הכל מלמעלה / ליאת ירון

"תודה על כל מה שעשית בשבילי, אני אוהב אותך לנצח"

נשארת לבד עם תינוקת.
"איך ממשיכים מכאן?", שאלת אותי בעיניים דומעות. הנחת את התמונה שלו על השולחן והרגשת כאילו זה זמן טוב לשחרר את הבכי והכעס, על כך שעזב אותך כל כך מוקדם. אני יודעת ששאלת הרבה זמן למה, אבל את יודעת שגם לי אין תשובה לשאלה הזאת.
כל אחד ומה שכתוב לו למעלה, מתי ילך מכאן ואיך.
התבוננתי טוב טוב בתמונה שלו וזימנתי אותו. בחור צעיר עם עיניים טובות, מלא אהבה והערכה לאישתו היקרה.
"אני מצטער", הוא מיד אמר וביקש סליחה כמה וכמה פעמים. הוא סיפר לי שנבהל ולא ידע שימות כל כך צעיר. הוא ביקש שאמסור לך שהוא מאוד אוהב את הבת שלכם וחייכת מתוך בכי. אז הוא צעק את שם החיבה שהיה קורא לך. "וואו", אמרת לי, "כך קרא לי".
שאלתי אותך אם היה חולה, ענית שכן, אבל עצרתי אותך מלהמשיך לפרט, כי הוא בדיוק העביר מסר. הוא ביקש למסור לך שטוב שהלך, כי הוא סבל מאד מהמחלה הנוראית הזאת.
הוא סיפר לי שהיה לו סרטן בראש ואת ענית שזה נכון. הוא סיפר לי על הטיפולים שממש גרמו לו לייאוש ואיבוד תקווה. הוא סיפר לי על המשך המחלה שפגעה בו בעמוד השדרה ובבטן. שאלתי אותך אם היה לו חור בבטן, כי זה מה שהוא תיאר לי ואת, בהלם מהמידע, שיתפת שהיו לו גרורות ובניתוח חוקר הבטן האחרון, גילו לך את הסוף שלו. 
טישו ועוד טישו, כמה כאב יש כאן בחדר, כמה בכי ועצב, אך מצד שני הקלה כי הוא כבר לא סובל ואת לא צריכה לעזוב תינוקת כל כך קטנה אצל ההורים שלך ולרוץ לבית החולים.
אני באמת מאמינה שבכל דבר טוב יש גם עצב וההיפך, יין ויאנג. הוא ביקש למסור לך שהוא מחבק חזק והראה לי בדיוק איך היה מחבק אותך כשהיה לך קר ואת סוף סוף מחייכת.
הוא ביקש ממני למסור לך שאת לא דואגת לעצמך בכלל, רק לתינוקת והוא לא מסכים לכך וביקש שתפסיקי לנקות את הבית כל יום. "גם כשהוא לא פה, הוא עדיין מחלק פקודות", את צוחקת בין הדמעות ואני מצטרפת לצחוקך.
"תודה על כל מה שעשית בשבילי, אני אוהב אותך לנצח", הוא צעק לפני שעזב וככה סיימנו את הפגישה, עם המילים המרגשות כל כך .
יצאת עם חיוך ולא עם עצב, קיבלת מסר מדהים ואוהב, הוא תמיד יהיה שם בשבילך.
תמשיכי להאמין, כי הוא תמיד האמין בך.
חיבוק ממני.