52 שבועות/ בקי מעוז

כל סוף הוא התחלה של משהו אחר

שבוע 31. יום שלישי אחרון לשנת הלימודים רויצ'וק.

אומרים שלכל סוף מחכה משהו חדש להתחיל בו, מה הדבר החדש שמחכה לי עם הסוף שלך, נשמה של אמא? בעצם הפכת להיות אין סופי!

אנחנו כבר בשבוע האחרון לשנת הלימודים מאמי שלי. לפני יומיים בית הספר שלך ערך את מסיבת הסיום לכולם בחצר הגדולה ועשרות הורים וילדים התקבצו, נאומים הושמעו. מוזיקה שמחה עטפה את האוויר. עמדתי בחלון, מסרבת להאמין שהשנה הזאת לא ארד למטה יחד איתך. כל שנה היית רץ מהר, כי היה חשוב לך לעזור לסדר את החצר, היית הולך מוקדם יותר. תמיד אמרתי לך: "רויצ'וק, אתה תזיע" והיית עונה: "לא נורא אמא, אני קרוב, מקסימום אעלה להחליף חולצה".

עמדתי בחלון וצילמתי למחנכת שלך תמונה מלמעלה, ושלחתי לה עם פרצוף עצוב. היא מיד ענתה שהן בדיוק חושבות עלי, שהמנהלת דיברה עלייך בנאום שלה.

השבוע אתה מסיים כיתה ו' חיים שלי, תקופה מקסימה ומאתגרת והנה היית עולה לכיתה ז'. דיברנו על זה המון, אמרת לי שאתה רוצה ללמוד עם מאי ברבין, כדי שהיא תשמור עלייך מול הילדים הגדולים. כבר התחלנו לחשוב על הבית שנעבור אליו בסיום השנה, התחלנו לחפש.

לכל סוף מחכה התחלה חדשה רויצ'וק, אבל אני לא יודעת איזו התחלה חדשה מחכה לי. השבוע אגיע למסיבת הסיום של שכבות ו', ביקשתי להגיע ולקבל בשמך את הכל, רק אלוהים ואתה יודעים כמה כוחות אצטרך כדי לעמוד במעמד הזה.

אני זוכרת שהתחלת את כיתה ו', בתחילת השנה צילמתי אותך עומד ליד החלון ומסתכל מלמעלה על בית הספר. התמונה הפכה למציאות חיים שלי. אתה מסתכל על הכל מלמעלה היום. בתמונה אתה מחייך חצי חיוך. אני זוכרת שאמרת לי: "אמא, אני מאחר, כמה תמונות את מצלמת נו?". ואמרתי לך: "רגע חתיך שלי, אתה נראה כה בוגר, אני חייבת לתעד את זה".

את פינת ההנצחה שלך מאכלסים בהפסקות הילדים ואחר הצהרים, ילדי הצהרון. במסיבת הסיום שהייתה השבוע, ישבו שם מלא הורים וילדים קטנים. הסתכלתי עליהם ואמרתי לך: "רויצ'וק, הנה כולם יושבים שם ויודעים שזה הוקם לזכרך".

לכל סוף צריכה להיות התחלה חדשה. כלשהי לפחות. כמה תעצומות נפש סופר על, הייתי צריכה השבוע כשעלה הקמפיין  "לי זה לא יקרה".

ארגון בטרם הפיק ברגישות רבה ועם מסר חזק להורים, במיוחד לפני חופשת הקיץ. רויצ'וק עשינו את זה, אתה לא הלכת סתם. מדינה שלמה הזדעזעה כשהמקרה קרה ועכשיו עם הקמפיין הזה, הצלחתי לעשות את מה שרציתי – להראות לכולם איזה ילד מדהים אתה, וכמה אמא אוהבת אותך, חיים שלי. כמה חשבתי, שלי זה לא יקרה והנה זה קרה לאמא הכי לא קשורה והכי מעורבת ביקום.

ילד שלי אני צריכה עוד כוחות. כל יום אתה שולח לי עוד ועוד ואני יודעת שזה רק ממך, אחרת מי יכול לעמוד מול הטרגדיה הזו?

כל סוף חייב להיות התחלה של משהו. לבחור משהו חדש במקום מה שהסתיים.

עוקבים יקרים שלי, שנת הלימודים מסתיימת תיכף. עבור הבוגרים היא הסתיימה לפני שבוע ותיכף בתי הספר היסודיים מצטרפים.

תשמרו עליהם. תבדקו מה הם עושים בשעות המשעממות, תנהלו איתם שיחות על הסיכונים. ספרו להם מה ההבדל בין הלשנה לדיווח, כדי שידווחו לכם על סכנות ועל סיטואציות שהם נקלעים אליהן או החברים שלהם. שימו לב בים בבריכה, אני מתחננת בפניכם שהקיץ הזה יעבור בבטחה ושילדכם יתחילו שנה חדשה ונוספת.

אל תגידו: "לי זה לא יקרה", תזכרו את רוי שלי. תזכרו את הפנים שלי. אתם קוראים אותי כל שבוע, עוקבים אחרי ברשתות החברתיות ובטלוויזיה. אל תצטרפו אלי לכאב, תשמרו על הילדים, עזבו את הטלפון הנייד כשאתם איתם.

ולכם ילדי כיתות ו' מכל הארץ – אני שולחת לכם חיבוק ענקי ונשיקה, שיהיה לכם המון בהצלחה ילדים מקסימים. תזכרו שכיתה ז' היא התחלה חדשה ועידן חדש בשלבי ההתבגרות.

ותעשו משהו קטן עבור רויצ'וק, תשמרו על עצמכם ועל החברים ותגידו: אומרים לא ללחץ חברתי!!!

חופשת קיץ מהנה ובטוחה לכולם.

#רויצוק_תמיד_איתי

#אומרים_לא_ללחץ_חברתי

#לי_זה_לא_יקרה