טורים אישיים

לגרש את רוחות העבר. דבי לזרצילום: עצמי לכל אחד מאיתנו יש מטענים מהעבר שהוא לוקח איתו, זה יכול להיות אובדן, פרידה כואבת או אפילו משהו שהמורה בכיתה ב' אמרה לנו. האירועים האלה יכולים ממש לעצב את המציאות שלנו ולהפוך לחלק ממה שאנחנו קוראים לו "האוטומט" או "זה אני" אבל בתכל'ס, …

תקטינו. הדס לוי בין חלומות למטרות לשאיפות מדומות, בין הרצון להיות מישהו בעולם נולד בי הצורך דווקא אחרת. אני מסתכלת על ילדי ושואלת האם הכל צריך לבלוט, לנצוץ, לגעוש ולצעוק. האם חייב להיות מישהו או מישהי בעולם, ומה זה בכלל להיות מישהו או מישהי בעולם. פטפוטי הסרק מסביבי הביאו אותי …

היי, נעים מאוד, אני מרילין (שם בדוי כמובן) ואני ברמנית. כלומר, פסיכולוגית שמצוידת בבקבוק אלכוהול צילום: אילוסטרציה זה הדייט הראשון שלהם. יכולתי לזהות את זה על פי המבוכה, חוסר נוחות וההתרגשות. הוא בחולצה מכופתרת צמודה, שרשרת זהב עם מגן דוד נחה על צוואר והשיער הארוך שלו שהיה אסוף. היא לבושה בשמלה פרחונית …

מאז נהרג בנה רוי פאר מעוז ז"ל, נשבעה אמו בקי, שבכל יום שלישי תתעד מה עובר עליה. הטור השבועי. יום שלישי כדרכי הקודש, שבוע 25 בקי ורוי מעוזצילום: עצמי ילד שלי, שוב אני כותבת לך, עוד שבוע עבר. לכל שבוע יש משמעות פתאום. אני מוצאת את עצמי בעשייה שברובה קשורה …

איילה לוי קלוסקיצילום: עצמי דקות לפני הצפירה ליום הזיכרון לחללי צה"ל, בחרתי לשבת בבית קפה שכונתי במקום מגורי, משהו משך אותי לשם במקום לחזור הביתה. הזמנתי קפה, אבל הטעם היה מר, הוספתי ממתיק, אבל ללא הועיל. גם כשהזמנתי קפה חדש, גם הוא היה מר ורע. אין דבר שיכול להמתיק את …

קארן סבאג נקש Nazooz  זה שם הסטודיו שלי, סטודיו לשיווק דיגיטלי. למה נזוז? כי תמיד יש לאן. על תזוזה פיזית אין צורך להרחיב כי כולנו מבינים שבפנייה שמאלה יש כלניות מדהימות ואולי נכיר חובב/ת כמותן ונוכל אולי לצלם אותם יחדיו. בפניה ימינה יש את הסופר הגדול שם בטוח נגיע לקופה …

"תפסיק לבכות כמו תינוק", זו רק אני או שגם אצלך זה ככה? מתי בכית בפעם האחרונה הדס לוי כן נכון, לפעמים יש סיבות עמוקות, צורבות ומוצדקות לבכי, ובאותם מצבים החברה מאשרת לנו לבכות, בעיקר זה קורה כשאנחנו נפרדים ממישהו יקר או מאיזו תקופה בחיינו. האם העולם השתגע? האם לבכות הוא …

היי, נעים מאוד, אני מרילין (שם בדוי כמובן) ואני ברמנית. כלומר, פסיכולוגית שמצוידת בבקבוק אלכוהול. התפקיד שלי במערכת הוא להגיש דרינקים לזרים, ובכנות, זה נשמע כל כך שטחי ואולי אפילו קצת משעמם. ככה זה היה בהתחלה, כשהתחלתי לעבוד כברמנית בבר כלשהו בקריות. כוס וקרח ולמזוג, ועוד כוס ושוב קרח ושוב …

צליל המספריים שחתך באחת את הצמה הארוכה שלי, עד היום מעביר בי צמרמורת, למרות שעברו כבר שנים רבות. הייתי בת עשר, תלמידת כיתה ד', כשהמחנכת שלי החליטה לקחת על עצמה את תפקיד אלוהים בכבודו ובעצמו. היא זו שהעמידה למשפט, נתנה את פסק הדין והיא זו שביצעה את העונש. מעשה שהיה …