"היה לי חשוב להישאר עם הקבוצה ולהילחם עד הרגע האחרון"

בשלהי הקריירה שלו כשחקן במכבי טירת הכרמל, דווקא כשהיה פצוע ולא שיחק, הוא הצליח להציל את הקבוצה כשכבש צמד שהשאיר את הקבוצה בליגה. אחרי שנתיים , רק בן 30 הוא הפך למאמנה הראשי של עירוני נשר ולמרות העונה הקשה הוא לא שוכח להודות על ההזדמנות

המאמן הראשי של קבוצת הכדורגל עירוני נשר בעונה החולפת, לא שוכח מהיכן הגיע, ובטח לא שוכח להודות על ההזדמנות שקיבל , לאחר שקריירת המשחק שלו נגמרה.

ליאור טל(30) בכלל נולד בקיבוץ מבוא חמה ברמת הגולן, כילד בכור למשפחה בת שלושה בנים. הוא גדל בקיבוץ, אך בשלב מאוחר יותר עזבה המשפחה, לאמו קליניקה לרפואה אלטרנטיבית ואביו עובד במפעל אלומיניום.

"מגיל צעיר התאהבתי בכדורגל", הוא אומר השבוע, "תמיד היה לי חלום להיות כדורגלן, אפילו עזבתי את הבית בגיל 15, לפנימייה של טוברוק ומכבי נתניה, שיחקתי עם שחקנים כמו חן עזרא, שיר צדק ואלמוג כהן".

צבא הוא שירת בחיל הים, כספורטאי פעיל והצבא התחשב בו כשיצא לשחק בקבוצת הנוער של מכבי נתניה. "לא זכיתי לעלות לבוגרים, אז הלכתי לשנה של השתפשפות בליגה הארצית.
כשהתחלתי לשחק עולם הכדורגל היה פחות מקצועני מהיום. הייתה פחות מודעות לנושא הכושר הגופני שהיום הולך ותופס תאוצה אפילו בליגות הנמוכות.
פעם הכדורגל היה מתבסס על כשרון , היום הוא מתבסס בעיקר על טקטיקה מהירות ופזיות."

הוא התאהב בטירת הכרמל, אבל עשה הפסקה לשנה ועבר להתגורר באילת. "באותה שנה הייתי רשום בטירת הכרמל, שהייתה אז בליגה ב' והקבוצה הגיעה למשחקי מבחן הישארות בליגה. היו חסרי אונים, לא הלך להם כלום, אז הם קראו לי לשחק איתם. זה היה משחק הפליאוף האחרון, להיות או לחדול. עד בוקר המשחק לא ידעתי איך אני מגיע. קיבלתי טלפון מהיו"ר רפי עטר והוא שלח לי מונית שלקחה אותי מאילת עד למגרש בערערה. איתי הגיע גם דני שושן בא איתי גם כשוער. במשחק, אח שלך נתן צמד ובישל, אחרי שנה שלא שיחק".

טל מתייחס לעצמו, כמובן, הוא הבקיע שער, הקבוצה ניצחה 4:1 ונשארה בליגה ואחרי אותו משחק, החלו לחזר אחריו שיחזור לשחק בטירת הכרמל. "הם רצו שאחזור מאילת, הציעו לסדר לי עבודה. דרכם נכנסתי לעבוד בדואר ועד היום אני עובד שם".

אחרי שבע שנים עזב את הקבוצה ועבר לשחק במכבי צור שלום בליגה א', שם שיחק דווקא כמגן ימני, למרות שכל השנים שיחק בקישור. "בכל המשחקים עליתי בהרכב ראשון ושיחקתי 90 דקות, הייתי בטוח שזו הפריצה שלי, שבאה דווקא בגיל מאוחר".

באותה עונה הצליחה הקבוצה להגיע למקום השני בסיבוב הראשון, אבל טל חווה פציעה קשה בשריר הבטן, שהכריחה אותו להפסיק לשחק. "ניסיתי לחזור מהפציעה אבל לא הצלחתי, אז החלטתי לפרוש מכדורגל בגיל 28", הוא מספר. "למרות שלא שיחקתי בליגות בכירות, מסיבות כאלה ואחרות, כששחקן כדורגל מפסיק לשחק, אפילו בשכונה, זה משהו קשה מאוד. זו הסיבה, שלאחר כמה חודשים של מחשבות, עברתי לתחום האימון. התמקצעתי בכושר גופני, לעבוד עם שחקני כדורגל ועם נשים וגברים שרוצים להתחטב ולרדת במשקל".

