שר מהלב

שיתוק המוחין איתו נולד איתמר בק, לא מנע ממנו אף פעם לעשות את מה שהוא אוהב; לשיר עם להקת הרוק בלוז שלו. למרות שהוא נעזר בקביים, עד לא מזמן חי ברכבו כחמש שנים, בהן הופיע בכל הארץ. כרגע הוא עובד על הנגשת המופע שלו לחירשים דרך שפת הסימנים כי זה חשוב לו וחולם להגיע לכולם. הכי אמיתי שיש

איתמר בק נולד עם שיתוק מוחין ומתנייד באמצעות קביים, אבל זה לא מונע ממנו לעבוד קשה בשביל החלום שלו: להופיע עם הלהקה שלו "איתמק בק ופקידי הקבלה.

בק, (30) נולד וגדל בחיפה, ילדותו עזבו הוריו את העיר לבנימינה ואז שבו לקרית טבעון. לפני כחמש שנים, יצא בק למסע, במהלכו חי בתוך רכבו, הסתובב ברחבי ישראל והופיע בכל מקום שהתאפשר. "הסתובבתי בכל הארץ עם רכב שגרתי בו וניגנתי בכל מיני מקומות", מספר בק השבוע, "הגעתי לעיר חיפה והתחלתי לנגן בה, אז הכרתי את איל מיטלמן והתחלנו לנגן יחד. המטרה שלי בחזרה לעיר חיפה, הייתה לטפח את שיתוף הפעולה ביננו ואת החלום שלי על הקמת להקה שמנגנת רוק ובלוז".
כשבק מופיע עם הלהקה שלו, הוא יושב על כיסא שר ומנגן בגיטרה או מפוחית. "אנשים רואים ושומעים אותי בהופעה שר על הנכות שלי, ואיך שאני מרגיש ביחס לזה ובכלל לא קולטים שאני עם מגבלה כלשהי, עד שאני קם בסוף ההופעה. זה בכלל לא אישיו בהופעות".
בגיל 14 החל לנגן בגיטרה וזמן קצר לאחר מכן למד לנגן גם במפוחית. את האהבה למוזיקה ינק מהבית. "מוזיקה תמיד הייתה בבית, אבא שלי היה מנגן בפסנתר ושמענו מוזיקה בבית", הוא מספר, "לבלוז הגעתי לפני כחמש שנים, במקרה, כשאבא שלי העביר לי מעיזבון של חבר המשפחה, דיסקים שרובם המכריע היה של בלוז ומשהו תפס אותי במוזיקה הזו. המוזיקה הזו התחברה למקום הרגשי שהייתי בו ולאופן שאני כותב ומנגן. אני אוהב בבלוז את זה שיש בו משהו מכיל, למרות הנושאים הקשים ששירי בלוז מציגים. ההתייחסות גם בשירים שלי היא לדברים לא פשוטים מהחיים, על התמודדויות והחיים שלי, זה נעשה בהרבה שמחה ובסופו של דבר זו מוזיקה מרקידה וקצבית".

בק כותב שירים עוד לפני שהחל לנגן, כבר בגיל 12 כתב, אך עם השנים, הטקסטים שכתב התחברו למוזיקת הבלוז, אליה התחבר כל כך. "דרך השירים והמוזיקה אני מעביר חוויות שלי ותסכול על החיים בחיפה, כעיר מזוהמת על ידי מפעלים, או חוויה של בדידות. למשל השיר 'פקיד קבלה בלוז', שכתבתי על חוויה שהייתה לי כשלא התקבלתי לעבודה, או עוד שיר שכתבתי על תחושת הבדידות שאני מסתובב איתה שנקראת 'זוגתי השנייה'. השיר מתייחס על התחושה כשאדם מרגיש תחושת בדידות גם כשהוא במערכת יחסים אוהבת וקרובה".
למרות הנכות איתה גדל, ההורים שלו תמיד דחפו אותו לעשות מה שהוא רוצה. "אין לי משהו יוצא דופן או מיוחד בחיים שלי, בפועל יש הרבה מקומות שחסומים עבור אנשים עם מוגבלות. אנשים לא רגילים לראות בעלי מוגבלויות במרחב הציבורי, וזה קורה כי הסביבה לא מאפשרת להם להיות במרחב הציבורי עם המוגבלות. לי לא הייתה התמודדות יוצאת דופן, אני חי את החיים שלי".
בעזרת המוזיקה וכתיבת השירים על התחושות והחוויות שהוא עובר, מצליח בק להתמודד טוב יותר עם תחושת הבדידות שהוא מתאר, "עצם זה שאני מביא את המוזיקה לקהל, מאפשר לי להרגיש שאני מתמודד עם התחושה. אני משתף את הקהל בתחושות שלי דרך השירים ומקבל מהם פידבק בחזרה, על איפה השיר תפס אותם. אתה מוציא את התוכן שלך, שיושב לך על הלב ואז הוא כבר לא לבד, הוא שייך לכולם".
באמצעות המוזיקה הוא שואף להגיע לכמה שיותר קהל, ממקומות שונים. "אנשים שלא בטוח נחשפים לכל סוגי המוזיקה, דווקא למקומות כאלה מעניין אותי להגיע. אני רוצה להמשיך ליצור ולעשות את המקסימום שאני יכול, כדי שהמוזיקה שלי תגיע לכמה שיותר אנשים וקהלים. אני מופיע בכל הארץ ובימים אלה, אני עובד על הנגשת המוזיקה שלי לאנשים חירשים דרך שפת הסימנים. העלויות של זה גבוהות, אבל אני מאפשר לעצמי לעשות את זה, כי זה חשוב לי. אני חיי חיים מצומצמים שמאפשרים לי להשקיע את החיים שלי במוזיקה, לא חי חיי מותרות, אומנם אני עובד קשה, אבל לפחות במשהו שאני אוהב".
למרות המוגבלות הפיזית, בשנתיים האחרונות, בנוסף למוזיקה הוא גם רוקד קונטקט אימפרוביזציה, סגנון שמשלב מגע יחד עם הריקוד ומאפשר הקשבה. "התוכנית נקראת כח האיזון ואני רוקד עם להקה שנקראת 'ורטיגו', שהמטרה שלה היא להנגיש את הריקוד. הם מאפשרים לאדם עם מוגבלות לרקוד לפי יכולת התנועה שלו, יש התייחסות כיצד המוגבלות מעשירה את עולם התוכן של הריקוד".
את איתמר בק ופקידי הקבלה תוכלו לראות בתאריך 18.9.2019 בג'אם בעכו, או בתאריך ה-27.9.2019 באינדי מהמגירה, בגולדמונד ספרים בחיפה.