המצליחן

בימים שבהם הפרעת קשב וריכוז הייתה מדע בדיוני, לא האמין אורי שנבל שבבגרותו "ייצא ממנו משהו". היום הוא יזם בעולם התיירות ולאחרונה פרסם ספר, "ספינת זיכרונות", שהוא חובה לכל אחד מבני המשפחה

אורי שנבל הוא יזם נמרץ בנשמתו, מוחו הקודח אינו מפסיק לייצר רעיונות, מיזמים ושיתופי פעולה מעניינים. "כל בוקר יש לי למה לקום, אני קם עם חדוות יצירה מחודשת, וממשיך לעבוד גם בגילי המופלג, זה לא בשבילי לשבת בפרלמנטים וללכת להרצאות, אני חייב להמשיך בעשייה", הוא אומר.
בן 74, יליד חיפה, נשוי בשנית לדורית, אב לבת ולשני בנים וסבא לארבעה נכדים. לפני כ-10 שנים עבר מחיפה לרמת השרון, שם הוא ממשיך לנהל את עסקיו. מאז שחרורו מצה"ל ועד היום עוסק, נושם וחי את עולם התיירות במגוון תפקידים וענפים כבר מעל 50 שנה. משרד התיירות שהיה לו עם חברת ארקיע היה ברחוב העצמאות בחיפה.

בשנת 1981 הפך לעצמאי והקים את "סנורמה". ב-15 השנים האחרונות מתמקדת פעילותו בתחום השיט הבינלאומי, בהיותו נציג מכירות בלעדי בישראל של תאגיד השיט רויאל קריביאן, במסגרתו הוא מעורב בפעילות גם בתורכיה.

לאורך השנים היה שנבל פעיל בארגונים חברתיים: פעל ב"שולחן עגול" ושימש נשיאו הארצי ומגיל 40 חבר ובעבר נשיא רוטרי חיפה, יו"ר עמותת שילה לפיתוח שירותים לאזרח הוותיק בחיפה וחבר הנהלת אל-סם.

בימים אלה יצא לאור ספרו "ספינת זיכרונות", פורטרט ביוגרפי בהשראת חייו. הספר מורכב מסיפורים קצרים, מרגשים ומצחיקים, המביאים התבוננות על מצבים כילד, הורה, סב, בן זוג, חבר ואיש עסקים.

בכל פרק ניתן למצוא תובנות משמעותיות על החיים ועל עולם העסקים, תובנות אשר יתנו לכם כלים להתמודד בהצלחה עם אתגרים, דילמות וסימני שאלה שכולנו חווים. לדברי שנבל, הכוונה לא הייתה להזכיר את שמו בספר, אך "עם התפתחות הספר נוצר מצב שהשם שלי נכנס פנימה".

כל אדם שקורא את הספר, מוסיף שנבל, מוצא בו משהו אחר. "אחד לוקח מהספר את ההתבוננות על גידול הילדים, שני ביטחון עצמי מול בעיות קשב וריכוז, מהן גם אני סבלתי כילד".
הכוח המניע היום את שנבל הוא להוכיח שכל אחד יכול להצליח. "גם אדם שקשה לו בלימודים, כפי שלי היה קשה, יכול להצליח, יזמות מאפשרת לכל אחד להתפתח. מי שיש לו תכונות של יושר, חריצות וראש פתוח יכול להצליח, בזה אני מאמין".

אחרי המלחמה

שנבל נולד בחיפה של טרם מדינה, בן להורים בורגנים, שהצליחו להימלט מציפורני הנאצים עוד לפני מלחמת העולם השנייה ואיבדו כמעט את כל בני משפחותיהם באירופה הבוערת. בארץ פתחו ההורים חנות לממכר בדים בה השקיעו את כל מרצם וחלומם. "אמא שלי עבדה בחנות שהייתה לה בחיפה עד גיל 80", הוא אומר ומוסיף כי ההורים האמינו בכל לבם כי בדרך זו יעניקו את החיים הטובים ביותר לשני בניהם.

בפועל, לא היו ההורים מסוגלים "לראות" את שנבל, שמגיל צעיר התקשה בלימודיו והיה משוכנע שהוא אפס מוחלט. בימים בהם המושג הפרעת קשב לא היה מוכר, התייחסו המורים אל הילדים המתקשים כאל מופרעים ואורי גדל בתחושה שחבל על המאמץ כי ממילא לא יצא ממנו דבר.

דרך מסעו מראה לנו שנבל כיצד ניתן להפוך קשיים להזדמנויות ולהצלחות, איך גישה חיובית לחיים ומילים חיוביות יכולות לשנות מציאות ולפתוח דלתות, איך להתמודד עם פחדים וחרדות הצצים ברגעי משבר והצלחה מבלי לתת להם לנהל אותנו ולמנוע מאיתנו לפעול ולהצליח ואיך בעצם הכל (כמעט) אפשרי אם רק נעז ונתמיד בדרך, שלעולם יכולה להפתיע ולהאיר לנו פנים, ואין זה משנה באיזו נקודה התחלנו. שנבל מספר בספר בגילוי לב על משפחתיות והורות, על אהבה וחברות, על כוחה של התקשורת הבין אישית, וגם על פחד, אכזבה וכאב. ספרו מיועד לכל בני המשפחה, לילדים, להורים בכל גיל ובכל מצב.