השיר שלה

גיל שלושה חודשים, בעקבות פרכוסים בלתי פוסקים, רב החליף את שמה של "סהר" ל"שירה" ואפילו מבלי לדעת כמה כישרון טמון בה. ביום ראשון היא תעלה על הבמה בזאפה הרצליה, לאחר שזכתה בתחרות קאברים ותשיר לצדו של עומרי סבח

כשמלאו לשירה הרוש שלושה חודשים, החליטו הוריה להחליף את שמה, בעקבות פרכוסים בלתי פוסקים. השם הוחלף מ'סהר' ל'שירה', מבלי לדעת או לדמיין את אשר צופן העתיד. חצי שנה לאחר מכן היא החלה לזמר מלודיות, עוד לפני שהוציאה מילה וכיום, עוד לא בת 14 אך בעלת רזומה שלא היה מבייש את טובי הפיינליסטים בתכניות ריאלטי בפריים טיים. ביום ראשון הקרוב היא תעלה על הבמה בזאפה הרצליה ותשיר לצדו של עומרי סבח מקרית חיים.

היא מתגוררת בקרית ים ואת הראיון איתה, תיאמתי מול אמא שלה, לירז. בעודי פוסעת לתוך בניין המגורים, שמעתי את שמי נישא מרחוק. עצרתי לבדוק מי קורא לי, אך לא הצלחתי לראות אף אחד. עוד לפני שהספקתי לסובב את הראש לכיוון המעלית, הרוש נכנסה אל חלל הלובי ומיד קיבלתי חיבוק חם, מהסוג שהיה ממיס את הלב של מלך הלילה, ממשחקי הכס. אחרי היכרות קצרה עלינו אל דירת המשפחה, שבדרך כלל כולל את הוריה, חמישה ילדים, שני כלבים ושני תוכים. באותו אחר הצהריים, כל המשפחה הייתה במדורה השכונתית על חוף הים הסמוך, חוץ מבעלי החיים והרוש, שבדיוק התעוררה בשבילי.

בעודי מתפעלת מהשקיעה המרהיבה, שנשקפה מסלון ביתם הנמצא בקו הראשון לים, אני מתיישבת על הספה ומוציאה את מחברת הכתיבה והעט שלי. הרוש עוד בשלבי התעוררות ואני מנסה להבין אם זאת רק עייפות, שמאפיינת לא פעם את גיל ההתבגרות, או משהו מעבר. מהר מאד אני מגלה שהלו"ז שלה מורכב מחוג כדורעף, פעילויות במשצ"ים (מדריכי שלח צעירים, ח"פ), הקלטות והופעות באירועים עם להקת 'ילדי ציון', איתם היא מופיעה כבר מגיל שבע. אם זה לא מספיק, היא גם משתתפת בשיעורי פיתוח קול וגיטרה בקונסרבטוריון העירוני, בו קיבלה מלגה מלאה עד גיל 18, אחרי שראש העיר דוד אבן צור שמע אותה ואת אחיה שרים בטקס יום הזיכרון לפני שנה. אה, זה גם המקום לציין את העובדה שהיא תלמידה של מאיות.
באופן אישי, התעייפתי רק מלכתוב את זה.

שירה היא השנייה מבין חמשת הילדים. אמה לירז היא גננת בגן ילדים ואביה אבשלום, הוא גנן. משהו בשילוב הזה מעלה לי בראש תמונה של גן פרחים קסום, שאדמתו כה פוריה, שכל פרח שפורח בו, יותר יפה מהשני. אני יושבת ובוחנת אותה, מנסה להבין אם היא מתרגשת מעצם העובדה שהגעתי לראיין אותה. היא לא.
אני שואלת אותה באיזה גיל התחילה לשיר ובלי להתבלבל היא יורה: "מגיל חמש". אני מנסה להקשות ושואלת מתי הבינה שהיא באמת יודעת לשיר.

"אחי אור היה בלהקת 'ילדי ציון' ובשלב מסוים החליטו להוסיף בנות ללהקה, אז הלכתי לאודישן. אחרי שעברתי, הבנתי שאני באמת טובה בזה", היא אומרת.

ילדי ציון היא לא עוד להקה עירונית, מדובר בעסק שעובד כבר שנים רבות, בניהולו של המפיק גיא גבאי. מדובר בלהקת קאברים, שמורכבת מילדים ונוער בגילאים שונים וביחד הם מופיעים באירועים רבים, בהם לכל אחד מחברי הלהקה יש סולו אישי, בנוסף לרפרטואר הכללי.

"בפעם הראשונה שנכנסתי לאולפן, התרגשתי", היא אומרת. "היום אני כבר רגילה, אבל הפעם הראשונה הייתה ממש מזמן וכן, התרגשתי מאוד, יותר התביישתי בגלל שלא הכרתי את אף אחד".

הרבה מים זרמו בנהר מאז וביום העצמאות האחרון הופיעה הרוש במופע סולו, מול קהל של רבבות אנשים. וזה לא נגמר שם. לפני כשבוע היא זכתה בתחרות של הזמר עומרי סבח, מקור נוסף לגאווה קרייתית. התחרות ביקשה לבצע קאברים לאחד משיריו של סבח ולאחר שזכתה, היא תעלה ביום ראשון הקרוב על בימת זאפה הרצליה ותשיר ביחד איתו את השיר.

כשהיא מדברת על זה, זו הפעם הראשונה שהצלחתי לראות התרגשות אמיתית בעיניה וניכר כי, להופיע לצדו זה לא מובן מאליו מבחינתה. בדיוק בנקודה הזו, נכנסה אמה של הרוש לבית עם פרץ חום ואנרגיות, שכנראה הם חלק בלתי נפרד מאישיותה. כמה דקות לאחר מכן אנחנו נכנסות לראות את החדר שלה. החדר המסודר להפליא, כולל ארון הבגדים, לצד שלל תעודות ההוקרה שפזורות על השולחן הקטן בחדרה המעידות על ילדה קסומה וצנועה, עם עתיד בעל אופק רחב, אבל עם יסודות איתנים. מדהים איך השם שבחר לה הרב, איתו הוריה הלכו להתייעץ כשהייתה תינוקת חסרת אונים, טמן בחובו כל כך הרבה כישרון, שהלך והתעצם עם השנים וכיום מהווה עבורה את העוגן המרכזי בחייה.