בסוף השנה שעברה הוא קיבל הצעה לשמש כמאמן הכושר של עירוני נשר, אז שיחקה בליגה הלאומית וכעוזר של עידן בראון.
"לא חשבתי שאני הולך להיכנס כל כך מהר לאמן קבוצה . אני מאמין שאין דבר כזה מקרה , בורא עולם מכוון את הכל.
עידן הביא אותי ואני מודה על כך. למדתי ממנו המון
בעונה הראשונה השתפשתי ולמדתי מה זאת קבוצת בוגרים ובעונה שלאחר מכן הפכתי למאמן ראשי."

לדברי טל, העובדה שהפך למאמן ראשי קרתה במפתיע. "התחלתי כמאמן כושר של קבוצת הכדורגל איכסל מהליגה הלאומית וקיבלתי הצעה מחברי הטוב, עמית אמזלג לבוא כעוזר מאמן ומאמן כושר, דבר שלקחתי מהאהבה שיש לי למועדון נשר. נקשרתי בשנה שהייתי שם, החלטתי לבוא ולחזור להיות בקבוצה, למרות שהייתה בליגה א'. כשעמית החליט שהוא לא רוצה לאמן יותר את הקבוצה, מכורח הנסיבות הפכתי למאמן הקבוצה. באמת שלא ציפיתי, אבל עם הזמן ועם איך שהעונה התפתחה, הדברים קרו".

"בהתחלה היו לנו שבעה נצחונות רצופים כ100 אחוזי הצלחה, אך הסיבוב השני לא דומה במקצת לסיבוב הראשון, קבוצות מתחזקות ומביאות שחקנים. אצלנו היה הפוך , העירייה הרימה קשיים כלכליים מאד גדולים על המועדון מה שגרם לכך שלא הייתה ברירה להשאיל את מלך השערים של הקבוצה והשחקן הכי חשוב שלנו לאחי נצרת מהליגה הלאומית.
במקום בו מאמנים אחרים היו מתפטרים טל נשאר עם הקבוצה " אסור לשכוח שבתחילת העונה הכתירו אותנו כיורדת הבטוחה ,עשינו דברים מעבר למצופה, היה חשוב לי להשאר עד הסוף עם הקבוצה ולהלחם עד הרגע האחרון כדי להשאיר את הקבוצה בליגה"

בתום עונה מאד קשה, דווקא לקראת סופה הקבוצה הצליחה לנצח בשני משחקיה האחרונים, אך למרות זאת הגיעה רק למשחקי המבחן מול ערערה מליגה ב. דווקא אז, החליטו בהנהלת הקבוצה להביא מאמן למשחק ההשרדות .
טל נשאר בקבוצה לאורך כל הדרך ולמרות שהביאו מאמן אחר לא התפטר.

"ההנהלה החליטה להביא מאמן מנוסה, שמכיר את ליגה ב' בצורה הטובה ביותר. אני לויאלי למקום שלי והחלטתי שהצעד הנכון ביותר הוא להישאר למרות זאת. מה שחשובה היא התוצאה, שנישאר בליגה, וזה חשוב אפילו יותר מהכבוד שלי, למרות שהאמנתי שאני יכול לעשות זאת".

למרות הלויאליות והרצון העמוק לסייע לקבוצה לשרוד בליגה, הקבוצה הפסידה וירדה ליגה. "כואב לי על המועדון", הוא אומר, "חבל שהדברים התפתחו ככה. זה מועדון עם שם גדול בליגות הנמוכות והוא ראוי להיות בליגה הלאומית".

לגבי העונה הבאה, מבחינת טל, כל האופציות פתוחות. הוא נמצא היום בעיצומו של התהליך החשוב ביותר להקמת משפחה. לפני כשלוש שנים נישא לעדי והשניים הפכו לפני שנה וחודשיים להוריו של אל רוי. בימים אלה הם ממתינים לתינוק נוסף שירחיב את משפחתם.

"אני לא יודע אם אמליץ לבן שלי לשחק כדורגל באופן מקצועי, זה מקצוע אכזרי, אבל שיעשה מה שהוא אוהב. אני כבר בתחום ואני שואף להתפתח ולהתקדם כמאמן, בעוד עשר שנים, אני רואה את עצמי מתקדם בתחום האימון הכי גבוה שאפשר".