך מרוב המילים המבזות שדנו בך ובגופך ברשת.

כשהיית יוצאת טהורה וצחורה, היו מחכות לך כל החברות התומכות בך, עם שביס העוטף את שערות ראשן בצורות שונות, כל אחת עם אהבתה לצורת כריכת השביס הנוחה לה, והייתן שותות כוסית לחיים. לחיי חופש הדעה וחופש הביטוי, שבעיקר פגע בך הפעם.

ואני שואלת, האם מוצדק הדיון החסר פרופורציה הזה שהופץ ברשת כמו אש בשדה קוצים? ברור שהגפרור המצית היו דבריו של השופט בדימוס, אך מיד הצטרפו אליו בעלי דעות נוספים ונוספות, ומבלי משים, באופן מידי הוצת קמפיין תמיכה המציג נשים, דתיות וחילוניות המעטרות את ראשן בשביס צבעוני לאות הזדהות איתך, וכבר דנו בסיפורך האישי שרובנו שמענו עליו וההקשרים לא בוששו מלהגיע.

חייבת לציין, כי הדיון ברשת היה מוגזם וקיצוני והוצא בהחלט מהקשרו, וכל אדם שהרגיש חופשי להביע את דעתו, בעצם העלה אותך על המוקד בלא סיבה. האם כתוב ומוחלט במקום מסוים שרק אישה חילונית ללא כיסוי ראש יכולה להנחות את הטקס הזה או כל טקס אחר במדינה? האם כתוב במקום כלשהו שאישה עם כיסוי ראש מכובד כשלך, לא יכולה לעמוד מול מדינה שלמה ולהקריא טקסטים הקשורים בתפארת הציונות ומתוך כך להציג אנשים מדהימים שעלו ובאו להדליק משואות לתפארת מדינת ישראל? איך אישה יפיפייה עם שביס תופסת את תשומת הלב בטקס בו היא באה לשרת את אזרחי המדינה ולהציג בפניהם דווקא אנשים עם מורשת מפוארת משל עצמם, זאת לצד מורשת מדהימה שאינה מביישת את המדינה, משל עצמה?

תוך כדי פרשת השביס הציוני, חדי העין הבחינו בדיווחים פורצים על נשרים ברמת הגולן שהורעלו. חצי מאוכלוסיית הנשרים במדינת ישראל נמחקו במחי יד. אוכלוסייה של ציפור מפוארת שנאבקו במשך שנים לשמר את מורשתה ואת המשכיותה ברמת הגולן, תוך הבאת נשרים ממדינות אחרות לטובת התרבות הנשרים בגולן לצד המחקר והמורשת של אותם הנשרים. אותם אנשים שעסקו בנושא לכאורה המאפיל על הציונות הישראלית, פספסו פגיעה כואבת וחדה החשובה, בעיני, לא פחות, לשימור המדינה והקשור בה, בטבע הארצישראלי. חצי מאוכלוסיית הנשרים בגולן הורעלו. נקבות וגם זכרים. נשרים שכבר לא יורעלו וכבר לא ילמדו אותנו על עולמם.

יום עצמאות זה אופיין בעיני במילה אחת: הרס. או אולי חורבן. פרטיות האנשים המופיעים בציבור והזכות לבחירה אישית, מול הרס הטבע החי בגולן.

בתקווה לחופש דעה מפרגן וחומל, ולהתחדשות והתרבות וכן שימור הנשרים בגולן.

שבוע טוב.