"אל תאמרו: 'לי זה לא יקרה'"

החופש הגדול הוא תקופה בה בני הנוער פורקים כל עול. מומחית הכללית ברפואת מתבגרים ד"ר רינה פרידמן מעניקה עצות שיעזרו לכם לעבור את החופש הגדול בשלום

"חופשת הקיץ מהווה סכנה לבני הנוער שנוטים להתנהגות סיכונית ומאתגרת את הוריהם", כך מתריעה ד"ר רינה פרידמן, מומחית הכללית ברפואת מתבגרים ומנהלת שיר"ן – שירות הייעוץ למתבגרים של שירותי בריאות כללית בחיפה וקוראת להורים להיות ערניים בפני סכנות הקיימות בחופשת הקיץ לבני הנוער.

תקופת ההתבגרות מציבה אתגר הורי לא פשוט ובתקופות של היעדר מסגרת, כמו חופשת הקיץ, אז המתבגרים נוטים עוד יותר להתנהגות סיכונית. לכך מצטרפות בשנים האחרונות סכנות שלא הכרנו בעבר, אם בעבר התקשינו כהורים לשלוט ולפקח על המתבגרים שלנו, היום נפרצו כמעט כל הגבולות וקיים קושי אמתי בשליטה על התכנים אליהם הם חשופים. בעבר, כל עוד הנער או הנערה נשארו בבית, ההורה היה רגוע יחסית כיום המציאות השתנתה וגם כשהם יושבים לידינו בסלון, הם משוטטים בין תכנים ורשתות חברתיות בטלפון החכם שלהם, אין לנו כל מושג לאלו תכנים ומסרים הם נחשפים. לעתים הם מסכנים עצמם בחשיפה שלהם עצמם ובקשרים שהם יוצרים וגם זה לא ידוע להורים. אכן, מתבגרי המאה ה-21 שלנו מוגנים לכאורה בתנאים נוחים ושפע דאגה של המבוגרים, אך למעשה הם חשופים יותר מאי פעם לסכנות.   

הבילוי הממושך מול מסכים, ללא מפגש פיזי עם חברים אמיתיים עלולה לגרום להסתגרות ולהתבודדות, במיוחד אצל מתבגרים להם יש כבר נטייה כזו מהעבר. זו, עלולה להשליך על התנהגות אנטי חברתית בעתיד, דיכאון  והשלכותיו עד כדי אובדן.
יש לזכור, שגם שרשתות חברתיות השונות עלולים להיות מלכודת, כשהנער או הנערה מתקשרים און ליין עם גורם לא מוכר ובמקרים מסוימים עשויים להתפתות להיפגש עם מי שהם מתכתבים אתו ואינם יודעים שמאחורי תמונת הבחור החמוד עומד מבוגר שמבקש ליצור קשר אסור עם קטינים. 

ההרגשה של בני הנוער ש"לי זה לא יקרה" וכי מדובר באמת בתחילתו של רומן מופלא, עלול להביאם למצבים מסוכנים באמת. חשוב להסביר להם מה הסכנות וכן, אפילו לפגוע בפרטיותם ולהציץ מעת לעת למחשב שלהם.

מסתגרים ומשמינים בהתאם

הבריאות הגופנית עלולה גם היא להיפגע מהישיבה הממושכת, במיוחד כשנלווים אליה אכילה לא מבוקרת וללא פעילות גופנית כמעט: עליה משמעותית במשקל אינה ממצא נדיר בזמן החופש הגדול. "במרפאות שיר"ן למתבגרים של כללית בחיפה אנו פוגשים בבני נוער שנלחמים לאורך השנה בעודף משקל, מנסים לאמץ לעצמם דפוסי אכילה בריאים וגם מרזים, אך במשך חודשי הקיץ יוצאים מהמסגרת וכל הישגיהם יורדים לטמיון", אומרת ד"ר פרידמן.

"נוצר מעגל סגור, כי השמנתם פוגעת בדימוי העצמי שלהם ובמקובלות החברתית ואז הם מסתגרים עוד יותר ומשמינים בהתאם. כמובן, שלעליה במשקל יש גם השלכות גופניות: מחלות שקשורות לעודף משקל, דיאטות לא בריאות והפרעות אכילה, כמו אנורקסיה ובולימיה. מאידך, יש בני נוער ובעיקר בנות נוער, שהרצון להראות היטב בביקיני ובבגדי הקיץ גורר אותן לדיאטות ולעיסוק בלתי נשלט בספורט, מתוך רצון לרזות ומהר. מכאן הדרך לאנורקסיה קצרה וחשוב שההורים ישימו לב למצב בו הילדה או הילד שלהם רזו באופן קיצוני, אינם אוכלים או ממהרים לשירותים כדי להקיא". 

