חשוד שהציע לנערות תשלום תמורת צילומים חושפניים, מתחזה לדוגמן שביקש מילדות בגילאי 11-14 להצטלם בעירום ופגע ב-120 מהן. לפני כשנה החליטה הממשלה להקים את מוקד 105 שיספק כלים להגנה על הילדים ברשת האינטרנט. ד"ר נאוה כהן אביגדור, מסבירה על המוקד והצלחותיו
זה לא סוד, שהאינטרנט שינה את חיינו מקצה לקצה, הוא נגיש וזמין לצעירים ומבוגרים דרך מכשיר הטלפון הנייד, הוא מאפשר לנו, בין היתר, לתקשר עם חברים ובני משפחה, לבנות חברויות חדשות, לחקור וללמוד, לצפות בסרטים ולהקשיב למוזיקה, לפתח יכולות וכישורים ולהתוודע לעולם.
צילום: המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת
יחד עם היתרונות הרבים שמזמנת לנו רשת האינטרנט, אורבות בה גם סכנות. כל ילד שלישי בישראל נחשף לאיומים או לאלימות מילולית ברשת. כל ילד רביעי נחשף לשיימינג, השפלה או חרם. מנתוני מחלקת המחקר במשרד לביטחון פנים משנת 2017 עולה, כי כל ילד חמישי נחשף לפנייה או להודעה בעלת אופי מיני. כל ילד עשירי נחשף להטרדה מינית. כל ילד עשירי נחשף לסחיטה או לגניבת זהות.
בחודש נובמבר 2018, לאחר שתי החלטות ממשלה, הוקם מוקד 105, מוקד ייחודי בעולם מבחינת המבנה והייעוד שלו שנועד לספק כלים להגנת הילדים ברשת. "זו מעין כיפת ברזל המגנה על ילדי ישראל ברחבי הרשת", אומרת הד"ר למדעי המדינה ותקשורת, מומחית לניו מדיה ומגדר נאוה כהן אביגדור, שתפקידה במטה הלאומי הוא ראש תחום בכירה למידע מחקר ושיתוף פעולה. "הייתי חלק מצוות שיזם והקים את המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, השר לביטחון פנים גלעד ארדן יזם והקים את המטה הלאומי".
צילום: המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת
כהן
אביגדור נולדה בקרית ביאליק, ואת כל שנות ילדותה עד הצבא העבירה בעיר המזרחית
בקריות, "יש לי פינה חמה לקרית ביאליק" היא אומרת השבוע.
"הקו החם" הוקם בהובלת המשרד לביטחון
הפנים ומשטרת ישראל ובשיתוף משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד
הבריאות ומשרד המשפטים.
"זהו
מטה משטרתי אזרחי שכולל פעילויות בתחומים מגוונים של הסברה ומחקר, הדרכה ופעילות
עם מתנדבים", היא מסבירה, "המוקד הוא חלק מיחידת להב 433, שמקבל פניות
מכל אזרחי ישראל בכל טווח הפגיעות ברחבי הרשת, מפגיעות פליליות כגון פדופיליה, אינוס וירטואלי והפצת תכנים
בעלי אופי מיני, ועד לפגיעות שאינן פליליות אך השפעתן עלולה להיות קשה ביותר כגון
חרם, נידוי ושיימינג".
לדברי אביגדור כהן, המוקד עובד 24/7, יושבים
בו אזרחים ושוטרים שנותנים מענה לכל הפניות בקו ראשון, יחד עם נציגים ממשרדי
הממשלה שנותנים מענה אזרחי, "הטיפול הוא הוליסטי, כשמתקבלת פניה, ממפים אותה
בכל האמצעים הקיימים למחלקת הסייבר של משטרת ישראל ויחידת להב 433, אם יש צורך
להסיר תכנים באופן מיידי עושים זאת, שליחת נייד למבצע העבירה ואף מעצר, ועד להגשת
כתב אישום במקרה הצורך, המטה כולל גם יחידה מבצעית שכוללת מפלג חקירות ומפלג
מודיעין".
מטה המוקד כולל גם הסברה לצוותים חינוכיים בבתי הספר, לתלמידים וגם קמפיינים בכלי התקשורת "המטרה להעלאת מודעות לגבי המוקד, אנחנו כתובת לכל אזרחי ישראל, חשוב לנו לעודד דיווח למקרים פוגעניים במרחב המקוון, ככל שרמת בדיווח תעלה נוכל לטפל במקרים בצורה הטובה ביותר". סקר שבוצע על ידי המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, הראה שכל ילד חמישי בישראל גולש ברשת בלי שהוריו יודעים מה קורה במרחב הזה. לעיתים בסיטואציות במרחב ברשת הילד יכול להיפגע ולא נדע אם לא נהיה מעורבים. מעורבות הורית נדרשת, חשוב שההורה ייתן לילד תחושה שהוא איתו ולסייע לו לקבל את המענה שהוא זקוק לו, לדווח זה להציל חיים".
לדבריה, בזמן פעילותו פנו אל המוקד כ-8000 פניות. "טווח הגילאים נע בין 12-14, כאשר בגילאים האלה יש בעיקר נפגעות, שני שליש בנות, ושליש של נערים וילדים. הפוגעים הם גם בגירים וגם ילדים בגילאי 12-15. הרוב המובהק כשלושה רבעים הם זכרים והשאר נקבות. חשוב להנחות את הילדים לשמור על הטלפון מבחינת הגדרת פרטיות בנייד, לא לשלוח תמונות וסרטונים אינטימיים, לא ליצור קשר עם זרים, להזכיר לילדים שהם יכולים להיפגע ברשת ולהתייחס בחשדנות להצעות מפתות ברשת. במידה ונתקלו במידע פוגעני ברחבי הרשת חשוב לתעד ולפנות למוקד 105, ונסייע ככל שנדרש. חשוב לדבר עם הילדים בגובה העיניים ולשמש דוגמה אישית בהתנהגות לילדים מבחינת המסר שאנחנו מעבירים להם בשימוש בנייד".
אביגדור כהן גאה בעבודת המוקד ומספרת על מקרה המייצג
חלק מהצלחותיו. "המוקד מתגאה בלא מעט הצלחות, היה מקרה בו נעצר חשוד, שהסתבר
שהציע לנערות תשלום תמורת צילומים חושפניים שלהן, הוא פגע ב-46 קורבנות. מקרה נוסף
של בחור שהתחזה לדוגמן וביקש מקורבנותיו בנות 11 עד 14 להצטלם בעירום, אותרו 120
ילדות שנפלו לתרמית שלו. חקירה נוספת היא של בנו ריינהורן, בוגר שהואשם ב-35 סעיפי אישום הקשורים בעבירות מין חמורות
בקטינות שטרם מלאו להן 16 שנים".