אבהות על קצה המזלג

תביעת אבהות היא הליך הצהרתי שמטרתו לקבוע האם גבר מסוים הינו אביו של קטין, זאת כאשר אותו הגבר מכחיש את עצם אבהותו על הקטין, או כאשר הוא מתכחש לקיומו של הקטין.

בסיומו של ההליך המשפטי נותן בית המשפט פסק דין הצהרתי לפיו נקבע האם אותו גבר שנתבע בתביעת אבהות הנו אביו הביולוגי של הקטין או לא. עניין זה יוכרע לרוב באמצעות בדיקה גנטית ופסק דין זה יכול לשמש את הקטין ומי מהוריו למימוש כל הזכויות להן זכאי הקטין מאביו מולידו, לרבות זכויות כלכליות.

כאמור, להצהרה כי אדם מסוים הנו אביו של קטין יש השלכות רבות מבחינת מארג זכויות וחובות של האב והקטין. כך למשל, קביעה כי אדם הנו אביו של קטין עשויה לחייבו בתשלום מזונות עבור הקטין. כמו כן, אותו אדם אשר נקבע לגביו כי הנו אביו של קטין יכול לדרוש זמני שהות עם הקטין ולבקש להכריע בעניינים הקשורים בו, כמו בנושא חינוכו של הקטין, מקום מגוריו וכיוצב'.

גם לקטין עצמו קמות זכויות מכוח ההכרזה ביחס לאביו, כמו למשל זכויות בירושת אביו וכיוצב'. כאשר מוגשת בפני בית המשפט תביעת אבהות ולצורך קביעת האבהות, ברוב המקרים יורה בית המשפט על ביצוע בדיקת רקמות, אך לא יעשה כן טרם שיבצע איזון ושקלול בין מכלול אינטרסים כאשר העיקרון המנחה על פיו יכריע בית המשפט הינו עיקרון טובת הילד.

יצוין כי בבדיקת רקמות ייבדק המטען הגנטי של האבא הנתבע בתביעת אבהות, אל מול המטען הגנטי של הקטין ועל פי ממצאיה ניתן יהיה לקבוע כמעט בוודאות האם קיים ביניהם קשר דם / קשר ביולוגי. נקודה נוספת חשובה לציון הנה כי, בדיקת רקמות תוכל להתבצע רק בהינתן צו בית משפט בהתאם לחוק המידע הגנטי ובמצב בו האב יסרב לעבור בדיקת רקמות לשם הוכחת אבהותו, ישמש לו סירובו זה לרועץ ויוכל לשמש לראיה כנגדו, אלא אם כן יעלה בידו להוכיח כי האישה קיימה יחסי מין בתקופה הרלוונטית גם עם גברים אחרים.   

ניתן לומר בהכללה כי תביעת אבהות תוגש לרוב מצד אישה, אשר לה עניין בקבלת סיוע ותמיכה כלכלית מצידו של האב המתכחש לקיומו של הילד או מכחיש אבהותו על הקטין. לפיכך, אותה אישה אשר תהיה מעוניינת בקבלת מזונות עבור הקטין, תאלץ להגיש תחילה, תביעת אבהות ועל פי תוצאותיה יוכרע האם מדובר באבי הילד או לא ובהתאמה ייגזרו חובותיו של האב כלפי ילדו.

יחד עם זאת, קיימים גם מקרים הפוכים בהם, תביעת אבהות תוגש דווקא מצד הגבר, זאת כאשר אימו של הילד הקטין אינה מוכנה להכיר בו בתור אביו של הילד.

כאמור, לתביעת אבהות וקבלת פסק דין הצהרתי אשר קובע אבהות על קטין קיימות השלכות לעניין מזונותיו של הקטין, לעניין המשמורת והסדרי ראייה של הקטין, לעניין מעמדו של הילד ("ממזר" או "שתוקי") וכן בכל הקשור לירושה לה זכאי הקטין על פי חוק הירושה.

בנושא מעמדו של הילד, יצוין בקצרה, כי במקרה בו אישה נשואה הרתה מגבר שאיננו בעלה הרי שהילד אשר נולד עלול להיות "ממזר" על פי ההלכה היהודית ובמקרה כזה, במרבית המקרים בתי המשפט לא יצוו על עריכת בדיקה גנטית כאשר קיים חשש שתוצאות הבדיקה יובילו להכרזה על אותו קטין כממזר.

עד לחקיקת תיקון לחוק מידע גנטי שהתקבל ב2008 , בית המשפט היה יכול להורות על ביצוע בדיקת רקמות, רק אם הנתבע הסכים לכך, שכן בדיקת הרקמות בוצעה ע"י בדיקת דם שנחשבה פולשנית ובמידה וסירב, ניתן היה להסיק מסירובו של הנתבע כי הוא אביו של הקטין. בית המשפט במקרה כזה היה יכול להוציא תחת ידו פס"ד המצהיר כי אותו נתבע הוא אביו של הקטין. כיום, בדיקת רקמות מתבצעת באמצעות דגימת רוק או שיער ואינה נחשבת כבדיקה פולשנית ולפיכך הפך המחוקק את ביצוע בדיקת הרקמות לחלק אינטגרלי להליך המשפטי של בירור אבהות.