לדברי ד"ר פרידמן, בקיץ נוטים בני הנוער לנסות דברים שלא ניסו קודם לכן. "סכנה נוספת עישון חומרים למיניהם, מי שלא ניסה קודם, ירצה להתנסות, בעיקר אם יש לו חברים שמשפיעים עליו. מי שעישן קודם, עלול לרצות לשדרג את חומרי העישון שלו, מסיגריות בודדות לעישון כבד, מנרגילה מדי פעם לעישון נרגילה תכוף, מסיגריות ונרגילה בלבד, הם ירצו לעבור להסנפה של חומרים ממכרים ומסוכנים, החל מדבק מגע גז מזגנים ועד לחשיש וחומרים נדיפים נוספים", היא אומרת.

מבחינה סטטיסטית ידוע שכאשר מתבגר מעורב בפעילות סיכונית אחת, יש סבירות רבה שיוסיף לעצמו או ייגרר לפעילויות סיכוניות נוספות: שתית אלכוהול, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה ללא רישיון, יחסי מין לא מוגנים ועוד. 

תהיו מעורבים

התנהגות שהפכה לנורמה ומדד למקובלות חברתית היא שתיית האלכוהול כבר אצל בני נוער צעירים, כאשר בגיל זה, די בשתיית אלכוהול בכמות לא מאוד גדולה, כדי שהנער או הנערה ששתו יאבדו שליטה. "אלכוהול ידוע כחומר שמוריד בקלות רבה מחסומים התנהגותיים והתוצאה עלולה  להיות  התנהגות אלימה, אונס במקרה של נער ואי התנגדות ליחסי מין אצל נערה, תאונות דרכים ושימוש בסמים. ההורים יכולים וצריכים לפעול, להיות שם בשביל המתבגר או המתבגרת שלכם. ומה זה אומר? שאתם צריכים להיות יותר מעורבים במה שקורה  להם ביומיום, להתעניין, להציע תוכניות משותפות לקיץ, לפתח תחביב משותף עם הבן או הבת. רצוי לעודד הצטרפות לתנועת נוער שהיא מסגרת שמספקת את הצורך של המתבגר בקבוצת השווים שלו, אך בהקשר חיובי. הכוונה אינה "לחפור" או "להיכנס להם לווריד", כלשונם, כי אז הם יסובבו לכם את הגב ויטרקו את הדלת, אבל בהדרגה לנסות להיות יותר מעורב בחייהם". 

התחלה טובה יכולה להיות, למשל, לערב אותם יותר במה שקורה בחיים שלכם ואז עשויה לבוא גם יותר פתיחות מצידם. "הראו להם אכפתיות אמיתית, יחד עם הצבת גבולות בהתאם לגילם. בהצבת גבולות אין הכוונה להראות להם מי הבוס בבית, אלא להציב גבולות עם הסבר הגיוני שיאפשר להם להבין שהכוונה היא להגן עליהם. למשל, להתעקש על כך שהמתבגר שלכם יקבל את המכונית המשפחתית ליציאה לבילוי רק אחרי שינה, יש כמובן, לתת הסבר להתעקשות זו. שוחחו איתם על הסיכונים שביחסי מין לא מוגנים, או הציעו להם יעוץ אצל גורם מקצועי. אם תצליחו לקרב אותם מעט, או יותר נכון, להתקרב אליהם, יש סיכוי שהם יבחרו לא להשתתף באותן פעילויות סיכוניות שהחברים מפתים אותם להשתתף בהן. אם יהיה להם עם מי לדבר בבית, אוזן קשבת ולא רק סנקציות ואיומים, הם יבחרו לא לברוח לפעילויות אלה". 

יחד עם זאת, יתכן ויש צורך גם בפעילות בילוש קלה מצדכם, ההורים. זה נכון שפרטיות הילד היא ערך כמעט מקודש בימינו, החדר נעול, אסור לסדר את החדר וכו'. "אז נכון שנאלץ לעתים לפגוע קצת בפרטיות ואולי גם לספוג כעסים של המתבגר, אך נזכה לשמור על שלמותו הנפשית והגופנית של הילד. לכן, חשוב כן להיכנס לחדר, לבדוק אם אין בקבוקי אלכוהול, שקיות סמים או נרגילה מוסתרים. חשוב גם לבדוק מדי פעם במה הם צופים ועם מי מתכתבים. שימו לב לשינויים אם יש שינוי קיצוני בהתנהגות שלהם, בתיאבון שלהם, בערנות שלהם, בלבוש, במבט בעיניים. שינויים בתחומים אלה עלולים להחשיד על שימוש בחומרים ממכרים. אל תאמרו "אצלי זה לא יקרה",  אך גם לא "אבוד, מאוחר מדי". אף פעם לא מאוחר מדי להתקרב למתבגר שלך, גם אם הוא כבר בן 17-18 או יותר. על ידי התקרבות זו יש סיכוי למנוע חלק מהסכנות  הנ"ל שאורבות להם. חיזרו ואמרו להם שאכפת לכם, שאתם גאים בהם, שאתם אוהבים אותם. אמרו להם שתמיד, אבל תמיד תהיו שם בשבילם ותנסו לעזור להם אם יבקשו או יסתבכו בצרה".