האב נישל את ילדיו מהצוואה בהשפעת בת זוגו

בית משפט לעינייני משפחה בחיפה ביטל את צוואתו האחרונה של גבר שהוריש את כל עזבונו לבת זוגו. בית המשפט מצא כי היא השפיעה עליו בצורה בלתי הוגנת

המנוח תושב הצפון ערך בחייו מספר צוואות, שתיים מהן בהפרש של מספר חודשים זו מזו. באחת, ציווה המנוח את כל עזבונו לשני ילדיו ואלו בצוואתו האחרונה טרם פטירתו, ציווה את עזבונו לבת זוגו, שאינה אם ילדיו, ולכל אחד משני ילדיו, ציווה סכום של אלף שקלים בלבד.

בת הזוג הגישה לרשם לענייני ירושה בקשה לקיים את צוואתו האחרונה של המנוח. מנגד, ילדיו של המנוח באמצעות עו"ד גיא אופיר, מומחה לדיני משפחה וירושה התנגדו לבקשה ועתרו לקיום צוואתו הקודמת.

בהתנגדותם טענו הילדים באמצעות עו"ד אופיר, כי בת הזוג השפיעה על אביהם השפעה בלתי הוגנת, השתלטה עליו ועל רכושו וגרמה לו לשנות את צוואתו מתוך אונס וכפייה. על כן, לטענתם, צוואתו האחרונה אינה מבטאת את רצונו החופשי, ויש לבטלה ולקיים את צוואתו הקודמת. מנגד, טענה הידועה בציבור כי הינה בת זוגו של המנוח מזה שנים רבות, השניים ניהלו קשר זוגי אוהב וקרוב וכי טיפלה בו במסירות בשנות חייו האחרונות.

לאור טענות הצדדים, בית המשפט העמיד לבחינה את השאלה האם הצוואה המאוחרת שערך המנוח הינה תולדה של השפעה בלתי הוגנת שהפעילה בת הזוג על המנוח, או שמא מדובר בהכרת תודה לאור מערכת היחסים הטובה אשר שררה ביניהם וטיפולה המסור של בת הזוג במנוח.

במסגרת ההליך, טענו ילדיו של המנוח באמצעות עו"ד אופיר בפני בית המשפט, כי ניתן להסיק מההליכים הקודמים שניהל המנוח בעודו בחיים כנגד בת הזוג כי הייתה לה השפעה בלתי לגיטימית עליו. ביניהם, התברר למשל כי בעבר הגיש המנוח תביעה לפנות את בת הזוג מביתו, במסגרתה טען כי בת הזוג מנסה להשתלט על רכושו ועל ביתו וכן איימה על חייו. בת הזוג טענה מנגד, כי ההליכים האמורים הינם "מריבה שטותית" של בני זוג, אבל ככלל הצדדים חיו באהבה ורעות.

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פסק כי צוואתו האחרונה של המנוח בטלה, ואלו צוואתו הקודמת תקויים. בית משפט קבע כי הנסיבות אשר אפפו את החתימה על הצוואה האחרונה, במועד בו נחתמה, נגועות במימד של אי הגינות באופן שמעיד כי ההשפעה של בת הזוג על המנוח אינה בבחינת השפעה לגיטימית, כי אם השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט לא התרשם מכנות גרסת בת הזוג בדבר הרמוניה משפחתית, ומצא פער בינה לבין גרסת המנוח שנשמעה בהליכים קודמים שהתנהלו לפניו. צוין כי פער זה מעלה ספק כבד באשר לרצונו החופשי של המנוח עת ערך את הצוואה האחרונה.