אמיתי מהחיים / הדס לוי

בין חלומות למטרות לשאיפות מדומות, בין הרצון להיות מישהו בעולם נולד בי הצורך דווקא אחרת. אני מסתכלת על ילדי ושואלת האם הכל צריך לבלוט, לנצוץ, לגעוש ולצעוק. האם חייב להיות מישהו או מישהי בעולם, ומה זה בכלל להיות מישהו או מישהי בעולם.

פטפוטי הסרק מסביבי הביאו אותי להקטין מעט לרגע כמה דברים, ומכאן מתוך תוכי, אני מבקשת להציע לכם להקטין.
תקטינו.

תקטינו את הצרות שלכם, הן לא צרות צרורות, הן רק תקופה. תקטינו את הפרא שבדמיונכם, פשוט תבינו שהוא לא תמיד אמיתי. תקטינו את הרע, כי כבר שכחתם שיש לו צד שני טוב לו. תקטינו את הרצונות שלכם, לא תמיד זה באמת הרצונות שלכם. תקטינו את הצורך להיות גדולים יותר, חזקים יותר, שווים יותר. אתם גם ככה כאלה.
תקטינו את הציפיות, את מה שחשבתם שיקרה. תקטינו את מה שאתם חשבתם או חושבים שיגידו. תקטינו את העבר, תקטינו את כל מה שהיה וכבר לא משרת אתכם.
תקטינו את האגו, תקטינו את מה שאחרים רוצים שתהיו.
תקטינו את השפיטה העצמית שלכם. תקטינו את ההגזמות ותחזרו לפשטות. תקטינו את מה שאתם חושבים שאתם צריכים להספיק או לספק, תקטינו את הצורך בהשוואות או החלטות סופיות, לא הכל שחור או לבן טוב או רע.
תקטינו את בזבוז האנרגיה שלכם במה שלא מחזיר לכם אנרגיה, תקטינו את הכעס על עוצמות הכאב, הוא בא לפתח אתכם.
תקטינו את הרעשים מסביב, שימו על MUTE, תקטינו את המחשבות שחוזרות על עצמן ולא משרתות אתכם. תקטינו את הפחדים, רובם הם פרי דמיונכם ולא קרו או יקרו מעולם.
תקטינו את עצמיכם, תחזרו רגע לילדות שלכם, תקטינו את עצמיכם ותחזרו לראות פשוט, בדיוק כמו שהייתם ילדים. תקטינו את הזמן, צמצמו אותו לעכשיו לרגע הזה. בדיוק כך.